16 במרץ 2022זמן קריאה 7 דקות

אספקת מים בשכונות ירושלים המזרחית שמעבר לחומה

במרץ 2014, לאחר כשלושה שבועות שבהם חיו עשרות אלפי תושבים בשכונות צפון-מזרח ירושלים ללא מים זורמים בברזים, עתרו התושבים לבג"ץ, יחד עם האגודה לזכויות האזרח והמנהל הקהילתי המקומי, בדרישה לחידוש אספקת המים.

השכונות האמורות – ראס ח'מיס, ראס שחאדה, שכונת השלום ומחנה פליטים שועפט – נמצאות בתוך השטח המוניציפלי של ירושלים, אך מעבר לחומת ההפרדה שנבנתה בעיר. תושביהן הם תושבים ישראלים, בעלי תעודת זהות כחולה.

בעיית המים היא הביטוי האחרון, ואולי החריף ביותר, להזנחת השכונות שמעבר לחומה על ידי הרשויות. כחלק מהזנחה כללית זו, אין לשכונות כל תכנית מתאר בתוקף, שמכוחה אפשר לקבל היתרי בנייה. הבנייה באזור, המתאפיינת בבנייה לגובה רב ובצפיפות קשה, קיבלה תאוצה מאז סגירת חומת ההפרדה, אך השירותים העירוניים והממשלתיים לא הותאמו למספר התושבים הגדל. זה עמד בעת הגשת העתירה, על פי הערכות שונות, על כ-80,000-60,000 בני אדם, כשתשתיות המים והביוב בשכונות התאימו, לדברי חברת הגיחון, לכ-15,000 תושבים בלבד. בשל חוסר האפשרות לקבל היתרי בניה ולהתחבר לצנרת המים והביוב באופן מוסדר, מרבית הדירות חוברו למים ולביוב בחיבורים פיראטיים.

העותרים דרשו שהרשויות האחראיות – הרשות הממשלתית למים ולביוב, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, חברת הגיחון ועיריית ירושלים – יפעלו על מנת לאפשר אספקת מים סדירה, רצופה והולמת לכל הבתים באזור. העותרים הדגישו כי הזכות למים היא זכות יסוד, הכרוכה גם בזכות לבריאות ובזכות לקיום בכבוד.

בעקבות הגשת העתירה נפתר המשבר החריף והמים חזרו לזרום, אבל המצוקה המשיכה: מרבית התושבים לא מחוברים לרשת המים בצורה מסודרת, צורכים מים באמצעות צינורות מאולתרים, מיכלי אגירה ומשאבות מים, וזרם המים חלש ונפסק באופן תדיר.

בתגובותיהן לעתירה הודו הרשויות כי תשתית המים בשכונות שמעבר לחומה רחוקה מלהספיק בהתחשב במספר התושבים. רשות המים ומשרד התשתיות הציעו לפתור את הבעיה באמצעות הרחבה של צינורות המים הראשיים, אולם סירבו להניח תשתית נוספת ולחבר את הבתים למים, בטענה שמרבית התושבים חיים בבתים שנבנו ללא היתר. העותרים טענו שהצעה זו לא תביא לפתרון הבעיה, ותנציח את הפגיעה בזכויות היסוד התושבים למים. העותרים הזכירו בתגובותיהם כי בפני התושבים לא עמדה כל ברירה אלא לבנות לעצמם קורת גג ללא היתר בשל המחדל ארוך השנים של הרשויות לתכנן את האזור, וכן כי במקרים דומים נמצאו פתרונות שאפשרו חיבור הבתים לרשת המים.

בדיון שהתקיים ב-19.1.2015 קבעו שופטי בג"ץ כי תוך 14 ימים יתכנסו נציגי הצדדים ויגבשו מתווה לשדרוג צינורות המים הראשיים בשכונות. השופטים הדגישו כי צעד זה לא יכול להיות הפתרון הכולל לבעיה, אלא רק שלב ראשון. השופט זילברטל הדגיש בדיון, כי בשכונות הירושלמיות שמעבר לחומה נוצר ואקום שלטוני מובהק, וכי התנהלות הרשויות באזור מתאפיינת באוזלת יד במקום להתמודד עם בעיות השורש שנוצרו.

בפגישות שקיימנו מאז הדיון עם רשות המים ועם חברת הגיחון הסתבר שלא קיימת נכונות להתקדם מעבר לשדרוג הקווים הראשיים הקיימים. בתגובה שהגשנו לבית המשפט במאי 2015 ציינו שהמתווה שרשות המים מציעה – שדרוג חלקי בלבד של הרשת הקיימת – אינו סביר, ולא מציע תוכנית כוללת שתפתור את מצוקת המים בשכונות. חשוב לציין בהקשר הזה, שביתר השכונות בירושלים המזרחית התקינה חברת הגיחון בשנים האחרונות למעלה מ-10,000 "שעוני בקרה" לבתים שאין להם היתרי בנייה, וגם הגדילה את רשת המים הפנימית. השכונות שמעבר לחומה נשארו מחוץ להסדר זה.

לתגובה צירפנו חוות דעת מומחה של מהנדס מים, שקבע שתשתית המים הקיימת כיום בשכונות מהווה 10% מהיקף הצינורות המינימלי הנדרש כדי לספק מים בכמות ובלחץ סבירים לתושבים. הוא ציין שצריכת המים הממוצעת של התושבים כיום עומדת על מחצית מהכמות המינימלית הדרושה לספק את הזכות הבסיסית למים לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי (ורבע מהצריכה הממוצעת בישראל). עמדתו היא שההצעה של רשות המים (שדרוג הקווים הראשיים שמונחים בשכונה) לא תפתור את הבעיות של מרבית התושבים, והם ימשיכו לסבול ממצוקה דומה לזו שיש היום.

בפברואר 2016 התקיים דיון נוסף בעתירה נוכח חוסר ההתקדמות בפתרון בעיית המים בשכונות. השופטים הקשו על הרשויות במהלך הדיון על כך שאין כל התקדמות בשטח ושאין פתרון ארוך טווח למצוקת המים שממנה סובלים תושבי השכונות. המשיבים התחייבו להתחיל בתוך חודשיים בשדרוג ארבעה קווים ראשיים שקיימים בתוך השכונות כדי להגדיל את אספקת המים לשכונות, אבל לא ניתן פתרון לחיבור הבתים באופן מסודר לאותם צינורות ראשיים.

בהחלטה מיום 18.2.2016 קבע בית המשפט כי שדרוג ארבעת הקווים המרכזיים אינו אלא ההתחלה, וכי השלב הבא הוא החיבור בין הצנרת לתושבים. כמו כן נקבע שבמקביל יש לקדם פתרון לתשלום של התושבים עבור המים המסופקים. באפריל 2016 החלו עבודות לשדרוג קווי המים הקיימים, אך הן התקדמו לאיטן. בנובמבר 2016 הסתיימה הנחתם של שני קווי מים משודרגים – האחד בשכונת ראס חמיס עליון והשני מחוץ לחומה (קו שמוביל מים לתוך שכונת דאחיית א-סלאם). חיבור קו ראס חמיס עליון לרשת המים כפוף ליישום מתווה להסדרת אספקת המים והגבייה. במהלך התקופה נעשו ניסיונות הידברות בין העותרים למשיבים כדי לגבש מתווה ראוי, אולם המשיבים עמדו בסירובם שלא לחבר את הבניינים למים ולא להוסיף רשת נוספת שתחבר בין הבניינים לבין צינורות המים המעטים שקיימים.

בתגובה שהגשנו בנובמבר 2016 הבהרנו, כי ההסדר שמציעים המשיבים לחיבור התושבים לקו החדש ששודרג יותיר את התושבים עם האנרכיה הקיימת כיום, שבמסגרתה הם נאלצים להתחבר בדרך לא דרך לצינורות שרחוקים מבתיהם, למשוך מים באמצעות משאבות ולסבול מגניבות מים זה מצינורו של זה.

באפריל-מאי 2017 שלחו המדינה, העירייה וחברת הגיחון הודעות מעדכנות לבית המשפט, בהן עדכנו שהן מסיימות את שדרוג ארבעת קווי המים הראשים בשכונות שמעבר לחומה, ומוספות שתי שלוחות חדשות בראס ח'מיס ובראס שחאדה. אלא שהמשיבות עיכבו את הזרמת המים לצנרת החדשה עד לרישום התושבים כצרכני מים. קמפיין שערכה חברת הגיחון לרישום התושבים כצרכני מים לא צלח, בשל מספר פגמים: הוא נערך למשך זמן קצר, בחוסר תיאום בין הרשויות, ולווה בסתירות ובבלבול במידע שנמסר לתושבים.

בתגובתנו מיוני 2017 ביקשנו מבית המשפט שיורה למשיבים לחזור ולבחון פתרון ממשי ארוך טווח למצוקת המים בשכונות, שיכלול הנחת קווי מים נוספים בהיקף הנדרש כדי להבטיח אספקת מים סדירה וסבירה. עוד ביקשנו מבית המשפט להורות למשיבים לקיים הליך נוסף לרישום התושבים כצרכני מים, לתקופת זמן ארוכה דיה, שילווה בפעולות הסברה אפקטיביות ונגישות לתושבים.

בתחילת ספטמבר 2017 החל בשכונות ראס ח'מיס וראס שחאדה משבר מים קיצוני, שהתבטא בהפסקה כמעט מוחלטת של אספקת מים במהלך היום. זרם המים הגיע לשכונות במהלך הלילה לשעות בודדות בלבד. המים לא הספיקו לצורכי החיים הבסיסיים, והתושבים נאלצו לאלתר פתרונות חלופיים, ובהם מחזור מים, הסתייעות בקרובי משפחה משכונות אחרות לצורך מילוי בקבוקים ומיכלים, וקנייה של מים מינרליים לשתייה. על רקע ההרעה הדרמטית באספקת המים לשכונות אלה, הגשנו ביום 1.10.2017 בקשה דחופה לצו ביניים, בדרישה להשיב להן אספקת מים סבירה המאפשרת ניהול חיים תקינים.

במשך כשלוש שנים לאחר מכן עדכנו הצדדים את בית המשפט בהתקדמות הליכי הרישום של התושבים ברחוב שבו הוזרמו מים בצינור החדש, לאחר שהוסכם כי אזור זה ישמש כפיילוט לחיבור למים בשכונות. במאי 2021 הגישה המדינה עדכון ובו נטען כי הפיילוט נכשל בשל מיעוט נרשמים באזור המתווה, וביקשו למחוק את העתירה. העותרים טענו בתגובה שהטענה שהפיילוט נכשל לחלוטין אינה מדויקת, ושבכל מקרה אי אפשר להרים ידיים בשלב הזה.

ב-9.11.2021 התקיים דיון בעתירה. המשיבים ביקשו למחוק את העתירה בטענה שהיא מיצתה את עצמה, משום שיש שינוי בנגישות למים, ובשל מיעוט המשפחות שנרשמו לגיחון במסגרת הפיילוט. העותרים טענו כי המצב העובדתי שבגינו העתירה היתה תלויה ועומדת שבע שנים לא השתנה, למעט באזור הפיילוט. 94% מתושבי השכונות לא נהנים משיפור גישה למים. רבים מהם סובלים מהפסקות תדירות. כולם עוד נאלצים לתחזק את המערכות המאולתרות שבהם הם משתמשים. מאז שנבנתה החומה כל השטח הזה הופקר - אין שירותים, אין תכנון, אין אכיפת חוק.

ב-5.1.2022 התקבל בכנסת תיקון מס' 136 לחוק התכנון והבנייה, שמאפשר חיבור לתשתיות למבנים שנבנו שלא כדין. בסוף ינואר 2022 הורה בית המשפט למשיבים להגיש הודעה בעניין ההשלכות הפוטנציאליות של התיקון לחוק על הסוגיות שמעוררת העתירה. בהודעת המשיבים נמסר שהתיקון לא ישפיע על האפשרות לחיבור הבתים בשכונות שמעבר לגדר למים. לטענת המשיבים, המצב התכנוני בארבע השכונות אינו עונה לאף אחת מן החלופות המפורטות בתיקון, ועל כן שר הפנים אינו מוסמך להוציא צו ש מתוקפו אפשר יהיה להגיש בקשות לחיבור מבני מגורים פרטניים בשכונות הללו למים.

בתגובתנו להודעה טענו כי פרשנותם הדווקנית של המשיבים את תיקון החוק מתעלמת מהתכלית שלשמה נועד התיקון, והיא אינה מדויקת. בנוסף, טענו שהמשיבים נוהגים בחוסר תום לב שעה שהם מחריגים את השכונות הללו מן החוק על בסיס היעדר תכנון – מחדל שאותו יצרו גורמי התכנון עצמם במשך עשרות שנים של התעלמות מצורכי התכנון של השכונות.

ב-15.3.2022 ניתן פסק דין שמוחק את העתירה. בפסק הדין נקבע כי חל שינוי בתשתית החוקית שנובע מהתיקון לחוק התכנון והבנייה, זאת למרות שהתיקון לא רלוונטי לשכונות הללו בשל היעדר תכנון מינימלי. כך למעשה נמחקה העתירה מבלי שתושבי השכונות שמעבר לחומת ההפרדה קיבלו מענה למצוקת המים הקשה שבה הם נתונים.

בג"ץ 2235/14 סנדוקה נ' הרשות הממשלתית למים ולביוב

עו"ד: קרן צפריר, אן סוצ'יו, נסרין עליאן, רוני פלי

העתירה

תגובת עיריית ירושלים, מרץ 2014

תגובת המדינה, אפריל 2014

תגובת חברת הגיחון, אפריל 2014

פרוטוקול הדיון, 2.4.2014

הודעה מעדכנת מטעם המדינה, יוני 2014

הודעה מעדכנת מטעם חברת הגיחון, יוני 2014

הודעה מעדכנת מטעם עיריית ירושלים, יוני 2014

הודעה מעדכנת מטעם המדינה, ספטמבר 2014

הודעות מעדכנות מטעם חברת הגיחון ועיריית ירושלים, ספטמבר 2014