אפליית בני זוג ערבים ברכישת דירה

שני הליכים בעניינם של בני הזוג מוזלבט ממעיליא, שהופלו ברכישת דירה בשני פרויקטים במעלות תרשיחא, שמשווקת חברת "גליל מגורים". האפליה במקרה זה הייתה סמויה. בני הזוג שניסו לרכוש דירה נתקלו בתירוצים שונים, כך שלא התאפשר להם להתקדם בעסקת הרכישה במשך חודשים ארוכים, בזמן שהחברה ממשיכה לפרסם את הדירות למכירה ואך מפצירה בלקוחות להזדרז לרכוש. לאחר שהחברה החלה לשווק פרויקט נוסף ניסו בני הזוג לרכוש דירה גם שם, אך נציגי החברה הטעו אותם לחשוב שאין שם דירות. בני הזוג חשדו כי הם לא מקבלים יחס שוויוני ופנו לערוץ 10. תחקיר הערוץ חשף את האפליה: תחקירנית יהודייה שהתעניינה ברכישת דירה בפרויקטים של "גליל מגורים" התקבלה בהתלהבות ונעשו מאמצים רבים לשכנע אותה למהר ולרכוש דירה, ומר מוזלבט שהתעניין באותו יום באותו הפרויקט קיבל יחס צונן ונאמר לו שאין בו דירות למכירה. בשיחת טלפון של התחקירנית עם נציגת החברה אישרה הנציגה שבפרויקט לא נמכרות דירות לערבים.

1. עתירה מינהלית בעניין הפרת תנאי המכרז ובדרישה להטיל סנקציות על החברה – עת"מ 59959-01-16 מוזלבט נ' רשות מקרקעי ישראל עו"ד: גיל גן-מור

חברת "גליל מגורים", שמשווקת את הפרויקטים, זכתה בהם באמצעות שתי עמותות רוכשים בשני מגרשים של קרקע ציבורית ששיווקה רשות מקרקעי ישראל. בשני המכרזים היה קיים תנאי מפורש האוסר על שיווק מפלה של יחידות הדיור ומטיל סנקציה על כך – ביטול המכרז או קנס בשווי 15% משווי התמורה לקרקע (במקרה זה – כמיליון ש"ח במצטבר). ועדת המכרזים של הרשות בחנה את הנושא במשך חודשים והחליטה לא להטיל הסנקציות.

טרם הגשת העתירה הגישה האגודה לזכויות האזרח בשם בני הזוג מוזלבט תלונה לרשות מקרקעי ישראל. העמותות שזכו במכרז טענו שהן לא אחראיות על השיווק המפלה, שנעשה על ידי החברה המשווקת. רשות מקרקעי ישראל אימצה את טענותיהן, דחתה את התלונה והחליטה לא להטיל עליהן סנקציות.

ב-31.1.2016 הגישה האגודה עתירה מינהלית. בעתירה טענו כי הליך הבדיקה היה לקוי, כי רשות מקרקעי ישראל התעלמה מהראיות שהונחו בפניה המפריכות את טענות העמותות, כי החברה המשווקת "גליל מגורים" והעמותות חד הן, וכי "גליל מגורים" היא היזמית והעומדת מאחורי העמותות. עוד טענו כי רשות מקרקעי ישראל לא נתנה משקל לחומרה שבאפליה הסמויה בשוק הנדל"ן בכלל, ונגד ערבים בפרט, טענו כי אפליה זו קשה לאיתור, ומשנחשפה יש להתייחס אליה כאל מדיניות ולהטיל את הסנקציות הקבועות במכרז. בנוסף טענו כי היזמים לא לקחו אחריות, לא התנצלו ולא פעלו לתיקון הפגיעה, ונציגן אף ניסה להלבין את פני המתלונן ברבים ולהכפישו, ולכן אין זה המקרה להתחשב ולא להטיל את הסנקציות.

באפריל 2016 הודיעה המדינה כי החליטה לקיים דיון חוזר בתלונה שהגשנו לרשות מקרקעי ישראל, ולבחון מחדש הטלת הסנקציות על גליל מגורים והעמותות שייסדה. בעקבות זאת הסכמנו למחיקת העתירה תוך שכל טענותינו שמורות להגשת עתירה חדשה נגד ההחלטה החדשה שתתקבל בוועדת המכרזים.

העתירה, ינואר 2016

הודעות לעיתונות:

סירבו למכור דירה לערבים, ולא נקנסו, ינואר 2016

2. תביעה לפיצויים לבני הזוג מכוח חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים – ת"א (חי') 3941-10-16 מוזלבט נ' ט.א. תמ"א יזמות השקעות ובניה בע"מ עו"ד: עאוני בנא

ביום 5.10.2016 הגישו האגודה ובני הזוג מוזלבט בבית משפט השלום בחיפה תביעה לפיצויים בגין אפליית בני הזוג. התביעה הוגשה בין היתר נגד חברת הניהול של הפרויקטים, היזמים והמנהלים של חברת הניהול ועמותות הרוכשים, מטעמם, שזכו במכרזים על הקרקע שעלים מוקמים הפרויקטים.

העילה המרכזית שביסוד התביעה נוגעת להפרת הוראות חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, תשס"א-2000, האוסרות על אפליה בין היתר על רקע לאום גם במכירת דירות מגורים. הפרת האיסור על אפליה לפי החוק מהווה עוולה אזרחית כלפי בני הזוג מוזלבט ביחס לכל אחד מהפרויקטים וזאת באופן שמזכה אותם בפיצויים, לרבות פיצויים בלא הוכחת נזק לפי סעיף 5(ב) לחוק, שקובע תקרת פיצוי בסכום שעומד כיום על סך 65,610 ₪. בתביעה נטען, כי אפליית בני הזוג מוזלבט בכל אחד מהפרויקטים נופלת מצדיקה פסיקה של הפיצוי המרבי הקבוע בסעיף זה, לנוכח מאפייניה אלה של האפליה:

1. מדובר באפליה גורפת של ערבים באשר הם ערבים. אפליה קבוצתית מסוג זה טומנת בחובה השפלה עמוקה, ופוגעת בגרעין הקשה של הזכות לשוויון, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק איסור אפליה יונק את שורשיו מחוק היסוד, והוא נועד להעניק הגנה קונקרטית לערכי כבוד האדם והשוויון מפני פרקטיקות פוגעניות ומפלות במשפט הפרטי, שנעשות על ידי חברות ועסקים או נותני שירותים.

2. בשונה מאפליית קבוצות אחרות באוכלוסייה, אפליית ערבים זוכה למידה מדאיגה מאוד של לגיטימציה ואהדה בחברה הישראלית. אפליה זו ניזונה מהגזענות הגואה, שמתבטאת בין היתר בעמדות שליליות של חלקים גדולים בציבור היהודי בנוגע, למשל, למגורים בשכנות לערבים. מסר נחרץ של מערכת המשפט, שמוקיע ושמרתיע מפני מעשים אלה, מחייב, כעניין של מדיניות שיפוטית ראויה, פסיקת פיצוי ברף המרבי.

3. מדובר בשיטת אפליה מתוחכמת, שפועלת מתחת לפני השטח להדרת רגלי ערבים מפרויקטים לדיור. לקורבנות השיטה אין לרוב את היכולת והאמצעים לחשוף את האפליה ולתבוע פיצויים בגינה, ומכאן גם מיעוט התביעות בתחום זה. פסיקת פיצויים גבוהים לקורבנות שהצליחו בכל זאת לחשוף את האפליה, יש בה לא רק כדי להרתיע בעלי עסקים, אלא גם כדי לעודד ערבים להשקיע מאמצים לבירור יסודי של כל יחס "חשוד" כלפיהם, ולהגיש תביעות משפטיות בגין הפגיעה בזכויותיהם בהתאם.

4. מדובר באפליה כפולה, הנושאת בהשלכות פוגעניות במיוחד, שכן ערבים סובלים גם כך ממצוקה ומאפליה בתחום הדיור. עם נעילת שערי פרויקטים לדיור דוגמת אלה נשוא התביעה בפני ערבים נמנעת מהם האפשרות לפרוץ את מעגל האפליה והמצוקה. בכך מתעצמות לאין שיעור השלכות האפליה ותחושות התסכול והייאוש, וביחד איתן מתעצם הצורך בפסיקת פיצויים מתקנים, ברף המרבי האפשרי. צורך זה מבטא את מחויבותו של בית המשפט לבחון את אפליית בני הזוג שלא במנותק מהמצוקה ומהאפליה ההיסטורית של האוכלוסייה הערבית בתחום הקרקע והדיור.

התביעה, אוקטובר 2016

קישורים:

תחקיר ערוץ 10 על אפליית בני הזוג מוזלבט, 6.6.2015