"חוק הנאמנות בתרבות"; התעמרות בעבודה; זכויות טרנסג'נדרים; פעילות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים; עונש מוות למחבלים: עמדות האגודה לזכויות האזרח בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם.
"חוק הנאמנות בתרבות"
הצעת חוק התרבות והאמנות (תיקון מס' 2), התשע"ט-2018 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום ראשון 11.11.2018 בשעה 13:00, יום שני 12.11.2018 בשעה 11:30 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
עמדת האגודה לזכויות האזרח: מהצעת חוק הנאמנות בתרבות תקנה לשרת התרבות ולפקידי המשרד כוח להתערב בתכני היצירות, ומשמעותה התערבות בוטה בחופש הביטוי האמנותי. התערבות פוליטית כזאת בתחום התרבות והאמנות, שהוא אחד הנדבכים החשובים של חופש הביטוי, תצמצם את המרחב הדמוקרטי בישראל ותפגע בחופש הביטוי בכלל ובחופש הביטוי האמנותי והפוליטי בפרט. היא תפגע גם בזכויותיהם של כל תושבי ואזרחי המדינה לכבוד, לשוויון ולתרבות. להרחבה
התעמרות בעבודה
הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום שני 12.11.2018 בשעה 10:30 | הכנה לקריאה ראשונה
עמדת האגודה: בשנים האחרונות והולכת ומתגבשת עבירה של "התעמרות בעבודה" ביחסים שבין עובדים ומעסיקים. המסגרות וההגדרות התעצבו עד כה במסגרת פסקי דין של בתי הדין לעבודה, ואף אומצו על ידי שירות המדינה ככללים מנחים. אך מבחן המציאות מוכיח כי יש צורך לקדם חקיקה מסודרת שתגדיר את העבירה ואת מאפייניה ותקבע דין אחיד וברור. כעת נדונה הצעת החוק של ח"כ מיכאלי.
האגודה התייצבה כ"ידידת בית המשפט" בתיק של אב הבית בבית ראש הממשלה לגבי תנאי העסקתו, וטענה כי עילת התביעה בדבר התעמרות בעבודה אינה עילת תביעה חדשה, אלא קיימת זה מכבר בדין הישראלי.
זכויות טרנסג'נדרים
הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל: בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: התנהלות רשויות המדינה בטיפול בקהילה - ישיבת מעקב חמישית הוועדה לענייני ביקורת המדינה | יום שלישי 13.11.2018 בשעה 11:00 | דיון
עמדת האגודה: בעשרים השנה האחרונות, המודעות לזכויותיהם של אנשים ונשים טרנסג'נדרים בישראל הולכת וגוברת, בזכות עבודתם של פעילים וארגונים מהקהילה. למודעות נלוו גם כמה שינויים והישגים משפטיים, ושינוי חיובי משמעותי בייצוג של טרנסים וטרנסיות במדיה ובשיח הציבורי. אולם מציאות החיים של אנשים ונשים טרנסים בישראל עדיין קשה. הקהילה הטרנסג'נדרית נמנית עדיין עם קבוצות האוכלוסייה החשופות ביותר לפגיעה בזכויותיהן, וסובלת משיעורים גבוהים של עוני ואבטלה, מהפללה ומחסמים מערכתיים שמקשים על נגישות לשירותי בריאות וחינוך ולשירותים סוציאליים אחרים.
פעילות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים
נהלים ואגרות בפעילות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים - מעקב הוועדה המיוחדת לפניות הציבור | ייום שלישי 13.11.2018 בשעה 13:00 | דיון
עמדת האגודה: מדי שנה מדווחים רופאים על אלפי נהגים למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) לצורך בדיקת כשירות נהיגה. כדי להשיב לעצמם את רישיונם נאלצים נהגים אלה, שחלקם נכים המתקיימים על קצבאות בלבד, להתמודד עם סבך בירוקרטי למשך זמן רב, ולשלם אגרות גבוהות מאוד לכל שלב בהליך. הם אינם זכאים לייצוג מטעם המדינה בוועדות של המרב"ד, ולכן נדרשים לשלם גם סכומי כסף גבוהים לעורכי דין פרטיים.
ההחלטות של המרב"ד אינן מנומקות, כך שמי שרישיונו נשלל אינו יודע מה הסיבות לכך ויכולתו לערור על ההחלטה נפגעת. למרב"ד שני סניפים בלבד, בתל אביב ובחיפה, המקבלים קהל לבירורים פעמיים בשבוע למשך שעתיים בלבד. לאחר שנים של ביקורת על התנהלותו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים יש לערוך שינוי יסודי בהתנהלותו. להרחבה
עונש מוות למחבלים
הצעת חוק העונשין (תיקון - גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ח-2017
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום רביעי 14.11.2018 בשעה 9:00 | הכנה לקריאה ראשונה
עמדת האגודה: האגודה מתנגדת בחריפות לעונש מוות, שהוא פגיעה בזכות הבסיסית ביותר - הזכות לחיים. גם כאשר מדובר במי שהורשעו ברצח ובנטילת חיים בעצמם, המדינה לא יכולה להרוג אותם.
עונש מוות הוא נושא שנוי במחלוקת במדינות רבות בעולם, בין היתר לנוכח הסיכון שיתברר בדיעבד שאדם שהוצא להורג איננו אשם, למרות שהורשע. מקרים כאלו כבר אירעו בעבר במדינות אחרות. במקרים אחרים, אסירים מורשעים המתינו שנים ארוכות לביצוע גזר הדין, ולמזלם הגדול זכאותם התבררה לפני שהעונש בוצע. הצעת החוק מבקשת לשלול אפילו את האפשרות הזו, ומונעת את המתקת העונש לאחר ההרשעה. פעולה כל כך קיצונית ובלתי הפיכה לא ראויה להיגזר על ידי בית משפט בישראל, או בכלל.