"חוק החיפוש"; גביית חובות לרשויות המקומיות; "חוק הלאום"; פטור ממס על תרומות לארגונים (סעיף 46א): עמדות האגודה לזכויות האזרח בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם.
"חוק החיפוש"
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד-2014 - הכנה לקריאה שניה ושלישית ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני 14.5.2018 בשעה 10:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
הצעת החוק מבקשת להסדיר את דיני החיפוש והתפיסה של רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל. ההצעה מחוללת רפורמה מקיפה בכל הקשור לסמכות המשטרה לבצע חיפושים, לדרוש מאזרחים להמציא מסמכים וחפצים במהלך חקירות, לתפוס ראיות או חפצים הקשורים לעבירות, ולבצע פעולות בחומר מחשב. השבוע יימשך הדיון בסעיפים 12-2 להצעת החוק.
עמדת האגודה לזכויות האזרח: לנוכח פוטנציאל הפגיעה בזכויות האדם, קיימת חשיבות רבה להאחדה ולקביעה של דיני החיפוש והתפיסה בדבר חקיקה קוהרנטי ומסודר. אלא שהצעת החוק מרחיבה את סמכויות החיפוש הקיימות ומעניקה למשטרה היתר נרחב מדי לפגוע בפרטיות, בלי לקבוע מגבלות מספקות כדי למנוע ניצול לרעה ופגיעה קשה מדי בזכויות הפרט. ההסדרים הבעייתיים נוגעים בין היתר לחיפוש סמוי בבית, לביצוע חיפושים על יסוד חשדות לעבירות שעוד לא התרחשו ("עתידיות"), לחיפוש על גופו של אדם שאינו חשוד, להרחבה משמעותית של האפשרות לפגוע בחיסיון של בעלי מקצוע, לחיפוש בחומר מחשב ועוד. להרחבה | עמדת האגודה לעניין הסעיפים שיידונו השבוע
גביית חובות לרשויות המקומיות
1. הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ח-2018 - הכנה לקריאה שניה ושלישית; 2. הצעת חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (תיקון - גביית חובות לרשויות מקומיות), התשע"ז-2017 - הכנה לקריאה ראשונה ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 15.5.2018 בשעה 11:30 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית / הכנה לקריאה ראשונה
עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה לסיוע משפטי באוניברסיטת בר אילן): העמדה מתייחסת להצעת חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (תיקון - גביית חובות לרשויות מקומיות), התשע"ז-2017. עניינה של הצעת החוק הוא קיום פיילוט להעברת הגבייה של חובות לרשויות המקומיות לידי המרכז לגביית קנסות - במקום הליך הגבייה המינהלי באמצעות פקודת המיסים, כפי שנעשה כיום.
האגודה תומכת בהצעת חוק חשובה זו, שמטרתה להבטיח גביית חובות תוך איזון ראוי עם זכויותיהם של החייבים. הליך הגבייה המנהלי נחשב לאמצעי נוח ויעיל לגביית חובות, אולם הוא מעניק לרשויות המקומיות ולגופים אחרים סמכויות מרחיקות לכת, שפגיעתן בפרט קשה. לעומת ההליך המינהלי, שעלול להוביל לפגיעה בזכויות של החייב או החייבת לקיום בכבוד, לפרטיות ולקניין, בהליכי גבייה באמצעות ההוצאה לפועל או המרכז לגביית קנסות מוטמעים מנגנונים שונים, שלצד הגבייה של החובות, מבטיחים הגנות חשובות לחייבים, שרבים מהם מוחלשים ובלתי מיוצגים.
לאור ההתנגדות והחששות של הרשויות מפני פגיעה בגבייה על ידן, מוצע בהצעת החוק לקיים פיילוט של כמה שנים עבור הרשויות שיסכימו לכך. לעמדתנו אין להסתפק בפיילוט, אלא לקבוע כי גביית החובות של הרשויות המקומיות תעשה במלואה ע"י המרכז לגביית חובות. עוד אנו סבורים שאם יוחלט לקיים פיילוט, אין זה נכון שההשתתפות בו תהיה וולונטרית כפי שמוצע, אלא ראוי שהשר יחייב מספר רשויות לקחת חלק בפיילוט למשך מספר שנים, על מנת לבחון את הליך הגבייה החלופי הזה. להרחבה
"חוק הלאום"
1. הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי - הכנה לקריאה שניה ושלישית הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (פ/1989/20) | יום רביעי 16.5.2018 בשעה 9:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית עמדת האגודה: הצעת החוק, שמבקשת להגדיר מחדש את זהותה של המדינה, מעוררת קשיים משמעותיים לדמוקרטיה ולזכויות אדם בישראל. נוסח החוק כפי שעבר בקריאה ראשונה יביא, באופן חסר תקדים, להכפפת מהותה הדמוקרטית של המדינה להגדרתה כמדינה יהודית. הנוסח אינו כולל את הגדרת המדינה כ"יהודית ודמוקרטית", והרוח הכללית של הצעת החוק שמה דגש והעדפה לסממניה היהודיים של המדינה על פני אלו הדמוקרטיים. במצב דברים זה יש חשש שהחוק יפגע בזכויות האדם של כלל אזרחי המדינה, בשל השחיקה לה יגרום במעמדה של הדמוקרטיה במדינה.
נוסף על כך גלומות בהצעת החוק פגיעות חמורות בזכויות אדם, בדגש על פגיעה בזכויות המיעוט הערבי בישראל (לרבות סעיף המתיר הפרדה בישובים על בסיס לאום, וסעיף המפחית במעמד השפה הערבית). פגיעה שכזו בזכויותיהם של חמישית מאזרחי המדינה שומטת את הקרקע מתחת לזכות לשוויון, ומהווה בכך בפני עצמה פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ששוויון אזרחי הוא מעמודי התווך שלה. חקיקה הכוללת הוראות מפלות רבות אף פותחת את הפתח להנהגת פרקטיקות נוספות ורחבות של אפליה גזענית בכל תחומי החיים, ולא רק כלפי המיעוט הערבי. להרחבה
פטור ממס על תרומות לארגונים (סעיף 46א)
קביעת נוהל של ועדת הכספים לאישור מוסדות ציבור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ולפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין ועדת הכספים | יום רביעי 16.5.2018 בשעה 9:30 | הכנה לקריאה ראשונה סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה קובע הכרה לצורכי מס בתרומות למוסדות ציבור ולעמותות, הכרה שמעודדת לתרום לגופים אלה. ההצעה מבקשת לבטל את הזיכויים במס לתורמים למוסדות ציבור "שפועלים נגד מדינת ישראל", כאשר "פעילות נגד המדינה" מוגדרת כאחד מהדברים הבאים: (א) פרסום פרסומים המאשימים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה; (ב) קריאה לחרם על המדינה או על אזרחיה. עוד מבקשת הצעת החוק לצמצם את ההגדרה של "מוסד ציבורי", ולקבוע שהטבת המס תינתן רק למי שתורם לארגון הפועל למען אזרחי המדינה או יהדות התפוצות.
עמדת האגודה: הצעת החוק היא אנטי-דמוקרטית ופוגעת בחופש הביטוי וההתאגדות, בחופש המצפון ובזכות לשוויון. ההצעה מבקשת לאפשר שלילת הטבה במס על בסיס עמדות אידאולוגיות, ולהעניש את מי שמחזיק בעמדות שלא מקובלות על הממשלה. ההצעה היא חלק מניסיון נרחב בהרבה לפגוע בפעילותם של ארגוני זכויות אדם וארגונים לשינוי חברתי אשר האג'נדה שלהם ופעילותם אינה נושאת חן בעיני הרוב הפוליטי היום. היא מנסה "לתפוס" את אותה קבוצה מצומצמת של ארגונים העוסקים בראש ובראשונה בזכויות מהגרי עבודה ומבקשי מקלט ובזכויות אדם בשטחים, וכן בארגוני שלום, ארגונים הפועלים לסיום הכיבוש וכדומה.
כלל יסוד במדינה דמוקרטית הוא שיש להבטיח חופש ביטוי והתאגדות, ובכלל זה חופש פעולה של ארגוני זכויות האדם, וכן מגוון דעות ועמדות – גם כאלה שאינן נושאות חן בעיני כולם. בדמוקרטיה אסור להצר פעילות פוליטית, חברתית ואחרת על פי השקפת עולמם הפוליטית, הדתית או החברתית של חלק מהאוכלוסייה במדינה, תוך ניצול הכוח הפוליטי של אותה קבוצה בעת נתונה מסוימת לצורך פגיעה במי שאינו נושא חן בעיניה. מדינה דמוקרטית חזקה יכולה להכיל בתוכה את מגוון הקולות הקיימים בחברה ולהתמודד איתם באופן שלא פוגע בחופש הביטוי. להרחבה