חברות וחברים יקרים,
אני גאה לספר לכם על פסק דין דרמטי שיביא בשורה אמיתית למאות אלפי בני אדם שחיים בעוני וזכאים לגמלאות הבטחת הכנסה מהמדינה. אנחנו באגודה לזכויות האזרח מעורבים מזה מספר שנים בדיונים בבית הדין הארצי לעבודה בנוגע למדיניות הביטוח הלאומי לשלול גמלת הבטחת הכנסה ממי שנעזרים בקרובים ובארגוני צדקה על מנת להתקיים בכבוד. בעוד שהביטוח הלאומי ראה במי שמקבל עזרה מקרוביו כמי שאינו נזקק לגמלה ואף כמי ש"מנצל" את המערכת, אנחנו טענו כי הסיבה שרבים ממקבלי קצבאות הקיום נעזרים דרך קבע גם בקרוביהם היא שהגמלה כבר מזמן לא מספיקה אפילו לקיום מינימלי בכבוד. צורפנו להליך כידידי בית הדין וטענו כי המדיניות אינה חוקית ואינה ראויה.
ביום חמישי האחרון עמדתנו התקבלה במלואה בפסק דין עקרוני ומרגש של השופטת סיגל דוידוב-מוטולה. בית הדין הארצי לעבודה הסכים איתנו, שזה עוול משווע לשלול גמלת קיום מעני רק כי מישהו מסייע לו ולילדיו לרכוש אוכל, או עוזר לו לשלם עבור קורת גג, חשמל או טיפול שיניים. בית הדין קבע שהמדינה לא הוכיחה שאפשר להתקיים בכבוד אנושי בסיסי מגמלת הבטחת הכנסה, ופסל את נהלי המוסד לביטוח לאומי. הוא מתח ביקורת חסרת תקדים על המדינה וקבע את מה שאנחנו באגודה טוענים כבר שנים ארוכות: גמלת הבטחת ההכנסה אינה מאפשרת כיום קיום אנושי בכבוד, והגיע הזמן שהממשלה תאמץ מדד לקיום בכבוד ותקבע לפיו את גובה הגמלה.
בזכות ההישג, מאות אלפי עניים שמקבלים גמלאות קיום יפסיקו לחיות בפחד שהתמיכה הפעוטה שהם מקבלים מהמשפחה או מהקהילה, ושסייעה להם להחזיק את הראש מעל המים, תוביל לשלילת גמלת הבטחת ההכנסה.
ההישג הוא נקודת אור, אך שוב ושוב אני נתקלת במקרים קורעי לב של בני אדם מהמוחלשים והמודרים ביותר בחברה, העומדים מול הרשויות חשופים להליכים דורסניים, לאטימות, ללא ייצוג, וקולם מושתק. נמשיך להיאבק על כיבוד זכויותיהם במערכת הרווחה. פסק הדין, שכאמור קיבל את עמדתנו במלואה, הוא צעד עקרוני, חשוב, מרגש ונותן תקווה להגשמת מטרה זו.
שלכם,
עו"ד משכית בנדל ראש תחום הזכות לקיום בכבוד
האגודה לזכויות האזרח
את המערערים והמשיבים בתיקים שלדיון בהם הצטרפנו ייצגו עורכי הדין משה שלום, אדוארדו ווסר, איהאב בשארה ועובד כהן מטעם הסיוע המשפטי.