המדינה ממשיכה להפר את פסק הדין בעניין הצפיפות בבתי הסוהר, וכעת מבקשת להחריג ממנו את העצורים הביטחוניים, שמוחזקים בתנאים המחפירים ביותר מבין הכלואים.
פרקליטות המדינה הודיעה הערב (31.7.2018) על הכוונה להקים ארבעה מתקני חקירה חדשים לשב"כ ולשפץ מתקן נוסף, וזאת כדי לעמוד בתקן שהורה בג"ץ – שטח מחייה של 4.5 מ"ר לכל עציר. ההודעה ניתנה במסגרת עתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ורופאים לזכויות אדם בעניין הצפיפות בבתי הסוהר והמעצר בישראל.
ביוני אשתקד קבעו שופטי בג"ץ, בעקבות עתירה שהגשנו, שתוך תשעה חודשים על המדינה להבטיח לכל עצור שטח מחיה של 3 מ"ר (לא כולל השירותים והמקלחת), ותוך 18 חודשים המדינה צריכה להקצות לכל אסיר ועצור שטח מחיה של 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת, או 4 מ"ר לא כולל השירותים והמקלחת.
אולם מאז המדינה מנסה לעכב את ביצוע פסק הדין. במרץ השנה, שבוע לפני שפג המועד ליישום השלב הראשון של פסק הדין, הגישה המדינה בקשה לדחות את היישום ב-10 שנים, עד לשנת 2027. השופטים מתחו ביקורת חריפה על התנהלות המדינה, והורו לה להגיש לבית המשפט תוכנית להגדלת שטח המחיה של כל עצור ל-3 מ"ר בלוח זמנים קצר וסביר.
המדינה אכן הגישה תוכנית שכזו, שכללה בינוי של חמישה אגפים קבועים ל-800 אסירים ביטחוניים, הקמה של שבעה אגפי אוהלים עבור 600 אסירים ביטחוניים ושחרור מנהלי מוגדל שיביא לפינוי של כ-1,000 מקומות כליאה. כעת מבקשת המדינה לדחות את יישום העתירה ביחס לאסירים ועצירים ביטחוניים בשמונה שנים.
על פי ההודעה, המתקן הראשון צפוי להיבנות עד מחצית שנת 2021. לאחר השלמתו יוחזקו כמחצית מהעצורים הביטחוניים בשטח העולה על 3 מ"ר לעצור. בהמשך יבנו שלושה מתקני חקירות נוספים. ב-2026 ישופץ מתקן נוסף, ולאחר השלמת בנייתו יוחזקו העצירים בשטח של למעלה מ-4.5 מ"ר לעצור. עם זאת, בפרקליטות הבהירו שטרם הסתיימה עבודת המטה הנדרשת להליך, וטרם הוקצה התקציב הנדרש לכך.
בנוסף הודיעה הפרקליטות על קידום של תיקון חקיקה, שיכלול מנגנון הסכמה שיאפשר קביעת סטנדרטים נדרשים בנוגע לשטח מחיה "ייעודי ומותאם במתקני החקירה". לאחר השלמת החקיקה, שלא פורטה בתגובה, "ישתנה המצב המשפטי שנקבע לאחר פסק הדין".
עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה: "המדינה ממשיכה להפר את פסק הדין של בג"ץ. כעת היא מבקשת להחריג את העצורים במתקני שב"כ לעוד שנים רבות, על אף שהם אלה שמוחזקים בתנאים המחפירים ביותר מבין הכלואים. בנוסף, מנסה המדינה לשנות בדיעבד את המצב המשפטי ולהתעלם מהעיקרון האוניברסאלי שקבע בג"ץ בנוגע לשטח מחיה מינימאלי לכלל הכלואים".