סיכום העניינים המרכזיים שבהם טיפלנו בכנסת במושב האחרון: חוק הלאום, חוק שוברים שתיקה, מינוי יועצים משפטיים, תיירות מרפא ועוד
המגמה של צמצום המרחב הדמוקרטי הגיעה לשיא נוסף במושב הנוכחי עם העברת חוק הלאום. במהלך המושב נדונו דברי חקיקה נוספים הפוגעים בדמוקרטיה הישראלית ובזכויות האדם, ובהם התיקון לחוק חינוך ממלכתי האוסר על כניסת ארגונים לבתי הספר ("חוק שוברים שתיקה"). להלן פירוט קצר על דברי חקיקה אלה.
"חוק הלאום": החוק עבר בכנסת ב-18.7.2018. האגודה לזכויות האזרח התנגדה להצעת החוק (ראו כאן ניירות עמדה משלבי החקיקה השונים). הוויכוח על הסעיפים השונים בחוק יצר מסך עשן שהעלים את הבעיה האמיתית – מדובר בחוק לאומני וגזעני שמסמן לכל מי שאינו יהודי שהוא אזרח סוג ב' במדינת ישראל. המסר הכללי שעולה מהחוק הוא שהמדינה שייכת ליהודים בלבד, תוך פגיעה בוטה בזכויות של מיעוטים. החוק, שהוא מעין מבוא לחוקה עתידית, אינו עוסק כלל בדמוקרטיה או במחויבות לזכויות אדם, ולמעשה הוא מפר באופן גס את האיזון שנקבע בהגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית. להרחבה
"חוק שוברים שתיקה": החוק עבר בכנסת ב-16.7.2018. הצעת החוק נולדה מתוך כוונה למנוע את כניסת ארגון שוברים שתיקה לבתי הספר, אבל החוק מאפשר לשר החינוך לצנזר תכנים ולפסול כל דעה, גורם או פעילות שאינה עולה בקנה אחד עם עמדותיו הפוליטית. החוק מנוגד למטרות החינוך כפי שהוגדרו בחוק החינוך הממלכתי, הכוללות חינוך לחשיבה ביקורתית, לזכויות אדם ולאזרחות פעילה. הוא פוגע בחינוך פלורליסטי וביקורתי, ובזכותם וחובתם של מנהלי בתי ספר לאפשר לתלמידיהם דיון חופשי ומושכל בסוגיות שנויות במחלוקת ולחשוף אותם לעמדות שונות ומנוגדות. להרחבה
הצעת חוק יועצים משפטיים: הצעת החוק מבקשת לשנות את אופן מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, כך שבמקום שייבחרו במכרזים, כנהוג לגבי כלל עובדי המדינה, הם ימונו על ידי ועדת איתור פוליטית לחלוטין. הצעת החוק עלולה לפגוע בעצמאות ובמקצועיות של השירות הציבורי, וכן בהגנה על שלטון החוק ובמאבק בשחיתות שלטונית. ההצעה הובאה לדיון ראשון בוועדת החוקה, למרות התנגדות נרחבת מצד משפטנים בכירים, יועצים משפטיים לממשלה בדימוס, היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, ארגונים ועוד. להרחבה
תיקון ל"חוק החרם": התיקון מבקש לקבוע שמי שקורא לחרם באופן שיטתי, ניתן יהיה להטיל עליו פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 100 אלף ש"ח. הצעת החוק הובאה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, ובניגוד להחלטת הממשלה שלפיה יוכן נוסח מתוקן לפני שההצעה תקודם. הצעת החוק אושרה על ידי הוועדה, וטרם הובאה למליאה לקריאה ראשונה.
האגודה מתנגדת לתיקון המוצע. האגודה הייתה שותפה לעתירה לבג"ץ נגד "חוק החרם", בטענה שהוא אינו חוקתי בשל הפגיעה בחופש הביטוי. בג"ץ דחה את הטענות כמעט במלואן, בקבעו כי אין פגיעה בגרעין הקשה של חופש הביטוי, וכי לגיטימי למנוע ממי שקורא לחרם לקבל הטבות מהמדינה. עם זאת, פסלו תשעת שופטי ההרכב המיוחד פה אחד את סעיף 2(ג) לחוק שקבע פיצויים ללא הוכחת נזק, בטענה שסעיף זה מרחיק לכת ופוגע באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי, ואף מהווה גורם מצנן שפוגע בחופש הביטוי ובחופש הפוליטי. למרות זאת, מקדמת הממשלה כעת הצעת חוק פרטית שמבקשת לחוקק את הסעיף האמור מחדש.
בין הנושאים הנוספים שבהם עסקנו:
• המגמה הנמשכת של סיפוח דה פקטו של השטחים. בהקשר זה הושלמה החקיקה של חוק המעביר את הדיון בעתירות הנוגעות לשטחים מבג"ץ לבית המשפט לעניינים מינהליים ירושלים. להרחבה
• חוק תיירות מרפא עבר בקריאה שנייה ושלישית ב-17.7.2018. לעמדתנו, יחד עם רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה, אין לאפשר תיירות מרפא במערכת בריאות שיש בה מחסור במשאבים (תורים, רופאים, מכשירים רפואיים וכיוצ"ב). זאת משום שכל טיפול בתייר מרפא יבוא בהכרח על חשבון אזרחים, תושבים וזכאים אחרים לטיפול רפואי בישראל. דרשנו שלכל הפחות יוכנסו מספר הגבלות בחוק כדי למזער את הנזקים, אולם לצערנו, בשל לחצים פוליטיים וכלכליים, למעט כלי דיווח ומעקב מסוימים, דרישותינו לא התקבלו: היקף תיירות המרפא לא הוגבל כלל; שכר הרופאים נקבע כשווה אבל עם פתח לקביעת חריגים; נקבע שלמשרד הבריאות תהיה סמכות להעביר כספים לבתי חולים אחרים, אך לא נקבעה חובה או מכסה. אנו נמשיך ונעקוב אחרי יישום החוק, במיוחד לעניין הדיווחים של בתי החולים.