ב-29.10.2023 פנינו ליועצת המשפטית לממשלה ולמפכ"ל המשטרה בדרישה שהמשטרה תפסיק לצלם תמונות של עצורים ערבים החשודים בפרסום גילויי תמיכה בטרור, כשהם אזוקים ועל רקע דגל ישראל, ולהפיצן ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת.
בפנייה כתבו עורכות הדין גדיר ניקולא ואן סוצ'יו, שהתנהלות זו פוגעת בזכויות היסוד של חשודים ועצורים לכבוד, לפרטיות ולהליך הוגן, שאין לה כל הצדקה ושנועדה כולה להשפיל ולבזות את העצורים. הן הדגישו שההליך הפלילי וכללי החקירה מחייבים את רשויות החקירה להימנע מלפרסם תמונות חשודים, שאשמתם עדיין לא הוכחה והם בחזקת חפים מפשע. עוד ציינו כי פרקטיקה זו של המשטרה מכוונת כלפי זהותם הלאומית של החשודים והעצורים במטרה להשפילם ואף להציגם כבוגדים. היא מלבה את האש בקרב הציבור ומתסיסה ומסיתה אותו נגד אותם חשודים עד כדי סיכון חייהם. "דווקא בימים איומים אלה – ימים של זעזוע, אובדן, אבל ושכול, ימים כואבים, מפחידים ורגישים, שבהם העצבים מתוחים והדם רותח – שגובים מחיר כבד מאזרחי ישראל ומתושביה כולם, נדרשות רשויות השלטון ובפרט משטרת ישראל לנהוג באחריות ובריסון, ולא בליבוי ושיסוי", נכתב בפנייה.
בעקבות פנייתנו נמסר לנו מהמשטרה שחודדו ההנחיות והכללים בעניין פרסום תמונות של חשודים, אך בחודשים שלאחר מכן הסתבר שהתופעה לא פסקה. כך, ב-19.11.2023 דוברות המשטרה פירסמה את תמונותיהן של ארבע סטודנטיות שנעצרו בחשד להסתה. הן הובלו מבתיהן כשהן אזוקות באזיקוני פלסטיק מאחורי גבן ועיניהן מכוסות. ב-29.5.2024 פורסם ברשתות סרטון מעצרה של תושבת מג'ד אל-כרום בגין פרסום פוסטים ברשתות החברתיות, שבו היא נראית נאזקת בידיה על ידי שוטרת מג"ב באמצעות אזיקונים מפלסטיק בטרם הכנסתה לניידת. עיניה כוסו באמצעות פלנלית שנקשרה לראשה. ב-3.9.2024 פרסם השר לביטחון לאומי בערוץ הטלגרם שלו תמונה של אזרח ערבי מג'סר א-זרקא שנעצר, עיניו כוסו וידיו נאזקו מאחורי גבו. ב-8.10.2024 פרסם השר בחשבון X שלו את תמונתה של אישה שנעצרה בשל פוסט ברשתות החברתיות, כשהיא ישובה בניידת משטרה ועיניה מכוסות בפלנלית. לא עבר זמן רב והמשטרה "יישרה קו" עם השר, ופרסמה תמונה של העצורה מתחנת המשטרה כשהיא אזוקה, עיניה מכוסות בפלנלית, והיא מצולמת על רקע דגל ישראל.
בעקבות המקרים פנינו ליועצת המשפטית לממשלה ולמפכ"ל המשטרה. בפנייה הלינה עו"ד ניצן אילני כי המשטרה מתייחסת לערבים שנחשדים בעבירות ביטוי, ובעיקר בפרסום שנחשד כגילויי תמיכה בטרור ברשתות החברתיות, כאל עבריינים מסוכנים, ועושה שימוש באמצעים משפילים ומבזים בניגוד לחוק. היא טענה כי למשטרה כל סמכות חוקית לכיסוי עיני החשודים בנסיבות שכאלה, ושזהו אמצעי שכל תכליתו השפלת העצורים. באשר לאיזוק, המשטרה אמנם מוסמכת להפעיל כוח בעת מעצרו של אדם ובכלל זה להשתמש בכבילת ידיו, ואולם מדובר באמצעי קיצוני ופוגעני, שעל פי נוהלי המשטרה עצמה יש להשתמש בו רק כשהדבר הכרחי למניעת בריחה של העצור.
בפנייה טענו גם שפרסום תמונותיהם של עצורים מהווה פגיעה חמורה בזכותם להליך הוגן, לכבוד ולפרטיות, ומנוגד לחוק הגנת הפרטיות. פרסום תיעודי חשודים בעת מעצרם, חרף העובדה שטרם נחקרו, אף אסור בהתאם לחוק בתי המשפט, הקובע איסור פרסום שמו של חשוד וכן כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות אותו עד תום 48 שעות ממועד החקירה. הדגשנו כי כפייה של החשודים להצטלם כשמאחוריהם דגל ישראל, כפי שנעשה במקרה של מעצר המורה, משקפת גם אקט של נקמה, השפלה וביזוי, המכוון כלפי זהותם הלאומית של החשודים והעצורים.
ביקשנו את התערבותם הדחופה של היועמ"שית והמפכ"ל למיגור התופעה, בחינת המקרים שפורטו בפנייה והעמדה לדין של המעורבים באירועים. באשר לפרסומי השר ברשתות החברתיות, ביקשנו כי היועצת המשפטית לממשלה תורה על פתיחה בחקירה שמטרתה לברר אם השר הפר את הוראת בג"ץ שאסרה עליו לתת הוראות אופרטיביות למשטרה, במישרין או בעקיפין, ואת איסור הפרסום הקבוע בחוק בתי המשפט.
פניית האגודה לזכויות האזרח, 29.10.2023
תשובת המשטרה, 7.1.2024
פניית האגודה, 8.10.2024