מעצרים מינהליים של אזרחים אריתראים

© Rrodrickbeiler | Dreamstime.com

ב-2.9.2023 התרחשו בתל אביב עימותים חריגים בין תומכי המשטר האריתראי לבין מתנגדי המשטר. בעקבות האירועים עצרה משטרת ישראל למעלה מ-50 חשודים, אזרחי אריתראה. ברובם המכריע של המקרים לא הצליחה המשטרה להציג תשתית ראייתית הקושרת את העצורים לביצוע עבירות אלימות, כך שאי אפשר היה להאריך את מעצרם. במקום זאת העבירה אותם המדינה למסלול של מעצר מינהלי, והם הועברו למשמורת בכלא גבעון. העברת העצורים למסלול של מעצר מנהלי נעשתה על מנת להמשיך לשלול את חירותם בלי שהמדינה תידרש לעמוד ברף הראייתי המינימלי כדי להצדיק זאת. הדבר אף נמסר מפורשות מפיו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שאישר כי העצורים הועברו למעצר מנהלי "בעקבות ההערכה שלפיה בתי המשפט ייטו לשחרר רבים מהעצורים".

ב-7.9.2023 פנינו יחד עם ארגונים עמיתים ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה להורות לרשות האוכלוסין וההגירה לשחרר לאלתר את האזרחים האריתראים שנעצרו. הארגונים טענו כי השימוש במעצרים מנהליים בנסיבות אלו מהווה פגיעה קשה וחמורה בזכויות אדם המעוגנות בדין הישראלי ובדין הבינלאומי. הם ציינו כי העברה למשמורת על פי חוק הכניסה לישראל, כפי שנעשתה במקרים אלה, נועדה להרחקה של אנשים השוהים בישראל שלא כחוק, ולא למטרה עונשית. הם הדגישו כי אזרחי אריתריאה החיים בישראל, רובם ככולם עשור לפחות, שוהים בישראל כחוק ומצויים תחת הגנה קבוצתית לנוכח הפרות זכויות האדם השיטתיות והנרחבות באריתריאה, ומרביתה של הקהילה האריתראית בישראל הגישה בקשות למקלט מדיני. אם קיימת תשתית ראייתית נגד מי מהחשודים, יש לנהל את החקירה באפיק הפלילי ולא להשתמש במעצר מינהלי.

פניית הארגונים, 7.9.2023

הארגונים החתומים: המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, היא"ס ישראל, רופאים לזכויות אדם, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, המרכז לקידום פליטים אפריקאים והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל