ב-18.1.2021 הגישו היא"ס ישראל, המוקד לפליטים ומהגרים והאגודה לזכויות האזרח עתירה בדרישה לבטל תנאי סף בנוהל הסדרת מעמד מטעמים הומניטריים של רשות האוכלוסין וההגירה. מי שמבקש להגיש בקשה על פי הנוהל נדרש להציג דרכון תקף לשנתיים (סעיף ד.2 לנוהל); כמו כן, הנוהל נתן לרשות שיקול דעת לדחות על הסף בקשה הומניטרית, בלי לדון בה כלל, אם המבקש נכנס לישראל דרך מעבר גבול לא מוכר ("מסתנן") (סעיף ה.4.ב. לנוהל).
בעתירה נטען כי תנאי סף אלה חוסמים את הדרך להגיש בקשות ולקבל מעמד בישראל בפניהם של בני אדם במצוקה קשה, הנמנים על האוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל – מבקשי מקלט, בהם גם קורבנות סחר בבני אדם וקטינים בלתי מלווים, שהגיעו ממדינות אפריקה, ואנשים מחוסרי אזרחות. הדרתם מהנוהל מתבצעת על אף שרובם המכריע חיים בישראל כדין.
בעתירה נטען כי פסיקה ענפה מעגנת את העיקרון שלפיו דחייה על הסף של בקשות הומניטריות שמורה למקרים חריגים בלבד, ושאין לעמוד עמידה דווקנית על הצגת מסמכים מזהים כתנאי לבחינת בקשות כאלה; כי הרשות חייבת לבחון כל מקרה לגופו וכי אסור לה לקבוע נהלים הכובלים את שיקול דעתה; כי אין להעניש בגין הסתננות; ושתמיד ניתן לגרש (תכלית שהרשות הציגה כהצדקה לדרישות הדרכון) באמצעות הוצאת תעודת מעבר, כפי שנעשה בפועל עם אלפי סודנים ואריתריאים.
ב-13.3.2022 התקיים הדיון הראשון בעתירה. בעקבות הערות בית המשפט במהלכו תיקנה רשות האוכלוסין את סעיף הדרכון בנוהל, כך שאפשר עתה להגיש בקשות למעמד הומניטרי גם ללא דרכון תקף. ההתדיינות בסעיף ה"הסתננות" נמשכה.
ב-13.8.2023 ניתן פסק הדין, אשר מעקר מתוכן את סעיף ה"הסתננות". בית המשפט הורה לרשות לתקן את נוסח הסעיף, הציע להעביר אותו ממקומו הנוכחי בראש רשימת העילות לדחיית בקשה הומניטרית על הסף אל סופה במטרה להבהיר את היחס ביניהן. בית המשפט עיגן בפסק הדין את התחייבויותיה של רשות האוכלוסין וההגירה במהלך ההליך אשר נועדו לגמד את משקלו של תנאי ה"הסתננות", וקבע כי "נתון של הסתננות לישראל אינו יכול להוות את חזות הכל, בוודאי כאשר עסקינן בבקשה למעמד מטעמים הומניטאריים".
עת"מ 31978-01-21 היא"ס ישראל נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה
עו"ד: טל חסין (האגודה לזכויות האזרח), נמרוד אביגאל (היא"ס ישראל), סתיו פס-חי (המוקד לפליטים ולמהגרים)
השלמת טיעון מטעם העותרות, מאי 2022
תגובה מטעם העותרות, ספטמבר 2022
פסק הדין, 13.8.2023