בעקבות עתירה שהגשנו יחד עם עמותת פרטיות ישראל נגד הפעלת מערכת המעקב "עין הנץ" בחוסר סמכות, הורה בג"ץ למדינה להסדיר את הנושא בחקיקה.
ב-29.5.2023 הגשנו לוועדה לביטחון לאומי את הערותינו להצעת החוק בנושא. עמדנו על בעיות שקיימות באופן ההסדרה המוצע, ואשר עלולות להביא לפגיעה בזכות לפרטיות. בין היתר, טענו שמן הראוי שהחוק יכלול את ההוראות הבאות:
איסור על הקמת של מאגר מידע. המערכת תשמור נתוני מיקום ותנועה אך ורק של מי שנכללו ברשימת החשודים לצורך התראות זמן אמת.
נתוני מיקום של כל היתר, מאות אלפי נהגים תמימים וחפים מכל חשד שצולמו ותועדו, יימחקו באופן מיידי, ממוכן ואוטומטי.
השימוש במצ"מ לאיתור חשוד ב"זמן אמת", ולא כל שכן חיפוש בדיעבד במאגר המידע (כל עוד לא מחקו אותו) יותנה בהוצאת צו שיפוטי למעט חריגים, דוגמת הצלת חיים.
צמצום העילות לאיתור נהגים בזמן אמת, לעבירות חמורות ולעבירות הקשורות בנהיגה ברכב. בפרט יש לאסור פגיעה בחופש המחאה באמצעות הפעלת מצ"מ בחשד ל"התקהלות אסורה".
בכפוף לאיסור על הקמת מאגר המידע, וככל שקיים מאגר פסול שכזה, יש לצמצם את העילות שיאפשרו גישה למאגר ולאיתור בדיעבד של נתוני מיקום, ואף זאת רק לאחר הוצאת לצו שיפוטי.
מידע שצולם ברשות היחיד יימחק ויפסל מלשמש כראייה.
יקבע שכל ההסדרים המהותיים בקשר עם החוק, יקבעו בחקיקה – לא בתקנות ולא בנהלים פנימיים של המשטרה.
הערות האגודה לזכויות האזרח, 29.5.2023
עדכון: החוק אושר בכנסת ופורסם ברשומות ב-8.1.2024 (חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40), התשפ"ד-2024).