חברות וחברים יקרים,
השבוע נעשתה היסטוריה קטנה.
מורים ומורות יצאו להפגין - וזה דבר שלא קורה כמעט אף פעם. זה לא קורה ולא באשמת המורים, אלא כי הם עובדים במערכת שמדכאת אותם. הדיכוי הזה מתבטא בשכר, בתנאים, במעמד, בגודל הכיתות, וגם בהשתקה וצנזורה, לעיתים רדיפה מטעם משרד החינוך.
ההשתקה הזו מנסה לעקר את מלאכת החינוך מתוכן, כשחוזרי מנכ"ל מדברים גבוהה גבוהה על חינוך לערכים ודיונים בנושאים שנויים במחלוקת, אבל מצד שני המשרד לא מגבה, לא מעודד וגם משתיק מורים שבאמת מעזים ליישם את ההנחיות היפות.
המחאה הכללית מול המהפכה המשטרית לא פסחה על המורים. אבל לא פשוט לצאת ולהפגין, בטח כשהמעסיק שלך שולח ערב לפני ההפגנה מכתב שכל מטרתו איום והשתקה, ואת כמורה באמת חוששת לעבודתך.
פנו אלינו כמה וכמה מורים כאלה, זו לא הגזמה. הזכות הדמוקרטית להפגין, למחות ולהתבטא שייכת גם לעובדי ועובדות הוראה. העובדה שהמשרד מנסה להרתיע אותם מלממש את הזכות הזו אינה חדשה, אך מגיעה לשיאים פעם אחר פעם.
המחאה השבוע - מול כנס חינוך גדול בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה ושר החינוך - היתה בעד: בעד מערכת חינוך ערכית, חזקה, עצמאית, שאינה נשלטת על ידי גורמים קיצוניים, גזעניים והומופוביים. בעד ערכי דמוקרטיה, שעליהם מושתת החינוך הממלכתי לפי חוק, ובלעדיהם אין יסודות למשטר דמוקרטי.
אנחנו באגודה לזכויות האזרח מלאי הערכה וכבוד למורים ולמורות, מנהלים ומנהלות שיזמו, הניעו והוציאו לפועל את ההפגנה הזו, ולחברות ולחברים בפורום חינוך לזכויות אדם, מייסודה של האגודה, שהיו בין מארגנות המחאה.
יש לקוות שגם ארגוני המורים יתעשתו וינקטו עמדה ערכית ברורה ביחס לסערה שמתרחשת בישראל בימים אלה. זו רק ההתחלה.
אנחנו מזמינות ומזמינים אתכם.ן לקרוא את הזכותון שהכנו לאנשי ונשות חינוך ולהצטרף לפורום המורים שלנו. אנחנו פונות אליכם.ן כעת גם בבקשה לתרום לנו - תמיכתכם חיונית יותר מאי פעם.
שלכן ושלכם,
נעמי בייט-צורן
מנהלת מחלקת החינוך