עו"ד עודד פלר, מנהל המחלקה המשפטית באגודה, נשא דברים במושב "סוגיות בדיני הגירה – לזכרה של ד"ר טלי קריצמן-אמיר" במסגרת כנס העמותה למשפט ציבורי שהתקיים ב-14.1.2023. בפתח הדברים נפרד עו"ד פלר במילים מרגשות מד"ר טלי קריצמן-אמיר, עמיתתנו ושותפתנו למאבק על זכויות פליטים, מהגרים ומבקשי מקלט. טלי – חוקרת של דיני ההגירה ודיני המקלט, מרצה ומנחה קלינית, עורכת דין, פעילת זכויות אדם ובעברה גם חברת הנהלת האגודה – הלכה לעולמה השנה והיא בת 43.
עו"ד פלר התייחס להצעת חוק יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל של חבר הכנסת שמחה רוטמן, שמבקשת לגזול ממהגרים וממבקשי מקלט את זכויות האדם שלהם, ולקבוע שאינם זכאים לפנות לבתי המשפט בעניין מעמדם. את הצעת החוק ניתח על רקע מציאות דורסנית שמלווה מהגרים לא יהודים בישראל כבר כיום: עולם שבו רשות האוכלוסין וההגירה משוכנעת שהיא כל יכולה, ומותר לה לצפצף על החוק ועל נורמות של מינהל תקין. בית המשפט הוא הרשות שבה מהגרים זוכים, גם אם באופן מוגבל, לממש את זכויותיהם.
"מאיזו שהיא סיבה עלומה איתרע מזלם של הג'ינג'ים, להיות מגויסים בשיח הפופולארי כדוגמה לשרירות עריצות הרוב, ולכך שדמוקרטיה אינה יכולה להתבסס אך ורק על זכותו של הרוב, שבחר את נציגיו בצורה דמוקרטית, לקבל כל החלטה.
מה אם הרוב יחוקק חוקים שפוגעים בזכויות הג'ינג'ים, שואלים. למשל: שלא יוכלו לרכוש מעמד, או יכלאו אותם, או יטילו עליהם סנקציות כלכליות, או לא יאפשרו להם לעתור לבתי המשפט - האם גם אז נהיה דמוקרטיה?
מהצד השני נוחרים בבוז, כי למי אכפת מג'ינג'ים, ולמה שיטפלו אליהם. הנה הוכחה לכך שהשואלים היסטריים, הרוב הרי לא משוגע, הוא לא מציק לאנשים בגלל גנטיקה.
אלא שיש אנשים אמיתיים שהם השעיר לעזאזל של רשעים. יש אנשים אמיתיים שאכן סולדים מהם בגלל מטענם הגנטי, לא משנים צבע שיערם או צפיפות הנמשים על עורם, פשוט כי הם לא יהודים ואין להם מעמד, ורוצים לעולל להם את כל אלה.
הצעת חוק יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל של יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חה"כ שמחה רוטמן, מבקשת לעשות זאת.
בני זוג של אזרחים ושל תושבים, הורים, ילדים, מהגרי עבודה, מבקשי מקלט, פליטים, קורבנות סחר ומוכי גורל אחרים – לא ניתן להם מעמד אלא במכסות, נטיל עליהם מגבלות, נגזול את שכרם, נקבע להם דיני עבודה אחרים, נכלא אותם ללא הגבלה, נגביל אותם גיאוגרפית, נמנע מהם שירותים, נפריד את ילדיהם מילדינו בבתי הספר, ונמנע מהם גישה לבתי המשפט.
זוהי הצעת חוק מרושעת, שמתיימרת בכותרתה השרירותית "הצעת חוק יסוד" להיות פרק בחוקה, אבל לא כך נראית חוקה בשום מקום. חוקה מעגנת זכויות אדם, וקובעת מנגנון שיאפשר לפגוע בהן. הפגיעה בזכויות אדם היא בחוק, לא בחוקה. אין חוקה דמוקרטית שכוללת פרק שגורע סעיף אחר סעיף זכויות אדם מאנשים מסוימים, ג'ינג'ים, מהגרים, פליטים או בני משפחה, משאיר לחוק להסדיר את מה שנותר, ואוסר על פנייה לבית משפט עצמאי. פשוט אין".