סעיף 23 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי מאפשר לקופות החולים לצמצם את חופש הבחירה של המבוטחים לנותני שירות מסוימים על פי בחירת הקופה. אמנם לכאורה, הסדרי הבחירה כפופים לחובתן של הקופות לספק את שירותי הבריאות באיכות, בזמן ובמרחק סבירים, אך בפועל מדובר במונחים עמומים שאינם מוגדרים בחוק או בפסיקה, ועל כן כמעט אינם ניתנים לאכיפה.
מצב זה יוצר לעתים עיוותים קשים, כגון הפניית מבוטחים לשירותים מרוחקים מאוד ממקום מגוריהם, או זמני המתנה ארוכים באופן בלתי נסבל. הנפגעים העיקריים הם תושבי הפריפריה, הנדרשים פעמים רבות להמתנה ממושכת או לנסיעות ארוכות לקבלת שירותים רפואיים המסופקים בעיקר במרכז הארץ. התוצאה היא שההסדר הקיים יוצר הלכה למעשה אפליה בין תושבי הפריפריה למרכז.
בימים אלה הוקמה במשרד הבריאות ועדה לבחינת רפורמה בהסדרי הבחירה של קופות החולים. האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, קואליציית ארגוני הבריאות בנגב והפורום האזרחי לקידום הבריאות הגישו לוועדה נייר עמדה, והוזמנו להופיע בפנייה. בנייר העמדה מציעות עורכות הדין דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח ונילי אלכסנדרוביץ מרופאים לזכויות אדם שינויים בהסדר, שנועדו ליצור נקודת איזון אחרת בין האינטרסים של קופות החולים לבין זכויות המבוטחים. אין מדובר במתן חופש בחירה בלתי מוגבל למטופל או בהתעלמות מחשיבות השיקולים הכלכליים של הקופות, אלא במתן עדיפות ראויה לזכותם של המבוטחים לקבל שירותי בריאות זמינים, איכותיים ובקרבה גיאוגרפית לביתם, תוך מניעת אפליית תושבי הפריפריה והגברת הפיקוח על הקופות. השינויים מבוססים על הצעת חוק שהגישו ח"כ חיים אורון ואחרים בשנת 2010, והוכנה על ידי האגודה לזכויות האזרח, האגודה לזכויות החולה ובית הספר למשפטים במכללה למנהל.
נייר העמדה: הצעה לרפורמה בהסדרי הבחירה של קופות החולים, 27.10.2022