בשנת 2006 חדל האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים להעניק סיוע משפטי לאזרחים זרים החיים בישראל. לאחר מכן פרצה מחלוקת בנושא במשרד המשפטים, שלא הוכרעה. למדיניות זו תוצאות קשות ביותר: מהגרי עבודה אינם זכאים לסיוע בתביעות נגד מעסיקים שפגעו בהם וניצלו אותם; מהגרות עבודה שחלו אינן מקבלות סיוע בתביעות נגד חברות הביטוח; אימהות אינן זוכות לסיוע כדי לתבוע מזונות עבור ילדיהן; דיירים אינם מקבלים סיוע על מנת לתבוע בעלי בתים שהונו אותם; מהגרות שנקלעו לחובות אינן מקבלות סיוע בהוצאה לפועל; ומי שנפלו קורבנות לתרמיות אינם מיוצגים בתביעות נגד הפוגעים בהם.
ב-30.6.2016 עתרו ארגוני זכויות אדם (האגודה לזכויות האזרח, המוקד לפליטים ולמהגרים, רופאים לזכויות אדם, א.ס..ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, קו לעובד והמרכז לקידום פליטים אפריקאים) לבג"ץ בדרישה, שהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים ייצג אזרחים זרים. העתירה הוגשה באמצעות הקליניקה לזכויות אדם בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל והקליניקה לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
בעתירה נטען שחוק הסיוע המשפטי ותקנות הסיוע המשפטי מגדירים את האוכלוסייה הזכאית לשירות כ"מי שידו אינה משגת", בלי להתייחס למעמדו האזרחי, ואינם מחריגים מתחולתם את מי שאינו אזרח ישראל או תושב קבע בה. נטען שההחרגה של האזרחים הזרים מקבלת סיוע על ידי האגף לסיוע משפטי פוגעת קשות בזכות הגישה לערכאות של התושבים הזרים שבישראל, ושפגיעה חמורה כזו בזכויות לא יכולה להיעשות מכוח הנחיה פנימית של מנהל הסיוע המשפטי, מבלי שהוענקה לו בחוק הסמכות לעשות כן.
בתגובה לעתירה החל משרד המשפטים בהליך לתיקון החקיקה. המשרד הניח הצעת חוק למתן ייצוג משפטי לתושבים זרים בתחומים מצומצמים ביותר, וזו עברה בקריאה ראשונה. בעקבות זאת, ב-29.11.2018 מחק בג"ץ את העתירה. פסק הדין קבע, כי טענות העותרים שמורות להם ככל שהחקיקה לא תקודם, וכי טענותיהם לגבי חוקתיות החקיקה שמורות להם ככל שהחקיקה תקודם.
מאז, במשך שלוש שנים וחצי, החקיקה לא הונחה ולא קודמה עוד. למרות זאת, בפועל נוהג הסיוע המשפטי כמעט אך ורק על-פי המוצע בה – כלומר, מתן סיוע משפטי מצומצם מאוד לזרים – ובניגוד להוראות הדין הקיים, שכאמור לא מחריג אזרחים זרים מקבלת סיוע מהאגף לסיוע משפטי.
ב-24.7.2022 עתרנו שוב לבג"ץ, יחד עם המוקד לפליטים ולמהגרים, רופאים לזכויות אדם, א.ס.ף, קו לעובד והיא"ס ישראל. עמדנו שוב על חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, ועל חשיבותו של הסיוע המשפטי בעבור תושבים זרים בכלל, ובפרט למי מהם שמועסקים בשוק העבודה בישראל, לא פעם בתנאי ניצול. עוד טענו כי המצב שבו רשות מנהלית פועלת על סמך הנחיותיה, העומדות בניגוד לאמור בחקיקה ראשית, מהווה פגיעה בשלטון החוק ובעיקרון הפרדת הרשויות, וכי כל עוד לא שונה החוק, על האגף לסיוע משפטי לפעול בסיס הדין הקיים ולא על בסיס חקיקה עתידית תיאורטית.
העתירה נמחקה באפריל 2023.
בג"ץ 5262/16 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' האגף לסיוע משפטי; בג"ץ 5012/22 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים
עו"ד: עודד פלר (האגודה לזכויות האזרח והקליניקה לזכויות אדם בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל), אלעד כהנא (הקליניקה לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב), משכית בנדל (האגודה לזכויות האזרח)
בג"ץ 5262/16
תגובה מטעם המשיבים, מרץ 2017
תגובה מטעם העותרים, אפריל 2017
פסק הדין, 27.11.18
בג"ץ 5012/22
קישורים:
רויטל חובל, איילת שקד אמרה שמבקשי מקלט נוהרים לסיוע המשפטי. האמנם?, הארץ, 15.5.2018
עודד פלר, ספין המסתננים של איילת שקד, 8.5.2018
קישורים:
בר פלג, למרות התחייבותה לבג"ץ, המדינה מונעת סיוע משפטי מזרים בניגוד לחוק, הארץ, 31.7.2022
העתירה השנייה נכתבה בסיוע המתמחה הילה שרון
העתירה הוגשה בתמיכת הקרן ע"ש אלחנן ותמר שנון ז"ל