חברות וחברים יקרים,
השבוע לפני 50 שנה, ב-26.6.1972, הודיעו שבעה אנשים למשרד הפנים על ייסוד אגודה שמטרתה "לפעול למען הגנה על זכויות האזרח בישראל". האגודה, שהחלה כארגון מתנדבים קטן ונטול משאבים, צמחה מאז להיות ארגון זכויות האדם המוביל בישראל.
הצטרפו אלינו למסע בין 50 תחנות בזמן, החל מהעתירה הראשונה שהגישה האגודה לבג"ץ ועד לאתגרי הקורונה והעידן הדיגיטלי. אין פה יומרה למחקר היסטורי קפדני, אלא 50 ציוני דרך מתוך מגוון העשייה הענפה של האגודה ב-50 שנותיה. רצינו לספר את הסיפור שלנו, שבמידה מסוימת משקף גם את סיפורה של החברה בישראל – ובפרט את הסוגיות הקשות ומעוררות המחלוקת, ואת סיפורן של הקבוצות המודרות והפגיעות ביותר.
רבות ורבים, טובות וטובים, תרמו לפעילות האגודה במשך השנים והיו שותפים למאמץ להגן על זכויות האדם ולקדם אותן. בלי כל אחת ואחד מהם האגודה לא היתה מה שהיא, וגם החברה בישראל היתה נראית אחרת. על חלק מהישגים שהשיגו והדילמות שאיתם התמודדו תוכלו לקרוא באתר המיוחד שהקמנו, שמספר את סיפורה של האגודה.
האגודה פועלת בהתמדה להשגת שינוי חברתי ויכולה להסתכל כיום אחורה בסיפוק: היא תרמה תרומה משמעותית וייחודית להגנה על זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים, והשיגה הישגים משמעותיים מאד, שהפכו לאבני דרך במאבק על קידום זכויות האדם וששינו את פני החברה בישראל במגוון גדול של תחומים. לצד ההישגים היו גם אכזבות, קשיים וטעויות. האגודה עמדה בפני אתגרים ציבוריים וספגה ביקורת על רקע חוסר הפופולריות של חלק מהנושאים שבהם היא מטפלת. המאבק על זכויות האדם ועל הדמוקרטיה לא קל, והוא אף פעם לא נגמר. הוא יכול להיות סיזיפי, מתסכל ומתיש, אך איננו מוותרים.ות על הזכות להביט אחורה בגאווה ובעיקר להביט קדימה באופטימיות.
כל ההישגים של זכויות האדם הם תמיד תוצאה של מאבק, והם לעולם אינם ניתנים בנדיבות לבו של השלטון. לפיכך, האגודה מתעתדת להמשיך ולפעול בעוז למען זכויותיהם של כל האנשים והנשים, בהיותם בני ובנות אדם, גם בשנים הבאות. נמשיך להזכיר למדינה, ללא הרף וללא פשרות, שהיא אחראית להגן ולממש את זכויותיהם של כל מי שנמצאים תחת שליטתה, ובמיוחד את אלה של האנשים הפגיעים והמודרים ביותר.
הסיפור לא תם, הוא רק מתחיל.
שלכן.ם,
נועה סתת, מנכ"לית
טל דהן, מנהלת אתר ותוכן