התקנות המסדירות זכאות להנחה בארנונה קובעות בין היתר קריטריונים כלכליים לזכאות להנחה. בעלות בדירת מגורים או זכאות לדיור ציבורי מסובסד אינן נחשבות כהכנסה (שעלולה לפגוע בזכאות להנחה), אך סיוע כספי שאדם מקבל מטעם משרד השיכון עבור תשלום שכר הדירה נחשב כהכנסה, ועל כן יכול לגרום למצב שבו האדם אינו עומד בקריטריונים להנחה. כך נוצר מצב אבסורדי, לא קוהרנטי ומפלה, שבו מי שמתגורר.ת בדירה בבעלותו, וכן מי שמשכיר דירת מגורים המצויה בבעלותו ושוכר דירת מגורים באמצעות כספי השכירות נהנה מהנחה בארנונה, בעוד אדם שהיה ונותר מחוסר דיור כל חייו ומתקיים מהכנסה נמוכה מאוד – ועל כן זכאי לסיוע מדינתי צנוע בתשלום שכר הדירה – לא ייהנה מהנחה סוציאלית זו.
פנינו לשרת הפנים בדרישה לתקן את התקנות כך שסיוע כספי מטעם משרד השיכון בתשלום שכר הדירה יתווסף לרשימת התשלומים שאינם נחשבים להכנסה לצורך קביעת הזכאות להנחה בארנונה. עו"ד רעות שאער, מנהלת פניות הציבור, טענה כי שלילת הנחה בארנונה ממי שמקבלים סיוע בשכר דירה מסכל את התכלית של מתן ההנחה, ופוגע באוכלוסיות העניות והפגיעות ביותר מקרב מחוסרי הדיור בישראל. היא הדגישה שסכומי הסיוע מועברים לבעל הבית, כאשר האדם משמש כצינור בלבד, וכי חוקים סוציאליים רבים אחרים מחריגים את הסיוע בשכר דירה מהגדרת "הכנסה".
פניית האגודה לזכויות האזרח, 24.3.2022