אחת הקבוצות הפגיעות ביותר במשק היא העובדות והעובדים המועסקים בשכר שעתי. מתכונת העסקה זו הפכה להיות נפוצה ביותר בישראל; מועסקים בה גם מי שבפועל עובדים בהיקף של משרה מלאה, אך מעסיקיהם מעדיפים להגדירם כעובדי שעות בשל הפער בזכויות בין העסקה בשכר שעתי לבין העסקה במשכורת חודשית. בין העובדות והעובדים השעתיים יש שיעור לא מבוטל של נשים, עולים, עובדים לא ישראלים ואוכלוסיות פגיעות אחרות במשק.
יחד עם קו לעובד ואיתך-מעכי, שלחנו למשרד הכלכלה והתעשייה הערות לתזכיר חוק בעניין העלאת שכר המינימום. מלבד העלאה הדרגתית של שכר המינימום התזכיר כולל מספר תיקונים נוספים, הנוגעים לימי חופשה ולשעות העבודה והמנוחה. בהערותינו בירכנו על הכוונה להעלות את שכר המינימום – העלאה שמתבקשת נוכח היקפם ההולך ומתרחב של העובדים העניים בישראל – וכן על העלאת מספר ימי החופשה השנתית המינימליים. עם זאת, לעמדתנו השינויים לא מביאים בחשבון את צורכיהם ואת פגיעותם של העובדים החלשים יותר בשוק העבודה, ובראשם עובדות ועובדים המועסקים במתכונת של שכר שעתי. הצענו תיקונים לתזכיר החוק, שמטרתם לתקן את ההטיות הקיימות בדין לרעת עובדים אלה.
ביחס לשינויים בחוק שעות עבודה ומנוחה, לטעמנו הם אינם נדרשים ויש בהם פוטנציאל בעייתי למניפולציות בשכר ולפגיעה בזכויות העובדים, ובכל מקרה אין להחיל אותם על עובדים המועסקים במתכונת עבודה שעתית.