"כלכלת הפלטפורמה"; שימוש באיכוני שב"כ במסגרת המאבק בקורונה; אגרות בהליכי הסדרת מעמד לבני זוג; שימוש ב"בואש" לפיזור הפגנות; עיקול מטלטלין לחייבים; הפרטת הגבייה ברשויות המקומיות; סגירת סניפי בנקים; נשים חסרות מעמד; 20 שנה לחוק איסור הפליה; פטור ממס על תרומות לעמותות; הגבלת היציאה מישראל בשל הקורונה; תקצוב ספורט נשים: עמדות האגודה לזכויות האזרח בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם.
"כלכלת הפלטפורמה"
"כלכלת הפלטפורמה" - היקף התופעה והצורך בהסדרת מעמדם של העובדים הזמניים העצמאים
ועדת העבודה והרווחה | יום שני 22.11.2021 בשעה 11:00
עמדת האגודה: המונח "כלכלת הפלטפורמה" מתייחס למעבר ההולך ומתרחב של השוק לפלטפורמות דיגיטליות (אתרי אינטרנט ואפליקציות), ובכלל זה התרחבות של העסקת פרילנסרים ושליחים באופן זה (דוגמת חברת שליחויות המזון וולט). העסקת עובדים באופן זה היא למעשה העסקה קבלנית בכסות של "בחירה חופשית". היא פוגעת בזכויות יסוד של העובדות והעובדים, כמו דמי הבראה, ימי מחלה, ימי חופשה, פנסיה וביטוח, ובזכותם להתארגן.
כיום מספר המועסקים בכלכלת החלטורות הוא יחסית מצומצם ועומד על אחוזים בודדים בלבד. עם זאת, הצמיחה והגדילה המהירה של החברות הללו, כמו גם התרחבותן לשורה חדשה של שירותים, מחייבים מענה משמעותי יותר לאסדרת יחסי העבודה בין החברות לעובדיהם לנותני השירות. יש להגמיש ולהרחיב את ההגדרות החוקיות של "עובד" ו"מעביד" בהתאם לשוק העבודה המודרני, באופן שיבטיח את הזכויות הבסיסיות של כל אדם בשוק התעסוקה בצורה המרבית. כמו כן יש להקים ועדה בין-משרדית שתדאג להתאמה אד-הוקית של הפיקוח והרגולציה הממשלתית ביחס לשמירה על זכויות העובדים. להרחבה
שימוש באיכוני שב"כ במסגרת המאבק בקורונה
תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות זן אומיקרון OMICORN של נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב-2021
ועדת החוץ והביטחון | יום שלישי 30.11.2021 בשעה 10:00
עמדת האגודה: אין עוררין על כך שצריך להבטיח את בריאות הציבור בימים של מגיפה עולמית, אבל ישנה חלופה טובה יותר לאיכוני השב"כ – מערך התחקורים האפידמיולוגיים. חלופה זו היא גם יעילה ומדויקת יותר, וגם לא רומסת את זכויות האדם. אסור להתרגל לשימוש באמצעים קיצוניים במסגרת המאבק בקורונה – זהו מדרון חלקלק ומסוכן. להרחבה: פניית האגודה ליועץ המשפטי לממשלה; פניית האגודה ועמותת פרטיות ישראל לוועדת החוץ והביטחון; עתירת האגודה, עדאלה, רופאים לזכויות אדם וארגון פרטיות ישראל, ופסק הדין
אגרות בהליכי הסדרת מעמד לבני זוג
הצעת טיוטת תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשפ"ב-2021
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום רביעי 1.12.2021 בשעה 9:00
הדיון עוסק בתיקון לתקנות האגרות שנגבות עבור הליכי הסדרת מעמד של בני זוג של אזרחים.ות ותושבי.ות קבע בישראל. מדובר באגרות של אלפי שקלים שמשולמות עם פתיחת ההליכים ועם סיומם. התיקון מבקש להפחית את הסכום שמשלמים תושבי קבע ולהשוותו לזה שמשלמים אזרחים, ולעגן את אותן אגרות באותו שיעור גם עבור ההליך לידועים בציבור, כולל מאותו המין, וההליך לבני זוג מאותו המין שנישאו זה לזה.
עמדת האגודה: האגודה אינה מתנגדת לתיקון, אך מבקשת מהוועדה שטרם אישורו תיתן דעתה לשני היבטים:
האחד, העובדה שיש הליכים שמבחינים בין אזרחים לבין תושבי קבע, בין נשואים לבין ידועים בציבור, בין סטרייטים להומואים ולסביות – הבחנה שבאה לידי ביטוי באורכם של ההליכים, במעמד שניתן במסגרתם, במערך הזכויות הסוציאליות שמקבלים ובמועד הזכאות להן, ובמעמד שניתן בסוף ההליכים. מדובר בהפליה פסולה. וחשוב לעמוד על כך שאישור האגרות להליכים השונים אין משמעו מתן לגיטימציה להבחנות אלה.
השני, מדובר בסכומים גבוהים שעלולים לפגוע במימוש הזכות לחיי משפחה (כשהתקינו את התקנות לראשונה, ב-2002, עתרה האגודה לבג"ץ, אך העתירה נדחתה). לכן הוועדה מתבקשת לוודא שמתקיים מנגנון אפקטיבי לקבלת פטור מטעמים כלכליים. להרחבה
שימוש ב"בואש" לפיזור הפגנות
הצעה לדיון מהיר בנושא: "שימוש ב"בואש" בהפגנות במאה שערים"
ועדת ביטחון הפנים | יום שלישי 7.12.2021 בשעה 9:30
עמדת האגודה (בשיתוף עם הוועד נגד עינויים): ה"בואש" הוא אמצעי פסול ומשפיל, שתכליתו לייצר ענישה קולקטיבית. עמדתנו היא שאמצעי זה אינו מידתי באופן מובנה, ושיש לאסור על השימוש בו, לכל הפחות בתוך שכונות מגורים. בפועל, השימוש בו חורג אפילו מנוהלי המשטרה עצמה ומהכללים המנחים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, ולפיהם השימוש ב"בואש" שמור להפרות סדר קשות שבאות לידי ביטוי בהתנגדות אלימה, וכאשר צפויה פגיעה קשה בדרגת ודאות קרובה לביטחון הציבור, לגוף או לרכוש. מעדויות שהגיעו אלינו עולה כי המשטרה עושה שימוש נרחב ב"בואש" הן בשכונות חרדיות והן בשכונות בירושלים המזרחית שלא על פי הנהלים – במקרים שבהם אין התנגדות אלימה של מפגינים, כלפי בתים ולעבר אנשים שהולכים על המדרכה. להרחבה
עיקול מטלטלין לחייבים
הצעת תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס'...)(מיטלטלין הפטורים מעיקול), התשפ"א-2021
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 7.12.2021 בשעה 10:00
עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה): אנו מברכות על הגדלת שווי הפריטים הניתנים לעיקול ועל קביעת רף שווי מצרפי של פריטים שמותר לעקל, אולם סבורות כי בכל מקרה אמצעי גבייה זה הוא יקר, לא יעיל ופוגעני במידה רבה. רבים מהחייבים מספרים על "הדפיקה על הדלת מטעם ההוצאה לפועל" ובחוויה הקשה מול המעקלים כחוויה מכוננת שעיצבה את הטראומה שלהם עקב העוני והחובות. על כן אנו מציעות להקים מנגנון שיעודד חייבים להסדיר את חובותיהם בטרם השימוש בעיקול מיטלטלין, וכן להגדיל עוד יותר את שוויו של כל פריט הניתן לעיקול ואת השווי המצרפי של פריטים שאפשר לעקל. להרחבה
הפרטת הגבייה ברשויות המקומיות
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שניה ושלישית
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום רביעי 8.12.2021 בשעה 9:00
עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה): חובות יש לשלם, אך יש להבטיח שהליך הגבייה אינו פוגע בזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ולוקח בחשבון את יכולותיהם להחזיר את החובות. יש לזכור שלאופן הגבייה של חובות השפעה דרמטית על זכויותיהם וכבודם של החייבים.
כיום, רשויות מקומיות ותאגידי מים משתמשים בכלי הגבייה הפוגעני "פקודת המסים (גביה)" – דבר חקיקה ארכאי מתקופת המנדט הבריטי, המעניק להם סמכויות דרקוניות. יתרה מזאת, רבים מגופים אלה הפריטו את מערך הגבייה שלהם לחברות פרטיות, שמונעות משיקולי רווח בלבד ושמרוויחות יותר ככל שהחוב תופח. כבר בשנת 2005 ולאחר מכן שוב בשנת 2018 בג"ץ קבע כי הפרטה זו אינה חוקית.
אנו מתנגדים להפרטת הסמכות לגבות חובות לגורם פרטי, וזאת במיוחד נוכח הסמכויות הדרקוניות הנתונות בידי הרשויות המקומיות בפקודת המסים (גביה), ולאור הניסיון המלמד שהפרטת הגבייה ברשויות המקומיות הובילה במהלך השנים לפגיעה חמורה בזכויות אדם. ראוי היה כי הצעת החוק תבטל כליל את אפשרות ההפרטה של מערך הגבייה העירוני, או לכל הפחות תגביל אותה באופן משמעותי. בפועל, הצעת החוק מעניקה הכשר חוקי להפרטה הקיימת מבלי לקבוע מגבלות מספקות ופיקוח ראוי.
לעמדתנו יש לבטל את הגבייה באמצעות פקודת המסים (גביה) ולהעביר את כלל הגבייה מחברות הגבייה ומהרשויות המקומיות למרכז לגביית הקנסות, או למסלול מיוחד של גבייה בהוצאה לפועל. רשות האכיפה והגבייה היא גוף ציבורי, האחראי ממילא על הגבייה של רשויות המדינה, והיא גוף שאינו נמצא בניגוד עניינים במסגרת הליך הגבייה, מפוקח, מוסדר בחוק וכפוף לכללי המשפט הציבורי. להרחבה
סגירת סניפי בנקים
1. הצעה לדיון מהיר בנושא: "עמלות כספומטים פרטיים"; 2. הפגיעה בשירות לאזרחים ותיקים בשל סגירת סניפי בנקים
ועדת הכלכלה | יום שני 13.12.2021 בשעה 10:00
עמדת האגודה: סגירתם של סניפי בנקים רבים בשנים האחרונות, עם המעבר לבנקאות דיגיטלית, השאיר אזורים ואוכלוסיות מוחלשות בלי מענה חיוני לשירותים בנקאיים. שירותי כספומט הלכו והתמעטו באופן יחסי לגידול האוכלוסייה, כאשר במקביל צמח שירות כספומטים פרטי ויקר ביותר (עמלות גבוהות למשיכת סכומי כסף מוגבלים), והתברר שהבנקאים הם גם בעלי מניות בעסקים אלו.
עמדתנו היא ששירותי בנקאות הם מצרך בסיסי שיש לספק לאוכלוסייה כולה, ובוודאי לאוכלוסייה מוחלשת ולפריפריה אשר אין לה מענים חלופיים (דיגיטליים למשל). הדבר צריך להיעשות בהתאם למחירי השירות הנהוגים ולא במחירי שוק חופשי מופקעים. על המדינה להבטיח שסגירת סניפים תותנה בהמשך מתן מענה בכל מקום של שירותי כספומט ושל שירותים חיוניים נוספים.
נשים חסרות מעמד
חסרות מעמד בישראל - לציון יום זכויות האדם בכנסת
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי | יום שלישי 14.12.2021 בשעה 11:30
עמדת האגודה: מדיניות רשות האוכלוסין וההגירה מתעלמת באופן עקבי ושיטתי ממציאות חייהן של נשים חסרות מעמד הנפגעות מאלימות של בן זוגן הישראלי. בכך מפרה המדינה את חובותיה לפעול כדי למגר את תופעת האלימות ולספק לנשים הגנה. יכולתן של נשים אלה להסדיר את מעמדן האזרחי ולקבל את הזכויות הניתנות בצידו היא תנאי בסיסי להיחלצות מהתלות בבן הזוג האלים, וממעגל האלימות המגדרית. כדי שתוכלנה לעשות זאת, נדרשים שינויים בנוהל הרלוונטי של רשות האוכלוסין וההגירה, באופן שיכיר במציאות חייהן ובמצוקתן של הנפגעות חסרות המעמד וילדיהן, ויציע להן מענה אפקטיבי ורלוונטי. להרחבה
20 שנה לחוק איסור הפליה
דיון מיוחד לציון יום זכויות האדם בכנסת: 20 שנה לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2001
ועדת חוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 14.12.2021 בשעה 12:00
עמדת האגודה: חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000, נחקק בסוף שנת 2000 ביוזמת האגודה לזכויות האזרח, על רקע התופעה של סלקציה במועדונים והפליה נגד מבלים מזרחים. מדובר בחקיקה חשובה שנועדה למנוע הפליה שמכוונת בראש ובראשונה כלפי קבוצות מיעוט וקבוצות מוחלשות.
החוק עשה מהפכה בכל הנוגע להחלת איסור הפליה בשוק הפרטי, ומשמש ככלי אכיפה והרתעה נגד הפליה אסורה ופוגענית, אך יש כמה סוגיות המקשות על יישומו ומצריכות דיון וחשיבה מחדש. בהן, בין היתר: היעדר קביעה מפורשת שהחוק חל על מכירה והשכרה של דירות; בעיות באכיפת החוק על ידי המדינה; סכום פיצויים נמוך מדי שאינו מרתיע מספיק; וקושי להוכיח הפליה. להרחבה
פטור ממס על תרומות לעמותות
בחינת תיקוני חקיקה לסעיף 46 לחוק מס הכנסה ולסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין
ועדת הכספים – ועדת המשנה לבחינת תיקוני חקיקה לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה ולסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין | יום שני 20.12.2021 בשעה 9:00
סעיף 46א לפקודת מס הכנסה קובע כי מי שתורם למוסדות ציבור (עמותות, ארגונים וכיו"ב) זכאי להכרה בתרומה לצורכי מס.
עמדת האגודה: אין מקום למעורבות פוליטית בהחלטה על הארגונים שתרומה להם תזכה בהטבת מס. על הכנסת או ועדת הכספים לאשר בחקיקה קריטריונים אובייקטיבים, ולהעביר את הסמכות ליישומם לגורמים המקצועיים ברשות המיסים, כך שההליך ייעשה ללא מעורבות פוליטית, ויבטיח שוויון, פלורליזם רעיוני, וכן את חופש הביטוי, ההתאגדות והפעולה המגוונת והחופשית של גופי החברה האזרחית בישראל. האגודה מציעה שורה של קריטריונים לאישור הטבת המס, שהם אובייקטיביים ומשקפים הסכמה רחבה ככל האפשר, ואינם בעלי אופי אידיאולוגי הנתונים לפרשנות פוליטית ובלתי שוויונית.
במדינה דמוקרטית, שבה שלל עמדות ופעילויות, ושפלורליזם וחופש ביטוי הם מאבני היסוד שלה, אין לפגוע בגופים רק בשל העובדה שעמדתם הפוליטית אינה עולה בקנה אחד עם האג'נדה או העמדה של הרוב הנוהג באותו זמן. כל זמן שפעילותו של המוסד הציבורי חוקית, הרי שיש לנהוג באותו גוף באופן שווה ולאפשר לו פעילות באופן שמתאפשר לגופים דומים. נוכח העובדה שהגופים שמבקשים את ההכרה הם לעיתים גופי המגזר השלישי, הפועלים לעיתים בניגוד לעמדתה הפוליטית של הקואליציה, הרי שיש סתירה מובנית בהליך המתקיים היום בעניין זה. יש לזכור כי סוגיות רבות מצויות במחלוקת בחברה הישראלית, וברגע שישנה התערבות פוליטית, הטיפול בכל אחת ואחת מסוגיות אלה עלול להיפגע בהתאם לרוב הפוליטי בכל עת נתונה להרחבה
הגבלת היציאה מישראל בשל הקורונה
1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 21.12.2021 בשעה 11:00
עמדת האגודה: הזכות של אזרחים לצאת מישראל היא זכות חוקתית, שהפגיעה בה צריכה להיות מידתית. שעה שהזן החדש כבר התפשט בעולם וגם בארץ, הזיקה בין הגבלת היציאה לשורה הולכת ומתרחבת של מדינות לבין מניעת התפשטותו של זן אומיקרון בארץ נחלשה מאוד, ובכל מקרה יש אמצעים חלופיים למזער את הסיכון, לרבות דרישה מוגברת לבדיקות ובידוד מניעתי לחוזרים מחו"ל. יצוין, שגם ארגון הבריאות העולמי לא תומך בצעדים כאלו. להרחבה
תקצוב ספורט נשים
תקצוב אגודות ואיגודי הספורט
ועדת החינוך, התרבות והספורט – ועדת משנה לתקציבי הספורט | יום שלישי 21.12.2021 בשעה 9:00
עמדת האגודה: חרף הצהרות מפורשות של המחוקק על החשיבות בשוויון בספורט, נשים נהנות מחלק מזערי של הכסף המגיע לספורט. אפילו כאשר מדובר בתמיכות הציבוריות, נשים, שהן מחצית מהאוכלוסיה, נהנות רק מרבע מכלל התמיכה הממשלתית השנתית באיגודי ספורט לבוגרים, ומשישית בלבד מכלל התמיכה הממשלתית בפעילות ספורט לנוער. אמות המידה הבסיסיות לתמיכה אינן שוויוניות ויוצרות פער.
הנזק אינו רק בתקצוב הנמוך לספורטאיות אלא בגדיעת התקווה של דורות שלמים, בחוסר מתן הזדמנות שווה לילדות להסתכל על גיבורות ספורט וללכת בעקבותיהן. זאת ועוד, בשל הקשר בין עיסוק בספורט לבין חיזוק בטחון עצמי ומנהיגות – מדובר בפגיעה בסיכוי של נשים להיות שותפות מלאות בחברה. להרחבה