עד לפני כעשור, מי שהתגורר בדיור הציבורי עם קרוב משפחתו במשך מספר שנים לפני עזיבתו או פטירתו של הקרוב היה זכאי למעמד של דייר ממשיך בדירה. משפחות רבות הסתמכו על זכות זו בבחירתן שלא לרכוש את הדירה שבה התגוררו במשך עשורים רבים. מדיניות זו השתנתה לאחר תיקון חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי משנת 2009, ששינה את התבחינים (הקריטריונים) לזכאות, והמדינה החלה לפנות דיירים ממשיכים מדירות הדיור הציבורי. הפינויים פחתו בשנים האחרונות בעקבות פרסום דוח ועדת ברביבאי, שהמליצה לעצור את מרבית הפינויים בדיור הציבורי, בפרט של דיירים ממשיכים. נקבעה מדיניות למעט בפינוי של דיירות ודיירים, ולהקפיא לחלוטין את פינוים של מי שהיו זכאים למעמד של דייר ממשיך. אולם בחודשים האחרונים שוב הפך משרד הבינוי והשיכון הפך את מדיניותו על פיה, וחזר לפנות דיירות ודיירים מוחלשים מהדירות שבהן הם מתגוררים.
לקראת דיון בנושא בוועדת הכלכלה פנינו לוועדה בקריאה לעצור את הפינויים. בפנייה כתבה עו"ד רעות שאער, מנהלת פניות הציבור באגודה לזכויות האזרח, כי לעיתים מדובר בדירות שבהן הדיירים נולדו וחיו במשך כל חייהם. במקרים רבים הדירות שמהם פונו נותרות עומדות ריקות ואינן מתאימות בכלל לאכלוס מחדש, אלא לאחר שיפוץ מקיף וארוך. ברוב גורף של המקרים מדובר בדיירים מוחלשים – חלקם מבוגרים, חולים, נכים, המתקיימים מקצבאות ונזרקים אל הרחוב, פשוטו כמשמעו.
עו"ד שאער הדגישה כי משבר המחסור בדירות דיור ציבורי הוא משבר ארוך טווח, שאין לו פתרון אמיתי ובר קיימא זולת רכישה ובנייה של דירות נוספות. סילוקם של דיירים מסיבות של אי עמידה טכנית בתבחינים אינו מקטין את מספר מחוסרי הדיור הנזקקים ואינו פותר את הבעיה. עוד היא ציינה כי משרד השיכון עצמו אינו עומד בהתחייבויות הנוגעות לרכישה של דיור ציבורי, וכמו כן אינו מפנה לטובת הזכאים מאות רבות של דירות המתאימות למגורים ומוחזקות בידי גופים שונים לשימושים אחרים (גרעינים עירוניים, מוסדות רווחה, בתי כנסת ועוד).
פניית האגודה לזכויות האזרח לוועדת הכלכלה, 31.10.2021
עדכון. 8.11.2021: בעקבות פניות של ארגונים חברתיים, לחץ של חברות כנסת ודיונים שנערכו בוועדת הכלכלה, הודיע שר השיכון על הקפאת הפינויים למשך ארבעה חודשים, שבמהלכם יישקלו מחדש הקריטריונים לפינוי דיירים.