top of page

שיטת המינוי של עובדי ההוראה במערכת החינוך הערבית


אילוסטרציה
© Rafael Ben Ari | Dreamstime.com

משרד החינוך מנהיג שתי שיטות למינוי עובדי הוראה במוסדות חינוך רשמיים: אחת עבור בתי הספר היהודים, ובה מנהלי בתי הספר הם הדמויות הדומיננטיות והמכריעות בהליך איוש המשרות של עובדי ההוראה ולהם מלוא שיקול הדעת; והשנייה עבור בתי הספר הערבים, ובה אין למנהלי בתי ספר כל מעמד או שיקול דעת בהליך מינויים של עובדי ההוראה.


ב-21 באוקטובר 2020 פנינו למשרד החינוך ודרשנו לבטל את המדיניות המפלה הנוהגת במערכת החינוך הערבית, ולאמץ מדיניות הדומה לזו שמנהיג המשרד במערכת החינוך היהודית, אשר נותנת ביטוי לאוטונומיה הניהולית של מנהלי בתי הספר בבחירת צוותי ההוראה ובהתאמתם לצורכי התלמידים ובית הספר. בפנייה טענה עו"ד גדיר ניקולא, מנהלת היחידה לזכויות המיעוט הערבי באגודה, כי להבדלים בתחום המינויים בין שתי מערכות החינוך הרשמיות אין כל היגיון או הצדקה, וכי הם יוצרים הפליה קשה ופסולה לרעת התלמידים הערבים, וזאת מחמת לאומם ובהתבסס על שיקולים זרים ולא עניינים. עוד טענו כי מדיניותו המפלה של משרד החינוך פוגעת קשות גם בזכותם החוקתית של האזרחים הערבים לכבוד, בהיותה משדרת פטרונות ואדנות כלפי אוכלוסיה זו בכלל, וכלפי מנהלי בתי הספר בפרט, ומציגה אותם כמי שאין ביכולתם לנהל את בתי הספר בדומה לעמיתיהם היהודים, או לפעול בעניין המינויים כדין וללא משוא פנים.


ב-25.4.2021 התקבל מענה ממשרד החינוך, בו נטען שנוהל המינויים במערכת החינוך הערבית נותן מענה למאפיינים הייחודיים במערכת החינוך הערבית – עודף מורים, ריכוז מורים באזורים גיאוגרפיים ותלונות על מינויים שלא משיקולים ענייניים – ואשר חייבו התייחסות שונה מזו הננקטת במערכת החינוך היהודית.





קישורים:


אוטונומיה והנהגה חינוכית, רק למנהלים יהודים? - מאמר של עו"ד גדיר ניקולא מהאגודה באתר "הארץ", 4.11.2021




bottom of page