המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) אמורה לתת מענה לתופעה הקשה של אלימות שוטרים הקיימת בישראל, בעיקר כלפי אוכלוסיות מיעוט. אולם רק מיעוט מהתלונות המוגשות למחלקה בגין אלימות שוטרים זוכות לטיפול הולם. כך, בשנים 2021-2017:
רק ב-15% מהתלונות בגין אלימות שוטרים פתחה מח"ש בחקירה (כ-120 תלונות מדי שנה). ב-2021 אחוז התלונות שנחקרו ירד ל-7% בלבד (41 תלונות);
כ-30% מהתלונות נסגרות לאחר "בדיקה ראשונית" בלתי מספקת;
כ-50% מכלל התלונות נסגרות בעילה של "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין פלילי", למרות העניין הציבורי והצורך להרתיע שוטרים משימוש בכוח. ב-2021 עלה מספר התלונות שנסגרו בעילה זו ל-60% (407 מתוך 682 תלונות שנסגרו באותה השנה).
ב-21.7.2021 פנו לשר המשפטים גדעון סער האגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה, הוועד הציבורי נגד עינויים והקליניקה המשפטית לרב תרבותיות ומגוון באוניברסיטה העברית. בפנייה פירטו נציגות הארגונים, עורכות הדין סשה חזן-יפרח, שלומית בוקיה, נסרין עליאן, אן סוצ'יו ודבי גילד-חיו, את הליקויים בעבודתה של מח"ש, והציגו שורה של המלצות שיש ליישם כדי להיאבק באופן אפקטיבי באלימות משטרתית. בין ההמלצות:
לקבוע תנאים מחמירים לסגירת תיקים ללא חקירה, ולקבוע מנגנון פיקוח חיצוני על החלטות לסגירת תיקים ללא חקירה;
לקבוע סד זמנים קצר ביותר לטיפול בתיקי החקירה;
לפתח אפשרות לבצע פילוחים שונים בנתוני מח"ש (כגון - לפי תחנת משטרה, לפי מחוזות, לפי יחידות (יס"מ / מג"ב וכו'), לפי מוצא המתלונן), הדרושים לצורך הטיפול המערכתי באלימות השוטרים;
להעביר באופן קבוע נתונים למחלקת המשמעת במשטרה באשר לשוטרים שיש לגביהם תלונות חוזרות (אף אם כל אחת מהתלונות בנפרד לא הגיעה לרף הפלילי);
לקבוע כי חקירות מח"ש יהיו עצמאיות מהמשטרה, ולשם כך לספק לה גישה עצמאית למערך זיהוי פלילי רציני ומקצועי;
לדאוג להגנה על מתלוננים למח"ש מפני התנכלות של השוטרים שעליהם התלוננו.
פנייה ברוח דומה שלחנו ב-1.8.2023 לצוות שהוקדם לבחינת עבודתה של מח"ש.
פניית הארגונים לשר המשפטים, 21.7.2021
פניית הארגונים לצוות הבדיקה, 1.8.2023