בשנים האחרונות אנו עדים להחמרת אירועי השיטפונות ברחבי העולם – תופעה הקשורה, לדעת רוב המומחים, למגמת שינוי האקלים. השינוי מתבטא בממטרים עזים מהרגיל היורדים באופן פתאומי, ולירידת משקעים רבים באופן שאינו מאפשר ניקוז וספיגה ומוביל להצפות ושיטפונות. בחורף האחרון החריפה התופעה בישראל, ובמהלך החודשים נובמבר-ינואר 2020 טבעו למוות שבעה בני אדם בשיטפונות ברחבי הארץ, ואסונות נוספים נמנעו במזל ובדוחק.
התחזיות צופים את המשכה ואף את התגברותה של מגמה זו. למרות זאת, קיימים כשלים רבים בהיערכות הרשויות השונות לאירועי שיטפון והצפות ובתיאום ביניהן. האחריות בנושא זה מחולקת ומפוצלת בין גופים רבים ואינה מרוכזת בידיו של גורם מתכלל ואחראי, וקיים חוסר תיאום בין גופי החירום לבין ראשי הרשויות המקומיות. התנהלות זו אינה מאפשרת קידום פתרונות אפקטיביים וארוכי טווח.
לקראת ההצפות והשיטפונות הצפויים בחורף הקרוב פנינו למשרד הפנים ולמשרד לביטחון פנים בדרישה להיערכות דחופה. בפנייה הדגישה עו"ד רעות שאער כי "אין המדובר באסון טבע בלתי צפוי שניתן להגדירו כהתערבות כוח עליון, אלא במגמה עולמית שניתן להיערך לקראתה ולצמצם את נזקיה – ומשכך קיימת חובה לעשות כן". עד שיקודמו פתרונות ארוכי טווח, על משרדי הממשלה והרשויות המקומיות להיערך בדחיפות, בתיאום עם גופי ההצלה, על מנת למנוע נזקים נוספים במהלך החורף הקרוב. בין הצעדים הנדרשים:
לערוך מיפוי והערכה לגבי האזורים המצויים בסיכון לשיטפונות, ולגבש תכנית לפינוי מהיר של האזורים המועדים והמסוכנים.
לגבש תכנית חירום וכללי בטיחות בשקיפות מלאה אל מול התושבים, תוך הנגשה של המידע לאוכלוסיות היעד ובשים לב לכך שהאוכלוסיות הפגיעות ביותר הן אוכלוסיות מוחלשות, דוגמת קשישים, ילדים ואנשים עם מוגבלות, תושבי אזורים שבהם התשתיות חסרות, לקויות ומיושנות וכיוצא בזה.
לפרסם הנחיות בטיחות לתושבים, בהתאם לדרגת הסיכון בכל יישוב ולניסיון העבר
למנות גורמים אחראיים למתן מענה מהיר לתושבים באזורים המועדים לשיטפונות,
לפרסם את מספרי מוקדי החירום העירוניים, ולהיערך למתן מענה במוקדים במצב של עומסים חריגים
לסייע לרשויות שאין בידן משאבים וכוח אדם מספקים לשם היערכות.
תזכורת, 3.1.2022
תשובת המשרד לביטחון פנים, 10.3.2022
הפנייה נכתבה בסיוע המתמחה שירה אייל