בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בשירותים הממשלתיים המקוונים בישראל. ב-2013 החליטה הממשלה על הקמת "המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית", שנועד לגבש מדיניות לאומית לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת, ובהמשך הוקם מטה "ישראל דיגיטלית", הפועל כיום תחת משרד הכלכלה והתעשייה. אולם הצעדים שנקטו משרדי הממשלה ורשויותיה לפיתוחם ולקידומם של ערוצים דיגיטליים הופנו בעיקר לשירותם של אזרחי המדינה דוברי העברית. לחברה הערבית, המהווה כ-20% מאוכלוסיית המדינה, מונגשים שירותים מקוונים מצומצמים, דלים וחלקיים ביותר, והיא נותרה מאחור, ללא גישה ראויה ומספקת למידע ולשירותים בסיסיים בשפה הערבית. מחקר שפרסם לאחרונה איגוד האינטרנט הישראלי העלה שרק 10% מן התכנים באתרי האינטרנט הממשלתיים נגישים בשפה הערבית, וכי ברבים מהמשרדים והרשויות מידת ההנגשה אף פחותה מכך ובצורה ניכרת.
היום (31.8.2021) פנינו לראש הממשלה ולמשרדי הממשלה, ודרשנו כי יפעלו להנגשה מלאה לשפה הערבית של אתרי האינטרנט הממשלתיים, שתכלול את כל דפי המידע והשירותים המקוונים שמופיעים באותם אתרים. דרשנו שבמענה לפנייתנו תהיה התייחסות לתוכנית הממשלתית בתחום זה, שתכלול פירוט אודות התקציב עבור ההנגשה השפתית לערבית, לוחות הזמנים לביצוע, סוג והיקף התכנים שיתורגמו לערבית וזהות הגוף הממשלתי המופקד על יישום ההנגשה השפתית.
בפנייה ציינה עו"ד גדיר ניקולא, מנהלת היחידה לזכויות המיעוט הערבי באגודה, כי רבים מקרב האוכלוסייה הערבית בישראל אינם שולטים בשפה העברית על בוריה, בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות כמו נשים או אנשים בני 65 ומעלה. עבורם, אי הנגשת התכנים המקוונים בשפתם כמוה כהסתרתם מפניהם. עו"ד ניקולא הדגישה כי מחדלן ארוך השנים של הרשויות להנגיש מידע ושירותים בסיסיים לדוברי עברית פוגע בזכויותיהם של תושבי ואזרחי המדינה הערבים לשוויון ולכבוד, וביכולתם לממש זכויות בסיסיות אחרות ובכללן הזכות לבריאות, הזכות לקיום בכבוד, הזכות לחיי משפחה, זכות הפרט להשמיע את טענותיו, ועוד ועוד. אי הנגשת השירותים והמידע המקוונים בשפה ערבית סותר גם את חובתם של משרדי הממשלה, כרשויות ציבוריות, לפעול בתקינות, בהגינות, בסבירות, בשוויון ובכבוד כלפי כל אדם שאותו הם משרתים.
פניית האגודה לזכויות האזרח, 31.8.2021
הפנייה נכתבה בסיוע המתמחה שירה אייל