חברות וחברים יקרים,
רובנו היינו רוצים להשאיר אחרינו משהו, להטביע חותם בעולם. שר החינוך לשעבר יואב גלנט ומנכ"ל משרדו לשעבר עמית אדרי רצו גם הם להשאיר מורשת. אפשר היה להבין אותם, לולא היה מדובר במורשת של רדיפה, השתקה ודיכוי של אנשי ונשות חינוך.
דוגמה למורשתו הרעילה של גלנט היא עניינו של בית הספר הריאלי בחיפה, שבינואר 2021 העז להזמין לכנס בנושא זכויות אדם את מנכ"ל ארגון בצלם. השר והמנכ"ל דאז ניסו לכפות את ביטול הכנס ומיהרו להזמין את מנהלי הריאלי לשימוע. רק בימים אלה פורסמה החלטת המשרד בעקבות השימוע, המכירה בעבודתו החינוכית המבורכת של הריאלי ובאותה עת כופה עליו "ליווי פדגוגי" – החלטה מביכה, חסרת בסיס חוקי או מוסרי, שאין בינה ובין חינוך ולא כלום.
המורשת, אם כן, היא זו: דרישת ציות עיוור להחלטות פוליטיות, רמיסת כל חשיבה שאינה הולכת בתלם ודריסת חופש הביטוי של נשות ואנשי החינוך. משרד החינוך בפעולותיו שב והזכיר למורים ולתלמידים כי מוטב להם להיזהר, לא לנקוט עמדה, להרהר או לערער, ודאי שלא להשמיע דעות בפומבי. זאת בניגוד לעמדה המפורשת בחוזרי מנכ"ל ובחקיקה, המעודדת דיון בכל סוגיה, קשה וטעונה ככל שתהיה.
עתה על שרת החינוך החדשה להחליט אם להותיר את המורשת הזו על כנה, או להשליך אותה לפח ולצאת לדרך חדשה.
אם חינוך ראוי לילדי וילדות ישראל עומד באמת אל מול עיני השרה החדשה, כדאי שתפנים את העובדה כי אין חינוך "ניטרלי" שאינו פוליטי. גם הימנעות מ"פוליטיזציה" היא אמירה פוליטית, ומכל מקום, כל ניסיון לייצר חינוך היושב על הגדר ומשקיף כנציג שווייץ על המתרחש נידון לכישלון. לפיכך, יש להישיר מבט אמיץ אל ההימצאות הבלתי נמנעת של הפוליטי, במובנו הרחב, בעולם החינוך, ולהשתמש בו על מנת לייצר חינוך אזרחי ביקורתי וליברלי.
השרה החדשה, ד"ר לחינוך בהשכלתה, יכולה לנצל את האמון הראשוני שרוחשים לה בשטח, ואת רעידת האדמה שגרמה שנת הקורונה במערכת החינוך, על מנת לשחרר אותה מכבלי הביורוקרטיה, ההיררכיה והקונפורמיזם. על חלק מהצעדים כבר הכריזה השרה, ויש לקוות שהם יגיעו לידי יישום. אפשר לבחור אחרת ולאפשר למנהלות.ים ולמורות.ים לממש חינוך במשמעותו על פי הפילוסוף ג'ון דיואי - ללמד את הילד לחשוב, לא מה לחשוב. לחנך את ילדינו להיות אוהבי אדם, על ידי פיתוח מחשבה ביקורתית ומתוך כבוד לזכויות אדם, באשר הוא אדם.
שלכן.ם,
עופר שור, מורה לספרות ומחנך בתיכון, חבר בפורום חינוך לזכויות אדם
נעמי בייט-צורן, מנהלת מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח