ב-20.7.2021 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בבקשה לבטל את החלטות הממשלה שהרחיבו את תפקידי השב"כ משישה תפקידים לעשרה, בניגוד לקבוע בחוק. בעתירה הובאו נתונים שקיבלה האגודה במענה לבקשת חופש המידע, ולפיהם החל משנת 2004 הסמיכה הממשלה את השב"כ לבצע ארבעה תפקידים נוספים מעבר לששת התפקידים המנויים בחוק השב"כ, וזאת באמצעות החלטות ממשלה באישור ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים, ולא על ידי תיקון חוק השב"כ. הרחבת הסמכויות נעשתה בחשאיות, ללא פרסום, והרחק מהעין הציבורית. בעתירה נטען כי הרחבה של סמכויות שב"כ במחשכים לתפקידים עלומים מאיימת על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם, ומנוגדת לחוק.
בהרחבת סמכויות השב"כ הסתמכה הממשלה על סעיף סל בחוק השב"כ (סעיף 7(ב)(6)), המתיר לה להסמיך את השב"כ לבצע תפקיד נוסף. התפקיד האחרון שהוטל על השב"כ באמצעות סעיף סל זה היה איתור מגעים בין חולי קורונה לאזרחים שבאו עמם במגע. החלטה זו נדונה בפסק דין בעתירה שהגשנו, ובפסק הדין מאפריל 2020 נפסק שהסעיף מאפשר לממשלה להסמיך את השב"כ לתפקיד נוסף רק בנסיבות בהן מדובר בסכנה מידית שלא ניתן היה לצפות ולתקופה מוגבלת. בג"ץ הורה אז כי אם הממשלה רוצה להמשיך ולהסמיך השב"כ למעקבי מגעים, היא חייבת לפנות להליך חקיקה מלא, ולא יכולה לעשות זאת על בסיס החלטת ממשלה.
בעתירה טענו כי סעיף 7(ב)(6) נועד לתת גמישות מבצעית מסוימת לממשלה להיעזר בשב"כ בהתמודדות עם איומים לא צפויים ולזמן מוגבל, אך הוא אינו יכול להוות מנגנון להרחבת קבע של תפקידי השב"כ. טענו כי הרחבת קבע של תפקידי השב"כ מחייבת הסמכה מפורשת בחוק, ובמיוחד לאור העובדה שהיא כרוכה בפגיעה קשה בזכויות אדם, שכן כל תפקיד חדש מאפשר הפעלת סמכויות בתחום שקודם לא ניתן היה להפעילן (סמכויות כמו האזנות סתר, מעקב מקוון, חקירות וכדומה). עוד טענו כי הרחבת קבע של תפקידי השב"כ היא הסדר ראשוני שמחייב חקיקה, וכי הרחבת קבע של תפקידי השב"כ באמצעות החלטת ממשלה פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות. טענו כי גם יש פגם חמור במנגנון המתיר להרחיב את סמכויות השב"כ דרך קבע במחשכים, בלי שהציבור ידע מכך, ואף תוך הדרת רוב חברי הכנסת, שכן שקיפות ביחס לגבולות הפעולה של השב"כ וסמכויותיו היא חיונית. לבסוף טענו כי גם אם הממשלה סברה בטעות שיש לה סמכות להרחבת קבע של תפקידי השב"כ באמצעות הסעיף, שיקול הדעת שהפעילה בבחירה במסלול הסמכה מנהלי אינו סביר באופן קיצוני, והיה עליה לפעול לתיקון החוק.
ב-19.10.2022 התקיים דיון בעתירה, ובעקבותיו הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא יוגבל השימוש בסעיף 7(ב)(6), כך שניתן יהיה להפעילו רק בנסיבות דחופות.
בספטמבר 2023 הודיעו הממשלה והשב"כ שהם מסכימים להפוך את הצו לקבוע, ובפברואר 2024 הודיעה על כך גם הכנסת. בהתאם, ב-18.7.2024 התקבל פסק דין שהופך את הצו על תנאי למוחלט, ומצממם משמעותית את היכולת של הממשלה להסמיך את שב"כ למשימות נוספות שלא כלולות בחוק השב"כ במחשכים ובהליך מהיר. פסק הדין קובע שדרך המלך להטלת תפקידים נוספים על השב"כ היא באמצעות שינויי חקיקה; שהממשלה תוכל להטיל על השב"כ תפקידים נוספים, שלא מנויים בחוק, רק במקרים קיצוניים בלבד, שבהם הדבר נדרש מחמת דחיפות או חשאיות; וכי ההסמכה תיבחן מחדש אחת לתקופה.
בג"ץ 5048/21 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הממשלה
עו"ד: גיל גן-מור
תגובה מטעם הממשלה ושב"כ, ספטמבר 2022
תגובה מקדמית מטעם הכנסת, ספטמבר 2022
החלטה (צו על תנאי), 19.10.2022
תצהיר תשובה מטעם הממשלה והשב"כ, ספטמבר 2023
כתב תשובה מטעם הכנסת, פברואר 2024
תגובה מטעם העותרת, פברואר 2024
פסק הדין, 18.7.2024
קישורים:
אברהם בלוך, בג"ץ בצו מוחלט: תוגבל האפשרות של הממשלה להסמיך את שב"כ לתפקידים נוספים במחשכים, מעריב, 19.7.2024
עמיר קורץ, הממשלה לא תוכל להטיל על השב"כ משימות מפוקפקות ללא פיקוח, כלכליסט, 17.3.2024