חברות וחברים יקרים,
אנחנו בעיצומם של אירועים קשים, שהחלו בירושלים והתפשטו לדרום, לעזה ולערים המעורבות. עם כתיבת שורות אלה כבר נרשמים קורבנות בנפש מכל הצדדים, וברור שהימים הקרובים ימשיכו להיות סוערים.
איך הגענו למצב הזה? לא ברגע אחד, ולא במקרה. שורה של החלטות בלתי סבירות ובלתי יעילות של המשטרה לאורך חודש הרמדאן האחרון, והלהטת הרוחות על ידי גורמים קיצוניים, וכל זה כשברקע בירושלים, מאז כיבוש חלקה המזרחי ב-1967, עברו על תושביה עשרות שנים של הזנחה, אפליה והפרת זכויות בסיסיות. ברקע לאירועים של השבועות האחרונים בירושלים עומדים, בין היתר, "חוק נכסי נפקדים" המפלה, המאבק הציבורי של תושבי שייח ג'ראח נגד פינויים שנמשך כבר מעל לעשור ומחסור בשירותים ובתשתיות. וכשירושלים בוערת, לא צריך הרבה כדי שהתבערה תתפשט.
מה שהחל כפגיעה בחופש הביטוי והמחאה בירושלים, תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות כגון רימוני הלם, כדורי ספוג ומכת"זיות שלא לצורך ובניגוד לנהלים, הבעיר את השטח. בשלב זה, בתוך ישראל, התפשטו ההפגנות ליישובים רבים, כרגע נראה אובדן שליטה בערים המעורבות.
שוב מתברר שהניסיון לקיים את מדיניות הכיבוש הדורסנית ובה בעת ליהנות מדמוקרטיה בפנים המדינה ומיחסים סבירים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית - נידון לכישלון. ההתנהלות האלימה של כוחות הביטחון בשטחים זולגת לפנים המדינה, ההסתה והשנאה הפכו לנורמה, ומעמדן של זכויות האדם נרמס כעניין שבשגרה. את המחיר משלמים התושבות והתושבים – בדרום ובעזה, בירושלים המזרחית ובאשקלון.
בזמנים כאלה, שבהם יש מתיחות גבוהה סביב סוגיות מורכבות ורגישות לצד עלייה בהסתה מצד גורמים קיצוניים המבקשים להסלים את המצב, על הרשויות ונבחרי הציבור לפעול להנמכת הלהבות. על משטרת ישראל למלא את תפקידה תוך הפעלת שיקול דעת בשטח ובדרגים הגבוהים ולפעול על פי החוק ונהליה שלה.
אין פתרון מהיר למה שקורה עכשיו בירושלים, בעזה, בדרום ובערים המעורבות, והאחריות על המצב איננה על המשטרה בלבד. על נבחרי הציבור היהודים והערבים לפעול באופן שירגיע את הרוחות ולא יביא לעוד הסלמה ונפגעים.
שלכם.ן,
שרון
שרון אברהם-ויס, עו"ד
מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח