ב-28.1.2021 פנינו לשר הפנים בדרישה לתקן את אמות המידה לחלוקת תלושי מזון, כך שמבחן ההכנסות שעל פיו נקבעת הזכאות לא יכלול את כספי הסיוע בשכר דירה. טענו כי המצב הקיים מפלה, ומחמיץ את מטרת הסיוע במזון דווקא לנזקקים לכך ביותר.
בפנייה מסבירות עורכות הדין רעות שאער ומשכית בנדל, כי דמי שכירות שמקבל אדם בעד השכרת דירה בבעלותו, בסכום שאינו עולה על דמי השכירות שהוא משלם בעד דירת מגורים שהוא שוכר כחלופה, מוחרגים מגדר הגדרת "הכנסה" לצורך הזכאות לתלושי מזון. כך גם לגבי דיירים בדיור הציבורי, שמשלמים לרוב שכר דירה חודשי מופחת ומסובסד, ושווי הסבסוד אינו נחשב ל"הכנסה" באופן שעשוי לשלול מהם את זכאותם במסגרת תכנית הסיוע. לעומת זאת, כספי הסיוע בשכר דירה נחשבים כ"הכנסה" שעלולה לשלול את הזכאות לתלושי מזון.
בפנייה הדגשנו כי בשנים האחרונות זינקו מחירי השכירות בישראל בעשרות אחוזים, אולם גובה הסיוע בשכר הדירה שמקבלים חלק מהזכאים לא עודכן בהתאמה. כך, מצבו הכלכלי של אדם עם הכנסה נמוכה שמקבל סיוע בשכר דירה גרוע משמעותית ממצבו של מי שמתגורר בדירה בבעלותו והכנסתו זהה, ומצבו של מי שמקבל סיוע מוגדל בשכר הדירה גרוע מזה של מי שמתגורר בדיור ציבורי, גם אם הכנסתם זהה. על כן, שלילת הזכאות לסיוע במזון דווקא מנזקקים הזכאים לסיוע בשכר דירה בגין תוספת ההכנסה היא שרירותית ובלתי סבירה, פוגעת בזכות לשוויון ומנוגדת לתכלית העיקרית של תוכנית הסיוע לחלוקת תווי מזון.
פניית האגודה לזכויות האזרח לשר הפנים, 28.1.2021