בימים אלה נכנסות לתוקף תקנות חדשות בעניין משפטים אזרחיים. בין היתר, בטיוטת התקנות הוגדלו מאוד סכומי הערבות שיש להפקיד כשמגישים ערעור על פסק דין של בית משפט, והם יעמדו על אלפי שקלים ואף עשרות אלפי שקלים. כך למשל, מי שמבקש לערער על פסק דין של בית משפט לעניינים מנהליים יידרש להפקיד 30 אלף ש"ח, ומי שמבקש לערער על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה יידרש להפקיד 15 אלף ₪.
פנינו לשר המשפטים ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שלא לקדם את התקנות אלא להביאן לדיון ציבורי משמעותי, שישתתפו בו חברי ועדת הכנסת, לשכת עורכי הדין ומומחים מהמגזר השלישי ומהאקדמיה. בפנייה מסבירה עו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה, כי הגדלת סכומי הערבות פוגעת קשות בזכות הגישה לערכאות, במיוחד של אוכלוסיות מוחלשות, אך גם של אנשים פרטיים רבים אחרים ושל עמותות חסרות משאבים.
סכומי הערובה הגבוהים אינם מבחינים בין סוגי ההתדיינויות ואינם לוקחים בחשבון את זהות המתדיינים. כך, למשל, לגבי ערעורים לבית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים ראוי היה להבחין בין ערעור של תאגיד מסחרי שהפסיד במכרז, או של חברת נדל"ן שמערערת בנושאי תכנון ובנייה, לבין ערעור של האזרח הקטן בריבו עם הרשות, עתירת חופש מידע או עתירה ציבורית נגד רשות מקומית שנוגעת לחופש הביטוי והמחאה או למדיניות כלפי חסרי בית. יתרה מזאת, למדינה אין חובה להפקיד ערבות כלל, וכך נוצרת הפרה של איזוני הכוחות בין הצדדים והטיה מסוכנת של ההליך לטובת המדינה.
לפיכך ביקשנו לחשוב שנית על השלכות החקיקה, לבדוק את סוגי ההליכים ואת הצדדים להם ולקבוע את סכומי הערבות בהתאם.
ב-7.1.2021 נענינו מטעם משרד המשפטים כי התקנות כבר אושרו. עם זאת נכתב בתשובה: "חרף האמור, ובין היתר לאור פניות שהתקבלו בנוגע לתיקון מס' 2 , ובהן גם פנייתכם, בכוונתנו לבחון בהקדם יחד עם הנהלת בתי המשפט את ההערות שהתקבלו ובמסגרת זו נבחן אם יש מקום לשנות את גובה הערובות השונות שנקבעו בתוספת השלישית לתקנות החדשות. בתוך כך, נשמח להזמינכם לפגישה בנושא על מנת שתוכלו לפרט את טענותיכם בעניין זה אם תהיו מעוניינים בכך".
פניית האגודה לזכויות האזרח, 30.12.2020
תשובת משרד המשפטים, 7.1.2021
קישורים:
עידו באום, רק זה היה חסר לגנץ על הראש: רפורמת המשפטים האזרחיים - לעשירים בלבד, דה-מרקר, 3.1.2021