חדרים אקוטיים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית; טיפול משרדי הממשלה בגזענות; חסימת תכנים ברשת; השתתפות מרחוק בדיונים בבית המשפט; ילדים של מהגרי עבודה שנולדו בישראל; שירותי שיקום בפריפריה; אלימות כלכלית; אלימות משטרה כלפי חרדים; תקצוב תוכניות לקידום חיים משותפים; גביית חובות לרשויות המקומיות; תשלום ימי מחלה בגין בידוד; אלימות מתנחלים; העלאת גיל הפרישה לנשים: עמדות האגודה לזכויות האזרח בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם.
חדרים אקוטיים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית
עדכון משרד הבריאות בדבר העברת התקציב לחדר האקוטי בבית החולים יוספטל באילת
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי | יום שני 2.11.2020 בשעה 10:00
עמדת האגודה: מרכזים אקוטיים הם מרכזי חירום המעניקים טיפול ראשוני לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. המרכזים ממוקמים בבתי חולים, מציעים לקורבנות טיפול רב תחומי פיזיולוגי ונפשי, וערוכים לנטילת ראיות מגוף הנפגעות לשימוש משפטי עתידי. בישראל פועלים רק חמישה כאלה: בוולפסון, בבני ציון בחיפה, בפוריה בטבריה, בהדסה ירושלים ובסורוקה בבאר שבע. המשמעות היא, למשל, שאשה שהותקפה באילת צריכה להיטלטל במצב סוער לסורוקה, למעלה מ-200 ק"מ ושעתיים נסיעה, לפני שבכלל תוכל להישטף.
לפני כמעט שנתיים פנינו למשרד הבריאות בדרישה להרחיב את פריסת החדרים האקוטיים ולפתוח מרכזים אקוטיים נוספים באילת ובצפון. מאז הוקמה במשרד ועדה לטיפול בנושא, ובשבוע שעבר הוצגה בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת המלצותיה לתקצב ולהקים חמישה חדרים אקוטיים נוספים. אנו ממשיים לעקוב אחר הנושא ופועלים גם לעדכון הנוהל המיושן המסדיר את פעילות המרכזים, לרבות הכשרות לצוותים שיעלו בקנה אחד עם הידע העדכני בנושא התייחסות לקורבנות עבירות מין וטיפול בהם, והכשרה לטיפול באוכלוסיות שונות, ובהן הערבית, החרדית, הלהט"בית והטרנסית.
טיפול משרדי הממשלה בגזענות
טיפול משרדי הממשלה בתופעת הגזענות - בהשתתפות עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. ישיבת מעקב לדיון שהתקיים ביום 21/7/2020
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות | יום שני 2.11.2020 בשעה 10:15
עמדת האגודה: האגודה עקבה בשנתיים האחרונות אחר יישומן של 16 מהמלצות דוח ועדת פלמור, במסגרת פרויקט משותף עם הסדנא לידע ציבורי והמרכז להעצמת האזרח. בחרנו לעקוב אחר שורה של המלצות מתוך הדוח אשר, לטעמנו, יישומן משמעותי למאבק בהמשך קיומה ושגשוגה של גזענות בחברה. להרחבה
חסימת תכנים ברשת
אמצעים טכנולוגיים להגנה על ילדים ונוער ברשת, לאור השימוש המוגבר בתקופת הקורונה
ועדת המדע והטכנולוגיה | יום שני 2.11.2020 בשעה 10:30
עמדת האגודה: החשש מפני החשיפה של ילדים ונוער בעידן הטכנולוגי לתכנים בלתי ראויים ואפילו מסוכנים לגיטימי ומוצדק. חשש זה מתגבר עוד יותר בתקופת הקורונה, כשהילדים מבלים באינטרנט זמן רב הרבה יותר. השאלה היא איך בוחרים להתמודד עם הקושי באופן שיגן מצד אחד על הילדים והנוער ומנגד לא יגרום לפגיעה בחופש הביטוי ולצנזורת יתר.
במצב הקיים כיום בישראל, ברירת המחדל היא שאין "מסננת" באינטרנט, אך כל אדם יכול להתקין תוכנה של בקרת הורים ולסנן תכנים מיניים. ספקי התקשורת מחויבים להציע לכל לקוח את השירות הזה ללא עלות. לעמדתנו זהו ההסדר הראוי, ואין להפוך את ברירת המחדל, כפי שמציעים חברי כנסת שונים מעת לעת, באופן ששירות החסימה יופעל אוטומטית, ומי שירצה להסיר את החסימה יצטרך לפנות באופן אקטיבי לספק השירות. הסדר כזה ייצור רשימה שחורה של מי שבחרו להסיר את הסינון.
יש לזכור גם ששירות הסינון אינו מדויק. הוא אמנם משתכלל כל הזמן אבל עדין עושה טעויות רבות, ולמעשה מצנזר תכנים רבים מעבר לנדרש. כך למשל, הוא עלול לסנן אתר של מוזיאון רק בגלל שיש בו דמויות בעירום, או אתר של הסברה על מיניות. הוא גם מאט את קצב הגלישה.
הצעות אחרות שעולות מעת לעת, ומטרידות עוד יותר, הן של "סינון מרכזי" - צנזורה שלטונית של תכנים (כמו בסין). האגודה מתנגדת לסינון מרכזי מטעם המדינה. יש לציין שקיים בישראל חוק מלפני כמה שנים, שמאפשר סינון מרכזי במספר מוגבל של תחומים, כאשר נדרש אישור של בית משפט לגבי כל אתר באופן פרטני.
השתתפות מרחוק בדיונים בבית המשפט
דיון מעקב בחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני 2.11.2020 בשעה 12:30
עמדת האגודה: קיומם של דיונים פליליים ודיונים בעתירות אסיר באמצעות היוועדות חזותית פוגע פגיעה קשה בזכותם של חשודים, נאשמים ואסירים להליך הוגן. משכך, הדיווח לוועדת החוקה, שעוגן בחוק, הוא קריטי להבטחת מימוש מידתי של ההסדר. האילוצים הטכניים של שירות בתי הסוהר ושל מערכת בתי המשפט אינם גזירת גורל, ויש להשקיע את מירב המאמצים כדי לנטרל אותם ולאפשר לאסירים ולעצורים לממש את זכותם להיות נוכחים בדיונים בעניינם (לדוגמה, באמצעות הארכת שעות הפעילות של בתי המשפט, הוספת רכבים ליחידת נחשון, והתאמת אולמות הדיונים הצמודים למתקני הכליאה).
ילדים של מהגרי עבודה שנולדו בישראל
מניעת גירוש ילדי עובדים זרים שנולדו בישראל
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי 3.11.2020 בשעה 11:30
עמדת האגודה: ילדים של מהגרי עבודה שנולדו, גדלו והתחנכו בישראל הם ישראלים לכל דבר. אין להם מולדת אחרת, וגירושם לאחר שנים רבות של חיים בישראל יהווה הגליה תרבותית. יש להסדיר את מעמדם של ילדים אלה ושל בני משפחותיהם. על מדינת ישראל לקבוע מדיניות הגירה הגונה, שכוללת הכרה בזכויותיהם של מהגרי העבודה שהיא החליטה להביא לכאן.
שירותי שיקום בפריפריה
הצעה לסדר היום בנושא: חוסר במרכז שיקום בצפון - חברי הכנסת אופיר כץ (1671) אלעזר שטרן (1683) סמי אבו שחאדה (1691) יוסף טייב (1697)
ועדת הכספים | יום שלישי 3.11.2020 בשעה 12:19
עמדת האגודה (יחד עם ארגונים עמיתים): האגודה ניהלה עד לאחרונה הליך משפטי בבג"ץ, שהוגש עוד בשנת 2016, בנוגע לאפליית תושבי הפריפריה לעומת תושבי המרכז בשירותי השיקום. למרות שמאז הוגשה העתירה חלו שינויים מסוימים בשירותי השיקום בפריפריה, המצב הקיים עדין קשה ולא משביע רצון.
בפנייתנו לוועדה פירטנו את החוסרים שעדיין קיימים בדרום ובצפון בתחום השיקום בכלל, שיקום ילדים והשיקום הגריאטרי. קראנו לוועדה לפעול לקביעת אמות מידה (קריטריונים) למתן שירותי בריאות בתחום השיקום, שיגדירו מהם זמן, מרחק ואיכות סבירים ביחס למתן שירותי שיקום, ולפעול לביטול דרישות של מצ'ינג (השקעת כספים מצד בית החולים) כתנאי לפיתוח שירותי שיקום בבתי חולים. להרחבה
אלימות כלכלית
1. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית; 2. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - מניעת אלימות כלכלית), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה ראשונה
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום רביעי 4.11.2020 בשעה 9:00
עמדת האגודה: האגודה תומכת בהצעת החוק. אלימות במשפחה כוללת במרבית המקרים אלימות כלכלית, שמשמעותה יצירת תלות כלכלית של הצד החלש במערכת היחסים – כמעט תמיד האישה – בצד החזק, וניצול של תלות זו. אלימות כלכלית יכולה להתבטא, למשל, בשליטה בלעדית של הגבר על חשבונות הבנק ועל כרטיסי האשראי במשפחה, כולל על כספי המשכורת של האישה, כשהוא המחליט היחיד על ההוצאות ועל ההתנהלות הכלכלית במשפחה. אלימות כלכלית מחזקת את תלותה של האישה בגבר האלים, והופכת את האפשרות לצאת מהמערכת האלימה ולפתוח בחיים עצמאיים לקשה עוד יותר.
מעבר לתמיכתנו הבלתי מסויגת בהצעת החוק, האגודה מדגישה שיש להציע לנשים היוצאות ממערכות יחסים אלימות מענה כולל שיאפשר להן לבנות חיים עצמאיים ולרכוש עצמאות כלכלית. מענה זה צריך לכלול מענק שיקום, קצבת קיום נגישה תוך זמן קצר, סיוע בדיור, שמירה על מקום העבודה או שיקום והכשרה תעסוקתיים, וכן תמיכה נפשית וסוציאלית. יש לתת מענה לא רק למי שיוצאות ממקלט לנשים מוכות, אלא לכל אישה שסבלה מאלימות פיזית, נפשית או כלכלית, ואזרה אומץ לבקש עזרה וסיוע מרשויות הרווחה.
אלימות משטרה כלפי חרדים
הצעה לסדר היום בנושא: "סרטונים ברשת חושפים התעללות של שוטרים ואף קצינים בילדים חרדים כולל בעלי מוגבלות"
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום רביעי 4.11.2020 בשעה 9:00
עמדת האגודה: מהפניות שמגיעות אלינו ברור שקיימת תופעה חמורה של שימוש באמצעים בלתי מידתיים ובכוח מופרז כלפי חרדים מצד המשטרה. יש להתייחס לסוגיה זו באופן רחב ומערכתי, ולא כמקרים ספורדיים ונקודתיים. אין ספק שהמשטרה מתמודדת עם אתגרים מורכבים בפעילותה בשכונות החרדיות, ולעיתים גם עם אלימות והפרות סדר, אלא שאין בכך כדי להצדיק כל התנהלות אלימה מצד שוטרים והפרה של נוהלי המשטרה. יש לחדד את הנהלים בקרב השוטרים ולחקור כל אירוע של שימוש בכוח. להרחבה: פניית האגודה והוועד נגד עינויים לוועדת הפנים לקראת הדיון; פניית האגודה והוועד נגד עינויים לשר לביטחון פנים, אפריל 2020; פניית האגודה למשטרה ולשר לביטחון פנים, יוני 2020
תקצוב תוכניות לקידום חיים משותפים
דיון מהיר בנושא: "מדיניות ותקצוב משרד החינוך לתוכניות ומיזמים לקידום חיים משותפים"
ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שני 9.11.2020 בשעה 13:00
עמדת האגודה: אנו מברכות על קיומו של דיון חשוב זה בוועדת החינוך, ומקווים שיסמן את תחילתו של שינוי דחוף בתחום זה. מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח עוסקת שנים רבות בנושא של חינוך לדמוקרטיה, לזכויות אדם ונגד גזענות. אנו פועלים בשיתוף משרד החינוך ומוסדות להכשרת מורים, מקיימים השתלמויות מקצועיות למורות ולמורים, ומפתחים חומרים חינוכיים בתחומים אלה. בפנייתנו לוועדה התייחסנו למצב הנוכחי העגום בכל הנוגע למדיניות משרד החינוך ולתקצוב תוכניות ומיזמים לקידום חיים משותפים, וביקשנו להציע עקרונות לתוכנית כוללת לחינוך לערכי דמוקרטיה, חיים משותפים ומאבק בגזענות. להרחבה
גביית חובות לרשויות המקומיות
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שניה ושלישית
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום רביעי 11.11.2020 בשעה 9:00
עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה): חובות יש לשלם, אך יש להבטיח שהליך הגבייה אינו פוגע בזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ולוקח בחשבון את יכולותיהם להחזיר את החובות. יש לזכור, שלאופן הגבייה של חובות השפעה דרמטית על זכויותיהם וכבודם של החייבים. דבר זה לא מתקיים כיום, שכן רשויות מקומיות ותאגידי מים משתמשים בכלי הגבייה הפוגעני - פקודת המסים (גביה), דבר חקיקה ארכאי מתקופת המנדט הבריטי המעניק להם סמכויות דרקוניות. יתרה מזאת, רבים מגופים אלה הפריטו את מערך הגבייה שלהם לחברות פרטיות שמונעות משיקולי רווח בלבד, ומרוויחות יותר ככל שהחוב תופח. כבר בשנת 2005 ולאחר מכן שוב בשנת 2018 בג"ץ קבע כי הפרטה זו אינה חוקית. אנו מתנגדים להפרטת הסמכות לגבות חובות לגורם פרטי וזאת במיוחד נוכח הסמכויות הדרקוניות הנתונות בידי הרשויות המקומיות בפקודת המסים (גביה), ולאור הניסיון המלמד כי הפרטת הגבייה ברשויות המקומיות הובילה במהלך השנים לפגיעה חמורה בזכויות אדם. ראוי היה כי הצעת החוק שבנדון תבטל כליל את אפשרות ההפרטה של מערך הגבייה העירוני, או לכל הפחות תגביל אותה באופן משמעותי. בפועל, הצעת החוק מעניקה הכשר חוקי להפרטה הקיימת מבלי לקבוע מגבלות מספקות ופיקוח ראוי. לעמדתנו יש לבטל את הגבייה באמצעות פקודת המסים (גביה), ולהעביר את כלל הגבייה מחברות הגבייה ומהרשויות המקומיות למרכז לגביית הקנסות, או למסלול מיוחד של גבייה בהוצאה לפועל. רשות האכיפה והגבייה היא גוף ציבורי, האחראי ממילא על הגבייה של רשויות המדינה, והיא גוף שאינו נמצא בניגוד עניינים במסגרת הליך הגבייה, מפוקח, מוסדר בחוק וכפוף לכללי המשפט הציבורי. להרחבה
תשלום ימי מחלה בגין בידוד
1. הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020 - מתווה התשלום על ימי בידוד ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום ראשון 15.11.2020 בשעה 12:00 המתווה הממשלתי המתגבש בדבר הסדר התשלום לעובדים הנמצאים בבידוד נדרש לאחר שבג"ץ פסל את תעודת המחלה הגורפת שהמדינה הוציאה וביקשה להשית מכוחה את עלויות בידוד העובד עליו ועל מעסיקו. על פי הפרסומים, הבידוד ימשיך להיות על חשבון ימי המחלה של העובד, ובהתאם העובד גם יישא בעלויות הבידוד בימים הראשונים שלו. עמדת האגודה (יחד עם קו לעובד, איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי, הקליניקה לזכויות בעבודה במרכז הבינתחומי, והקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב): המתווה מעורר קשיים שונים מבחינת ההגנה על זכויות עובדים. להלן הנקודות העיקריות: א. סוגיית מימון ימי הבידוד רלוונטית לעובדות ולעובדים שאינם יכולים לבצע את עבודתם ממקום בידודם – מדובר בעיקר בעובדי כפיים ועובדים אחרים בעבודות פיזיות, ובעובדים הנדרשים בעבודה עם קהל. אלו עובדים אשר חלק ניכר מהם מועסק בשכר לא גבוה, פעמים רבות בהעסקה לא יציבה, במשרות חלקיות וללא ותק, וכפועל יוצא מכך – רבים מהם בעלי ימי מחלה צבורים מעטים, אם בכלל. גריעת ימי הבידוד מימי המחלה הצבורים של העובד צפויה להותיר את העובדים המוחלשים במשק ללא ימי מחלה דווקא כשבאמת יחלו ויזדקקו להם. לפיכך, בגיבוש המתווה שיקודם יש לתת את הדעת למאפיינים אלו של מי שצפויים להיות מושפעים ממנו. ב. המתווה של ימי מחלה אינו מתאים מבחינות רבות לשימוש בהקשר של ימי בידוד. לפיכך יש לעצב הסדר ייחודי ונפרד למצבי בידוד. לכל הפחות, וככל שייקבע שימי הבידוד יבואו על חשבון ימי המחלה, יש לקבוע מכסה מינימלית של ימי מחלה שממנה לא ניתן יהיה לנצל ימים לתקופת בידוד, ושבשלב זה יהיה הבידוד על חשבון המדינה, כך שיישארו לעובד/ת מספר מינימלי של ימי מחלה למקרה הצורך. ג. על פי ההסדר המתגבש כפי שפורסם באמצעי התקשורת, העובד יישא בעלות יום הבידוד הראשון ובעלות חלקית של ימי הבידוד השני והשלישי, בדומה להסדר הקבוע בחוק דמי מחלה. מנגנון זה יוצר חלוקה לא הוגנת של נטל העלויות במקרה של בידודים קצרים ותכופים. יש לגבש חלופות שיחלקו את הנטל באופן שונה והוגן במקרים של סבבי בידוד חוזרים. ד. אנו מברכים על ההחלטה לראות בהיעדרות ממקום העבודה בתקופת בידוד כדין היעדרות בשל מחלה, לצורך הגנה על העובד מפני פיטורין. יש לקבוע באופן מפורש וחד משמעי איסור על פיטורי עובדים בבידוד. להרחבה
אלימות מתנחלים
דיון מהיר בנושא: "התמודדות כוחות הביטחון עם אלימות מתנחלים" ועדת החוץ והביטחון | יום שני 16.11.2020 בשעה 10:00 עמדת האגודה: כוחות הצבא והמשטרה ברחבי הגדה המערבית מתמודדים מזה שנים עם תופעה נרחבת של הפרות סדר ופגיעות בביטחון התושבים וברכושם. כוחות הביטחון בשטחים תפסו ותופסים את תפקידם העיקרי כמכוון להגנת ביטחונם של הישראלים בשטחים; הגנה על ביטחונם של התושבים הפלסטינים מעולם לא הוגדרה כאחת מן המשימות המרכזיות המוטלות עליהם. ככל שהדבר נוגע להגנת ביטחונם של ישראלים המתגוררים בשטחים, פיתחה ואימצה מערכת הביטחון דרכים רבות ואמצעי אכיפה מגוונים לצורך מתן מענה לאיומים המשתנים. לעומת זאת, בכל הנוגע להגנת ביטחונם של פלסטינים הנתונים להתקפות מצד ישראלים, המערכת נמנעת באופן עיקבי מלנקוט ברבים מן האמצעים והכלים העומדים לרשותה, ואשר בהם היא עושה שימוש לצורך הגנתם של הישראלים. במקרים רבים ה"מענה" היחיד שניתן לאיום שמציבים מתנחלים לביטחונם ולקניינם של פלסטינים, הוא צעדים מגבילים ופוגעניים כלפי האוכלוסייה הפלסטינית עצמה – הקורבן של מעשי האלימות, וזאת במקום נקיטת פעולה נגד האחראים למעשי האלימות. ככלל, לאורך שנים מעדיפים כוחות הביטחון את "הדרך הקלה", של הטלת מגבלות קשות ומתמשכות דווקא על התושבים הפלסטינים, על פני החלופה הנאותה והראויה – אך גם הקשה יותר לביצוע – של אכיפת החוק על המעורבים בפגיעה בפלסטינים, וזאת, בשל חששם להתעמת עם מתנחלים. התנהלות זו מעניקה למעשה רוח גבית לעבריינים ולפעולות עברייניות.
העלאת גיל הפרישה לנשים
דיון מהיר בנושא: "ההעלאה המתוכננת של גיל הפרישה לנשים" - (1919 תמר זנדברג)(1941 תהלה פרידמן)(1946 אורלי פרומן)(1948 מרב מיכאלי)(1970 סונדוס סאלח) ועדת הכספים | יום שלישי 17.11.2020 בשעה 12:00 עמדת האגודה: שוק העבודה בישראל מתאפיין בחוסר שוויון בין נשים לגברים, המתחיל בכניסה לשוק העבודה ומחריף עם העלייה בגיל: פערי שכר, עבודות במשרה חלקית ו/או דרך חברות כוח אדם, הפסקות בחיי העבודה עקב לידות, טיפול בילדים ובהורים, הדרה ואפליה של נשים מבוגרות בשוק העבודה, ועוד. כתוצאה מכל אלה, נשים מגיעות לגיל הביניים עם פחות נכסים כלכליים, פנסיוניים ותעסוקתיים בהשוואה לגברים. שיעור ההשתתפות של נשים מבוגרות בשוק העבודה נמוך יותר משיעור ההשתתפות של גברים, ונשים נפלטות מכוח העבודה בגיל צעיר יותר מגברים. כבר היום ישנה קבוצה גדולה של נשים שנפלטו משוק העבודה, אף לפני הגעתן לגיל הפרישה הנוכחי. כתנאי להעלאת גיל הפרישה על המדינה לנקוט באמצעים אפקטיביים לעידוד תעסוקת נשים בגיל הביניים ובגילים מבוגרים, ולפעול להבטחת קיומן של נשים מוחלשות אשר נפלטו משוק העבודה עוד לפני גיל הפרישה הנוכחי. אין להעלות את גיל הפרישה לנשים ללא נקיטת אמצעים שיבטיחו תעסוקה וקיום לנשים עד גיל הפנסיה. האגודה מציעה שורה של צעדים שאפשר לנקוט לשילובן של נשים מבוגרות בשוק העבודה, ובהם: פיתוח קורסים מקצועיים; פיתוח תוכניות של למידה לאורך החיים שיאפשרו לעובדים מבוגרים בכלל, ולנשים בפרט, להתמיד בשוק העבודה עד גיל הפרישה; מתן תמריצים למעסיקים להעסיק מבוגרים בכלל ונשים מבוגרות בפרט; ומתן תמריצים לנשים להתמיד בעבודתן מעבר לגיל הפרישה הקיים. להרחבה
מעקבי שב"כ אחר אזרחים במסגרת המאבק בקורונה
החלטת הממשלה - הכרזה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לבצע פעולות סיוע בהתאם לחוק הסמכת השב"כ במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה ועדת החוץ והביטחון | 23.11.2020 עמדת האגודה: האגודה מתנגדת להסמכת השב"כ בהקשר זה. השב"כ הוא ארגון ביטחוני חשאי שקיבל סמכויות מפליגות לחדור לפרטיות ולאסוף מידע, וזאת רק לצורכי ביטחון. שימוש בשירות ביטחון חשאי למעקב מתמשך אחר אזרחים תמימים בהקשר אזרחי הוא פסול מיסודו במדינה דמוקרטית. אמצעי השב"כ לא יכולים לתת מענה מלא למגפת הקורונה, ואף עשויים לספק תחושה כוזבת של ביטחון, ולפגום באמון הציבור. גם אם האמצעים של השב"כ אפקטיביים, יש אמצעים חלופיים ומידתיים יותר מבחינת פגיעתם בזכויות, שהם אפקטיביים דיים, ושבהם משתמשים במדינות דמוקרטיות אחרות – הרחבת יכולות החקירה האפידמיולוגית האנושית ואפליקציות וולונטריות לאיתור מגעים אפשריים עם חולים. להרחבה לקראת הדיון הצטרפנו גם למכתב ארגונים במחאה על אופן התנהלות הדיונים בנושא.
רישום קרקעות בגדה המערבית
הסדר מקרקעין באיו"ש
ועדת משנה ועדת חוץ ובטחון | 30.11.2020
עמדת האגודה: דיני הכיבוש הם מסגרת הדין הרלוונטית לדיון הזה. הליך הרישום שמבקשים להתחיל עומד בסתירה לשני העקרונות הבסיסיים שבדין הבינלאומי:
1. עקרון הזמניות – הרישום הופך את המצב לקבוע. רישום בטאבו הוא בלתי הפיך. במקרה של רישום אדמות מדינה, הרי שכל עוד מדובר בהכרזות ניתן להפוך את ההכרזה. אם אדם מגיע עם תיעוד, עם קושאן, ניתן לבטל את ההכרזה. בניגוד לכך, הרישום בטאבו הוא סופי, ולכן הוא נוגד את עקרון הזמניות. במקרה של רישום לטובת מתנחלים המצב אף גרוע יותר: אם יהיה בעתיד הסכם, ייווצר מצב שבו לישראלים פרטיים יש זכויות על קרקע במדינה אחרת – זכויות שישראל העניקה בזמן שהשטח לא היה שלה. זה מצב אבסורדי, שכמובן מנוגד לדין הבינלאומי.
2. עקרון הנאמנות – הכובש אמור לנהל את השטח כנאמן עבור האוכלוסייה המוגנת. האינטרסים והצרכים של האוכלוסייה המוגנת הם אלה שצריכים להיות לנגד עיניו. ההיסטוריה מלמדת שהמינהל האזרחי, שאמון למעשה להוציא אל הפועל את חובתה זו של המעצמה הכובשת, חוטא לתפקידו כל הזמן. הדבר מתבטא באי מתן היתרי בנייה, בהכרזה מסיבית על אדמות מדינה, בהריסות בתים, בהיעדר תכנון, במניעת גישה למים, בסגירת שטחים. במקום לנהל את חייהם של התושבים המוגנים, המינהל האזרחי עסוק בדחיקת רגליהם של פלסטינים משטח סי.
לו המירשם היה מנוהל על ידי גוף ניטרלי, אפשר היה לומר שרישום הוא חלק מהחובות כלפי האוכלוסייה. אך לנוכח התנהלותו של המינהל האזרחי, הרי שאין כל סיבה שהוא לא ינהל את הרישום באופן מוטה ומפלה, כפי שהוא מנהל את היתרי הבנייה. על כן הרישום במצב דברים זה סותר את עקרון ההחזקה בנאמנות.
הרציונלים שעמדו בבסיס ההחלטה לא לרשום קרקעות בעבר, עדיין תקפים:
נפקדים – יש עדיין נפקדים רבים שלא יוכלו להביא את עניינם מול הוועדה.
הסדר מקרקעין הוא עניין לשלטון קבוע ולא זמני – קיומו של הסדר מקרקעין הוא כשלעצנו סממן לריבונות, על כן רישום כזה הוא מעשה סיפוח.
העדר מידע – חלק גדול מהמידע הנוגע למקרקעין נמצא בירדן ואינו מצוי בידי המפקד הצבאי. לא ניתן לנהל מרשם מהימן ללא מידע.
מכל הסיבות שפורטו לעיל, אנו סבורים שניהול הליך רישום קבוע (טאבו), בניגוד להליכי רישום ראשון והליכי הכרזה, עומדים בניגוד גמור לדין הבינלאומי, מהווים מעשה סיפוח אסור, ואין לקיימו בשלב זה.