התנהלות המשטרה בהפגנות; מעצרים פליליים בישראל; למידה מרחוק בתקופת הקורונה; כליאה בשל קנסות שלא שולמו; הגבלת הזכות לצאת מהארץ במסגרת המאבק בקורונה; תשלום ימי מחלה בגין בידוד; אפליה בתקצוב כדורגל נשים; תשתיות ביישובים הבדווים המוכרים בנגב; הטרדה מינית בספורט; הורים יחידניים מובטלים בתקופת הקורונה; טיפול רפואי לילדים פלסטינים מעזה; גביית חובות לרשויות המקומיות:
עמדות האגודה לזכויות האזרח בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם.
התנהלות המשטרה בהפגנות
1. נהלי עבודת משטרת ישראל בזמן הפגנות - המשך דיון 2. דוח מבקר המדינה 70ב- מעצרים פליליים בישראל - דיון מעקב ועדת הפנים והגנת הסביבה והוועדה לענייני ביקורת המדינה | יום שני 12.10.2020 בשעה 9:00 עמדת האגודה: האגודה עוסקת בקידום חופש הביטוי והזכות למחאה, ובשנים האחרונות מפעילה פרויקט לליווי מפגינות ומפגינים ולתמיכה בהם. הקשר שלנו לשטח מאפשר לנו לזהות תופעות רוחב בעייתיות בהתמודדות המשטרה עם מחאות, ובהן: מעצרים מיותרים, איזוק והפרת זכויות בעת המעצר והחקירה, ותנאים בלתי סבירים ומופרכים לשחרור ממעצר. להרחבה: פניית האגודה לוועדת הפנים, 29.6.2020 | פעילות האגודה להגנה על חופש ההפגנה בתקופת הקורונה
מעצרים פליליים בישראל
1. נהלי עבודת משטרת ישראל בזמן הפגנות - המשך דיון 2. דוח מבקר המדינה 70ב- מעצרים פליליים בישראל - דיון מעקב ועדת הפנים והגנת הסביבה והוועדה לענייני ביקורת המדינה | יום שני 12.10.2020 בשעה 9:00 דוח מבקר המדינה הציג תמונת מצב עגומה ביחס למעצרים הפליליים בישראל: מעצרים מיותרים; "העלמת" נתונים בדבר למעלה מ-100 אלף דוחות מעצר בשנים 2018-2016 מנתוני המעצרים של המשטרה; זכות ההיוועצות בעורך דין לא ממומשת כנדרש; שוטרים לא מציינים את עילת המעצר בדוחות המעצרים שהם ממלאים. עמדת האגודה: האגודה לזכויות האזרח עוסקת מזה שנים בסוגיות אלה, ומדגישה את ההכרח שבאיסוף נתונים שיטתי לצורך ראייה מערכתית וטיפול שיטתי בתופעות שעולות מתוך הנתונים. כך, לדוגמה, טיפול בתופעות של שיטור יתר ופרופיילינג מחייב פילוח נתוני הפעלת סמכויות לפי מוצא / לאום וכו'. המעצרים שאנו נחשפים אליהם במסגרת עבודת האגודה מלמדים על ההתייחסות המשטרתית למעצר ככלי שגרתי, שאינו שמור למקרים הקיצוניים בלבד, ושנועד לעיתים קרובות "ללמד לקח" או להרתיע ולבצע חקירה בתנאים הנוחים למשטרה. כל אלה מנוגדים לחלוטין לתכליתו של חוק המעצרים. להרחבה - נייר עמדה שהגשנו לוועדה הציבורית לבחינת נושא מעצרים לצורכי חקירה ("ועדת דותן")
למידה מרחוק בתקופת הקורונה
היערכות מערכת החינוך לחזרה ללימודים | ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שני 12.10.2020 בשעה 11:00 למידה בימי קורונה – טכנולוגיות שמשנות את מערכת החינוך - בהשתתפות ד"ר עפר רימון, סמנכ"ל ומנהל מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע, משרד החינוך | ועדת המדע והטכנולוגיה | יום שני 12.10.2020 בשעה 11:30 תוכנית אסטרטגית ליציאה מהסגר - היערכות משרד החינוך ללימוד מרחוק - דוח מבקר המדינה 62 - דיון מעקב | הוועדה לענייני ביקורת המדינה | יום רביעי 14.10.2020 בשעה 9:00 המצב המדאיג של פריסת תשתיות אינטרנט וסלולר ללמידה מרחוק - בהשתתפות שר התקשורת | ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שני 19.10.2020 בשעה 9:30 עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה): רבים מהתלמידים/ות בישראל אינם יכולים להשתתף בלמידה מקוונת – מצב בעייתי בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בימי הקורונה. יתרה מזאת, קיימים פערים גדולים בנגישות למחשבים ולתשתיות אינטרנט בין קבוצות באוכלוסיה. כך, למשל, נכון ליולי 2020:
ל-24% ממשקי הבית עם ילדים בישראל לא היה חיבור לאינטרנט
ב-15.7% ממשקי הבית עם ילדים לא היה ולו מחשב אחד
בעוד שלכל תלמיד מהעשירון העליון היו בביתו בממוצע שני מחשבים, רק לרבע מהתלמידים בעשירון התחתון היה מחשב אחד לכל הבית
21.7% ממשקי הבית היהודיים לא היו מחוברים לרשת, לעומת 51.2% ממשקי הבית הערביים
ל-80% ממשקי הבית היהודיים היה מחשב ביתי, לעומת פחות מ-60% ממשקי הבית הערביים
מצבם של תלמידי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, של תלמידים במשפחות מבקשות מקלט ושל תלמידי ירושלים המזרחית הוא הקשה ביותר. בחודשים האחרונים הופעלו יוזמות של רשויות מקומיות והתארגנויות פרטיות שבמסגרתן חולקו מחשבים. כמו כן, משרד החינוך נערך לייבוא של רבבות מחשבים, ושר הכלכלה הכריז על תוכנית לפריסת תשתיות אינטרנט בכפרים הבלתי מוכרים. עם זאת, ההיערכות היא מאוחרת ובלתי מספקת, והערכת משרד החינוך לגבי מספר המחשבים הדרושים היא הערכת חסר. על מדינת ישראל לנקוט צעדים דחופים כדי להבטיח "מחשב לכל ילד" (ולא לכל משפחה) ולהנגיש תשתיות אינטרנט לתלמידים בכל רחבי הארץ. להרחבה
כליאה בשל קנסות שלא שולמו
דיון מהיר בנושא: "כליאת עניים - 80% מהכלואים במאסר בשל קנסות שלא שולמו הינם על קנסות מתחת ל-5,000 ש"ח" ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני 12.10.2020 בשעה 12:30 עמדת האגודה: מדי שנה נכלאים בישראל מאות אנשים בשל אי תשלום קנסות פליליים – מאסר חלף קנס. מחקרים ברחבי העולם הראו כי מאסר חלף קנס מופעל באופן בלתי פרופורציונלי כלפי עניים, נשים וחברי קבוצות מוחלשות, שאינם יכולים לעמוד בתשלומי הקנסות שהוטלו עליהם. גם בישראל, למעלה מ-80% מן האנשים המרצים מאסר חלף קנס הם אנשים שלא עמדו בתשלום קנס שגובהו עד 5,000 ₪. כך, לדוגמה, בשנת 2018 ריצו מאסר חלף קנס 356 אסירים (עליה של 145 איש ביחס לשנת 2017), מתוכם 38% על קנסות בסכום של עד 1,000 ₪. מכך אפשר להניח, שאי התשלום נובע מחוסר יכולת ריאלית לעמוד בתשלום זה, ולא מהעדפה לרצות עונש מאסר תמורתו. על כן, פגיעה זו באוכלוסייה החלשה ביותר, אשר אינה בעלת אמצעים לשלם מכיסה, באה לידי ביטוי בפגיעה בחירותה. לעמדתנו, בדומה לביטול מאסר בגין חובות אזרחיים ב-2014, יש לבטל גם את מנגנון המאסר חלף קנס. לכל הפחות יש לקבוע בינתיים כי לא ייאסר אדם בטרם תבוצע לו חקירת יכולת וייקבע כי הוא בעל יכולת תשלום.
הגבלת הזכות לצאת מהארץ במסגרת המאבק בקורונה
הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)(תיקון), התשפ"א-2020 ועדת הכלכלה | יום שני 12.10.2020 בשעה 11:00 עמדת האגודה: התקנות שקבעו שרק מי שרכש כרטיס טיסה עד 25.9.2020 יהיה רשאי לצאת מהארץ צריכות להתבטל. הזכות לצאת מהארץ היא זכות יסוד חוקתית, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואין לממשלה סמכות לאסור עליה. נהפוך הוא – חוק סמכויות הקורונה קובע שגם במקרים של הגבלה על יציאה מהבית הממשלה חייבת לקבוע הסדרים כדי להבטיח את היציאה לשדה התעופה. ראש שירותי בריאות הציבור הודתה שאין כל הצדקה אפידמיולוגית לאסור טיסה למדינות ירוקות, והסבירה שהדבר נעשה כדי להבטיח שוויוניות בין מי שאין לו האמצעים לרכוש כרטיס טיסה לבין מי שיש לו. נימוק זה – נעלה ככל שיהיה – אינו מצדיק הגבלה על זכות יסוד חוקתית. להרחבה
תשלום ימי מחלה בגין בידוד
הטלת תשלום ימי מחלה בגין בידוד על המעסיקים והשלכותיו על העסקים הקטנים והבינוניים ועדת הכלכלה - ועדת משנה לקידום עסקים קטנים ובינוניים | יום שלישי 13.10.2020 בשעה 13:30 המתווה הממשלתי המתגבש בדבר הסדר התשלום לעובדים הנמצאים בבידוד נדרש לאחר שבג"ץ פסל את תעודת המחלה הגורפת שהמדינה הוציאה וביקשה להשית מכוחה את עלויות בידוד העובד עליו ועל מעסיקו. על פי הפרסומים, הבידוד ימשיך להיות על חשבון ימי המחלה של העובד, ובהתאם העובד גם יישא בעלויות הבידוד בימים הראשונים שלו. עמדת האגודה (יחד עם קו לעובד, איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי, הקליניקה לזכויות בעבודה במרכז הבינתחומי, והקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב): המתווה מעורר קשיים שונים מבחינת ההגנה על זכויות עובדים. להלן הנקודות העיקריות: א. סוגיית מימון ימי הבידוד רלוונטית לעובדות ולעובדים שאינם יכולים לבצע את עבודתם ממקום בידודם – מדובר בעיקר בעובדי כפיים ועובדים אחרים בעבודות פיזיות, ובעובדים הנדרשים בעבודה עם קהל. אלו עובדים אשר חלק ניכר מהם מועסק בשכר לא גבוה, פעמים רבות בהעסקה לא יציבה, במשרות חלקיות וללא ותק, וכפועל יוצא מכך – רבים מהם בעלי ימי מחלה צבורים מעטים, אם בכלל. גריעת ימי הבידוד מימי המחלה הצבורים של העובד צפויה להותיר את העובדים המוחלשים במשק ללא ימי מחלה דווקא כשבאמת יחלו ויזדקקו להם. לפיכך, בגיבוש המתווה שיקודם יש לתת את הדעת למאפיינים אלו של מי שצפויים להיות מושפעים ממנו. ב. המתווה של ימי מחלה אינו מתאים מבחינות רבות לשימוש בהקשר של ימי בידוד. לפיכך יש לעצב הסדר ייחודי ונפרד למצבי בידוד. לכל הפחות, וככל שייקבע שימי הבידוד יבואו על חשבון ימי המחלה, יש לקבוע מכסה מינימלית של ימי מחלה שממנה לא ניתן יהיה לנצל ימים לתקופת בידוד, ושבשלב זה יהיה הבידוד על חשבון המדינה, כך שיישארו לעובד/ת מספר מינימלי של ימי מחלה למקרה הצורך. ג. על פי ההסדר המתגבש כפי שפורסם באמצעי התקשורת, העובד יישא בעלות יום הבידוד הראשון ובעלות חלקית של ימי הבידוד השני והשלישי, בדומה להסדר הקבוע בחוק דמי מחלה. מנגנון זה יוצר חלוקה לא הוגנת של נטל העלויות במקרה של בידודים קצרים ותכופים. יש לגבש חלופות שיחלקו את הנטל באופן שונה והוגן במקרים של סבבי בידוד חוזרים. ד. אנו מברכים על ההחלטה לראות בהיעדרות ממקום העבודה בתקופת בידוד כדין היעדרות בשל מחלה, לצורך הגנה על העובד מפני פיטורין. יש לקבוע באופן מפורש וחד משמעי איסור על פיטורי עובדים בבידוד. להרחבה
אפליה בתקצוב כדורגל נשים
אפלייתן של כדורגלניות הנשים בישראל ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שני 26.10.2020 בשעה 12:00 עמדת האגודה: חרף הצהרות מפורשות של המחוקק על החשיבות בשוויון בספורט, נשים נהנות מחלק מזערי של הכסף המגיע לספורט. אפילו כאשר מדובר בתמיכות הציבוריות, נשים, שהן מחצית מהאוכלוסיה, נהנות רק מרבע מכלל התמיכה הממשלתית השנתית באיגודי ספורט לבוגרים, ומשישית בלבד מכלל התמיכה הממשלתית בפעילות ספורט לנוער. אמות המידה הבסיסיות לתמיכה אינן שוויוניות ויוצרות פער. הנזק אינו רק בתקצוב הנמוך לספורטאיות אלא בגדיעת התקווה של דורות שלמים, בחוסר מתן הזדמנות שווה לילדות להסתכל על גיבורות ספורט וללכת בעקבותיהן. זאת ועוד, בשל הקשר בין עיסוק בספורט לבין חיזוק בטחון עצמי ומנהיגות – מדובר בפגיעה בסיכוי של נשים להיות שותפות מלאות בחברה. להרחבה
תשתיות ביישובים הבדווים המוכרים בנגב
תכנון ופיתוח תשתיות במועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום בנגב ועדת הפנים והגנת הסביבה - ועדת משנה לשיפור מצבה של האוכלוסייה הבדואית בדרום | יום שני 26.10.2020 בשעה 12:30 עמדת האגודה: במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000, כפועל יוצא של מאבק ציבורי ומשפטי ממושך להכרה בזכויותיהם האזרחיות ובכפריהם של התושבים הערבים הבדווים בנגב, 11 כפרים קיבלו הכרה ממשלתית. כפרים אלו אוגדו תחילה תחת המועצה האזורית אבו בסמה, ובשנת 2012 היא פוצלה לשתי מועצות אזוריות חדשות: מועצה אזורית נווה מדבר, המאגדת את היישובים ביר הדאג', קסר א-סר, אבו קרינאת ואבו תלול, ומועצה אזורית אלקסום, המאגדת את היישובים אלסייד, טראבין א-סאנע, סעווה, כוחלה-מכחול, דריג'את ואום בטין. על אף שכפרים אלו קיבלו הכרה רשמית מרשויות המדינה ואף הוכנו עבורם תכניות מתאר מאושרות, התכנון והפיתוח ברוב הכפרים האלה איננו מתקדם דיו, והם נותרו מחוסרי תשתיות בסיסיות - ללא מים זורמים, חשמל ושירותים בסיסיים נוספים - ממש כפי שהיה מצבם טרם ההכרה. זאת ועוד, בהיעדר הסדרה תכנונית ואפשרות להוציא היתר בנייה בהתאם לחוק התכנון והבנייה, איום הריסות הבתים ממשיך לרחף מעל חלק מבתיהם, וכל בנייה חדשה מועדת להריסה. בעקבות זאת, ובשל הצורך הבסיסי בקורת גג, הבדווים נאלצים לבנות ללא היתרים. על הרשויות לפעול לתכנון היישובים בשיתוף עם התושבים ולאפשר להם לבנות בהתאם לחוק, ולהבטיח את גישתם לשירותי בריאות וחינוך, למים ולחשמל ככל יתר האזרחים במדינה.
הטרדה מינית בספורט
הצעת תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות גוף ספורט), התשפ"א-2020 - בהשתתפות שר המשפטים, חה"כ אבי ניסנקורן ובהשתתפות שר התרבות והספורט, מר חילי טרופר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי | יום שלישי 27.10.2020 בשעה 10:00 עמדת האגודה: האגודה מברכת על הניסיון להסדיר את מניעת ההטרדה המינית בענפי הספורט השונים ולהגביר את חובותיהם של ארגוני הספורט למגר את התופעה ולעודד תרבות ספורט בסביבה מוגנת מהטרדות מיניות והתנכלויות. בין החובות שהתקנות החדשות מבקשות להטיל על גופי ספורט: קידום הכשרות והדרכות למאמנים, מטפלים ונותני שירותים, יצירת סביבת פעילות מוגנת מהטרדה מינית, והעמקת ההכשרות של האחראיות. הכיוון הוא ראוי ונכון. יחד עם זאת, בטיוטת התקנות מצוין כי הן באות להוסיף על ההסדרים הקבועים בתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק) תשנ"ח-1998, אולם בפועל לא נעשו בנוסח המוצע של התקנות ההתאמות הנדרשות לספורט, שהוא בעל מאפיינים ייחודיים, כך שלמעשה הן יוצרות מצב מעורפל באשר לחבות, להכשרה, למנגנון הבירור ולסנקציות המוטלות, ונדרשים דיוקים של התקנות. להרחבה
הורים יחידניים מובטלים בתקופת הקורונה
דיון מהיר בנושא: "הורים יחידניים מובטלים, מפרנסים יחידים של קטינים, לא נכללים בתכנית הסיוע הממשלתית ודורשים לקדם מתווה סיוע" היבה יזבק (1300) קטי קטרין שטרית (1303) הילה שי ואזן (1314) אלכס קושניר (1315) ועדת הכספים | יום שלישי 27.10.2020 בשעה 10:00 עמדת האגודה (יחד עם איתך-מעכי): בתקופות שבהן נסגרות מסגרות חינוכיות בשל משבר הקורונה, הורים נדרשים להמשיך לעבוד כרגיל בשעה שלילדים אין מסגרת טיפולית או חינוכית, ואין אפשרות להשאירם ללא השגחה ראויה. במשפחות שבהן הילד או מי מבני המשפחה מצוי בקבוצת סיכון, הילד מנוע מלבקר במסגרות גם כשהן פועלות. הנפגעות העיקריות מהיעדר מענה לבעיה זו הן אימהות, ובפרט אימהות יחידניות. יש להגיע להסדר שיאפשר להורים במצב זה לנצל ימי חופשה או לבקש חל''ת מיוזמתם, מבלי שיהיו תלויים בהסכמת המעסיק. כמו כן יש למנוע פיטורין במצב זה, ולהכיר בהתפטרות לשם טיפול בילדים (עד גיל 14) בתקופת המשבר כהתפטרות מוצדקת (התפטרות בדין מפוטר) לצורך זכאות לפיצויי פיטורין ולדמי אבטלה. להרחבה
טיפול רפואי לילדים פלסטינים מעזה
כניסת ילדים פלסטינים חולים לטיפולים בישראל ללא הוריהם הדיון התקיים בשבוע שעבר. הוועדה המיוחדת לזכויות הילד | יום שני 19.10.2020 בשעה 10:00 עמדת האגודה: המדיניות למתן היתרים להורים פלסטינים מעזה המלווים את ילדיהם לבתי חולים בישראל הוקשחה מאוד בשנים האחרונות, וב-30% מהמקרים לא ניתן להורה היתר כזה. זאת בניגוד לעמדת הוועדה לזכויות חברתיות וכלכליות של האו"ם, שעל פיה יש לאפשר ליווי של הורים לילדים. יתרה מזאת, ישראל מאפשרת לחולים מעזה לצאת לטיפולים מצילי חיים בלבד, למרות שרבים מבקשים לצאת לטיפולים שאינם כאלה, אלא פשוט אינם אפשריים בעזה. יש לאפשר לתושבי עזה לצאת גם לטיפולים שאינם מצילי חיים, ולאפשר להורים ללוות את ילדיהם לטיפול רפואי. אחריותה של ישראל לבריאותם של תושבי הרצועה נובעת ממדיניות ארוכת שנים של מצור וכיבוש, והיא אינה יכולה להתנער מאחריות זו.
גביית חובות לרשויות המקומיות
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שניה ושלישית הדיון התקיים בשבוע שעבר. ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום רביעי 21.10.2020 בשעה 9:00 עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה): חובות יש לשלם, אך יש להבטיח שהליך הגבייה אינו פוגע בזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ולוקח בחשבון את יכולותיהם להחזיר את החובות. יש לזכור, שלאופן הגבייה של חובות השפעה דרמטית על זכויותיהם וכבודם של החייבים. דבר זה לא מתקיים כיום, שכן רשויות מקומיות ותאגידי מים משתמשים בכלי הגבייה הפוגעני - פקודת המסים (גביה), דבר חקיקה ארכאי מתקופת המנדט הבריטי המעניק להם סמכויות דרקוניות. יתרה מזאת, רבים מגופים אלה הפריטו את מערך הגבייה שלהם לחברות פרטיות שמונעות משיקולי רווח בלבד, ומרוויחות יותר ככל שהחוב תופח. כבר בשנת 2005 ולאחר מכן שוב בשנת 2018 בג"ץ קבע כי הפרטה זו אינה חוקית. אנו מתנגדים להפרטת הסמכות לגבות חובות לגורם פרטי וזאת במיוחד נוכח הסמכויות הדרקוניות הנתונות בידי הרשויות המקומיות בפקודת המסים (גביה), ולאור הניסיון המלמד כי הפרטת הגבייה ברשויות המקומיות הובילה במהלך השנים לפגיעה חמורה בזכויות אדם. ראוי היה כי הצעת החוק שבנדון תבטל כליל את אפשרות ההפרטה של מערך הגבייה העירוני, או לכל הפחות תגביל אותה באופן משמעותי. בפועל, הצעת החוק מעניקה הכשר חוקי להפרטה הקיימת מבלי לקבוע מגבלות מספקות ופיקוח ראוי. לעמדתנו יש לבטל את הגבייה באמצעות פקודת המסים (גביה), ולהעביר את כלל הגבייה מחברות הגבייה ומהרשויות המקומיות למרכז לגביית הקנסות, או למסלול מיוחד של גבייה בהוצאה לפועל. רשות האכיפה והגבייה היא גוף ציבורי, האחראי ממילא על הגבייה של רשויות המדינה, והיא גוף שאינו נמצא בניגוד עניינים במסגרת הליך הגבייה, מפוקח, מוסדר בחוק וכפוף לכללי המשפט הציבורי. להרחבה