היערכות לשנת הלימודים; מצלמות גוף לשוטרים; השתתפות מרחוק בדיונים בבית המשפט; חיוב אדם לשהות בבידוד מחוץ לבית; גביית חובות על ידי תאגידי המים והרשויות המקומיות; ביטול אזרחותם של אזרחים בדואים בנגב; דחיקת התושבים הפלסטינים משטח C; הריסת בתי מחבלים; תוכניות העשרה לנוער בסיכון; מרכזי טהרה לערבים נפטרי הקורונה; איסור כניסת מבקרים לבתי סוהר; שוויון לנשים בתקצוב ספורט; כניסה לישראל של בני זוג זרים של אזרחים/ות ישראלים: עמדות האגודה לזכויות האזרח בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם.
היערכות לשנת הלימודים
היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א
ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שני 3.8.2020 בשעה 10:00
היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א במגזר הערבי
ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום ראשון 9.8.2020 בשעה 11:30, ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שני 17.8.2020 בשעה 11:30
עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה): רבים מהתלמידים/ות בישראל אינם יכולים להשתתף בלמידה מקוונת – מצב בעייתי בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בימי הקורונה. ל-24% ממשקי הבית עם ילדים בישראל אין חיבור לאינטרנט, וב-15.7% ממשקי הבית עם ילדים אין ולו מחשב אחד. קיימים פערים גדולים בין קבוצות האוכלוסיה: כך למשל, בעוד שלכל תלמיד מהעשירון העליון יש בביתו בממוצע שני מחשבים, רק לרבע מהתלמידים בעשירון התחתון יש מחשב אחד לכל הבית; 21.7% ממשקי הבית היהודיים אינם מחוברים לרשת לעומת 51.2% ממשקי הבית הערביים; ל-80% ממשקי הבית היהודיים יש מחשב ביתי, לעומת פחות מ-60% ממשקי הבית הערביים. מצבם של תלמידי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, של תלמידים במשפחות מבקשות מקלט ושל תלמידי ירושלים המזרחית הוא הקשה ביותר. על מדינת ישראל לנקוט צעדים דחופים כדי להבטיח "מחשב לכל ילד" (ולא לכל משפחה) ולהנגיש תשתיות אינטרנט לתלמידים בכל רחבי הארץ – והכל טרם פתיחת שנת הלימודים הבאה. להרחבה
עמדת האגודה (יחד עם עיר עמים) באשר להיערכות המיוחדת שנדרשת בירושלים המזרחית: מערכת החינוך בירושלים המזרחית מזמנת מצב ייחודי הדורש פתרונות ייחודים לו. מצד אחד, מחסור ביותר מ-3,000 כיתות ובמרחבים בתוך בתי הספר, צפיפות ותנאי סניטציה ירודים, מקשים מאד על חזרה ללימוד מקרוב בתנאים הנדרשים היום. מצד שני, כפי שגם הבהיר הגל הראשון של הקורונה, למרבית התלמידים בירושלים המזרחית אין נגישות ללמידה מקוונת מרחוק. היערכות ראויה לשנת הלימודים דורשת, בין היתר: יצירת מנגנון ברור ומפורט לשימור מרחק ואוורור במצב של מחסור בכיתות וצפיפות קשה; הגברת תקני הניקיון ושיפור משמעותי בתנאי הסניטציה בבתי הספר; מתן הנחיות ברורות בשפה הערבית לסגל ההוראה, להורים ולתלמידים; חלוקת מחשבים; ושיפור מסיבי בתשתיות האינטרנט. להרחבה: פניות האגודה לזכויות האזרח ועיר עמים לי"ר ועדת החינוך וליו"ר הוועדה לזכויות הילד
מצלמות גוף לשוטרים
דיון מהיר בנושא: "שנה וחצי לאחר תחילת פרויקט מצלמות הגוף על השוטרים, אין נתונים, אין שקיפות, ואין אכיפה של נוהל השימוש בהן"
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי 4.8.2020 בשעה 9:30
עמדת האגודה: האגודה תומכת בשימוש במצלמות גוף על ידי שוטרים. בהתאם לניסיון שנצבר בעולם, תיעוד מפגשי שוטר-אזרח באמצעות מצלמות גוף עשוי להביא להגברת השקיפות, לירידה באלימות ובשימוש בכוח, לצמצום גילויי גזענות ופרופיילינג ולהגברת האמון במשטרה. אלא שהמציאות מלמדת שבישראל השליטה של המשטרה במצלמה ובחומר המצולם מעלה חששות באשר לאופן השימוש בהם. המשטרה מציפה את התקשורת בצילומים ממצלמות הגוף של השוטרים (לפעמים באופן ערוך ומגמתי) כשהסרטון מחזק את עמדתה, ומסתירה סרטונים אחרים שמאירים אותה באור שלילי. כמו כן, נכון להיום לא ננקטו כל צעדים נגד שוטרים שמפעילים את המצלמות שלא בהתאם לנוהל (למשל, "שוכחים" להפעיל את המצלמה). אנו ממשיכים לפעול למען שקיפות בהליכים משטרתיים ולמען הפסקת האלימות המשטרתית. להרחבה
השתתפות מרחוק בדיונים בבית המשפט
הצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראה שעה - נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף-2020 - החלק הנותר - הכנה לקריאה שנייה ושלישית
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 4.8.2020 בשעה 13:00
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בשל הקורונה, אסירים ועצורים לא יובאו לבית המשפט לדיונים בעניינם, לרבות בעניין המעצר הראשוני, אלא באופן מוגבל, ותחת זאת הדיון יתקיים באמצעות וידאו או שיחת טלפון.
עמדת האגודה: הצעת החוק פוגעת פגיעה קשה ביותר בזכויות אסירים ועצורים. נוכחותם הפיזית של אסורים או עצורים בבית המשפט חיונית להבטחת זכותם להליך הוגן, לרבות הקשר הבלתי אמצעי עם השופט ועם הסנגור.
ההסדר המוצע מנותק לחלוטין מההגבלות הכלליות שחלות על החברה כולה, כך שזכויות היסוד של אסירים ועצורים להליך הוגן ישללו בעוד המשק נמצא בשגרה מלאה ובתי המשפט פועלים במתכונת רגילה. למרות שמדובר בקבוצה הנמצאת בסיכון מוגבר להידבקות בשל הצפיפות הרבה, אין להפלות אותה באופן קיצוני כל כך לעומת שאר האוכלוסיה. האילוצים הטכניים של שירות בתי הסוהר ושל מערכת בתי המשפט אינם גזירת גורל, ויש להשקיע את מירב המאמצים כדי לנטרל אותם ולאפשר לאסירים ולעצורים לממש את זכויותיהם (לדוגמה הארכת שעות הפעילות של בתי המשפט; הוספת רכבים ליחידת נחשון; התאמת אולמות הדיונים הצמודים למתקני הכליאה).
במקרה שהצעת החוק תאושר האגודה דורשת, בין השאר, שההכרזה על ההגבלות תעשה באישור בתי המשפט, כדי לא לפגוע בהפרדת הרשויות; שההיוועדות החזותית תעשה ככלל בהסכמת האסיר או העצור וסנגורו; שלא יעשה שימוש בקול (טלפון) בלבד אלא לכל הפחות בווידאו ובקול; לקבוע מראש את הסטנדרט הטכנולוגי; ולהבטיח דיווח אפקטיבי לוועדת חוקה. להרחבה
חיוב אדם לשהות בבידוד מחוץ לבית
הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה וצווי סגירה מנהליים) (הוראת שעה), התש"ף-2020 - החלק הנותר - הכנה לקריאה שניה ושלישית
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום חמישי 6.8.2020, יום ראשון 16.8.2020 בשעה 9:00
הצעת החוק מעגנת בחקיקה מקיפה מה שנקבע בתקנות שעת חירום לענין בידוד מטעם המדינה, צווי סגירה מנהליים ועוד. החלק שעליו הערנו עוסק בהסמכת נציגים של המדינה לחייב אדם לשהות במקום בידוד מטעם המדינה במקום לאפשר לו בידוד ביתי, בנסיבות מסוימות. בדיון שהתקיים ב-6.8 חלק מהערותינו התקבלו. להלן עמדתנו, ובאדום – השינויים שהוסכם כי ייכנסו להצעת החוק בנוסח שיידון סופית ב-16.8.
עמדת האגודה:
עמדתנו העקרונית היא שבידוד ביתי הוא הכלל. יש לעגן בחוק או בתקנות באופן מפורט את אמות המידה לקביעה שאין אפשרות לקיים בידוד ביתי ולקבלת ההחלטה שיש לשלוח את האדם למקום בידוד, ולעגן מנגנוני פיקוח על קבלת ההחלטות. יש לכונן מנגנון מרכזי לתלונות ולבקרה ולדווח באופן שוטף לוועדה על אופן יישום החוק. – לעניין הפיקוח נקבע כי הגורמים המוסמכים להורות על בידוד מטעם המדינה יחויבו לדווח לוועדת החוקה על אופן יישום החוק.
העברה בכוח של אדם למקום בידוד משולה להשמתו במשמורת או למעצר, וההחלטה על כך צריכה להתקבל על ידי גורם שיפוטי ולא על ידי גורם מנהלי או רפואי – הסעיף שנתן סמכות לשוטר להוציא אדם למקום בידוד בכוח ללא צו של בית משפט יוסר מנוסח הצעת החוק.
יש לקבוע בחוק או בתקנות מהם התנאים להסמכת "הנציג המוסמך" להורות על בידוד, ואת אופני הכשרתו והפיקוח עליו. – נקבע כי הנציגים יוסמכו מפורשות וכי תינתן להם הדרכה.
יש לאפשר לאדם להגיש באופן מידי ערר או השגה בעל פה על ההחלטה להעבירו למקום בידוד, ולעגן בחוק את חובת המדינה ליידע אותו על זכותו זו. – התקבלה דרישתנו לאפשר דיון מיידי בהשגה בשדה התעופה לחוזרים מחו"ל, ועד 24 שעות לכל היותר לכל השאר (למעט במקרים חריגים של עד 48 שעות). התקבלה הדרישה ליידוע בדבר הזכויות.
יש להבטיח מפגש עם עורך דין מטעם המדינה מיד בתחילת הבידוד או לבקשת האדם, ויש לידע כל מבודד על זכות זו. יש לקבוע פטור ממבחני זכאות כלשהם ופטור מאגרה למי שרוצה להגיש עתירה מינהלית נגד ההחלטה. בכל מקרה יש לקבוע כי ביקורת שיפוטית חייבת להיעשות מוקדם ככל האפשר, ועד 24 שעות לכל היותר.
יש לעגן בחוק את חובת המדינה לתת מעטפת שירותים סוציאליים ופסיכו-סוציאליים למבודדים. – דרישה זו התקבלה, כולל לגבי מי שאין לו ביטוח רפואי.
יש לקבוע כי אדם מתחת לגיל 18 לא ישהה לבדו במקום בידוד, למעט בנסיבות חריגות. – לנוסח הצעת החוק הוכנסו מספר הוראות לגבי חובת ליווי.
בנסיבות מסוימות, כגון בידוד של קטין, הורה עצמאי או אדם שמתנגד להשמתו במקום בידוד, נדרשת החלטה שיפוטית. – התקבלה דרישתנו כי במקרים כאלה גורם מוסמך ישקול בין השאר את השלכות הבידוד על בני המשפחה של החייב בבידוד.
גביית חובות על ידי תאגידי המים והרשויות המקומיות
מדיניות גביית חובות על ידי תאגידי המים והרשויות המקומיות
ועדת הכלכלה | יום שלישי 11.8.2020 בשעה 9:30
עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה ורבנים למען זכויות אדם): חובות יש לגבות תוך הבטחה שהליך הגבייה אינו פוגע בזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ולוקח בחשבון את יכולותיהם להחזיר את החובות. יש לזכור, שלאופן הגבייה של חובות השפעה דרמטית על זכויותיהם וכבודם של החייבים.
דבר זה לא מתקיים כיום, שכן רשויות מקומיות ותאגידי מים משתמשים בכלי הגבייה הפוגעני - פקודת המסים (גביה), דבר חקיקה ארכאי המעניק סמכויות דרקוניות ונמצא איתנו מאז שנות המנדט הבריטי. יתרה מזאת, רבים מגופים אלה הפריטו את מערך הגבייה שלהם לחברות פרטיות שמונעות משיקולי רווח בלבד, ומרוויחות יותר ככל שהחוב תופח. כבר בשנת 2005 ולאחר מכן שוב בשנת 2018 בג"ץ קבע כי הפרטה זו אינה חוקית.
לעמדתנו יש לבטל את הגבייה באמצעות פקודת המסים (גביה), ולהעביר את כלל הגבייה מחברות הגבייה ומהרשויות המקומיות למרכז לגביית הקנסות, או למסלול מיוחד של גבייה בהוצאה לפועל. רשות האכיפה והגבייה היא גוף ציבורי, האחראי ממילא על הגבייה של רשויות המדינה, והיא גוף שאינו נמצא בניגוד עניינים במסגרת הליך הגבייה, מפוקח, מוסדר בחוק וכפוף לכללי המשפט הציבורי. להרחבה
ביטול אזרחותם של אזרחים בדואים בנגב
טענות בדבר פעולות רשות האוכלוסין לביטול אזרחותם של אזרחים בדואים בנגב
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי 11.8.2020 בשעה 10:00
במשרד הפנים בבאר שבע יש הנחייה, לפיה כאשר אזרח בדואי פונה ללשכה בבקשה לקבל שירותים, על הפקידים להוציא תחילה את תיקו הפיזי מהארכיב. הפקידים בודקים את התיק ולא פעם מודיעים לאזרח שעל פי הרישום אצלם הוא אינו אזרח אלא תושב קבע, ושהאזרחות ניתנה לו בטעות. בו במקום הם שוללים את אזרחותו ונותנים לו תעודת זהות שלפיה הוא תושב קבע.
אם האדם רוצה בכך, הוא יכול לבקש להתאזרח, ואולם לצורך כך עליו למלא טופס, לשלם אגרה, להמציא הוכחות למרכז חיים בישראל ולהוכיח ידיעה של השפה העברית. משרד הפנים פונה למשטרה ולשב"כ לקבל את עמדתם שאין מניעה פלילית או ביטחונית לתת אזרחות למי שהיה עד לפני רגע אזרח. אישור הבקשה הוא לשיקול דעת משרד הפנים, ואם הבקשה מאושרת על האזרח להגיע ללשכה, להצהיר אמונים, ואזרחותו תהיה מאותו רגע ואילך.
עמדת האגודה: חוק האזרחות, תשי"ב-1952, אינו מתיר לבטל אזרחות בדרך זו. אפילו במקרה שהאזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים (ואין טענה כזו כלל ביחס לאזרחים הבדואים), על שר הפנים להגיש בקשה לבית המשפט לביטול האזרחות בחלוף שלוש שנים מעת שהאזרחות ניתנה. השר והפקידים אינם רשאים לבטל אזרחות על דעת עצמם.
דחיקת התושבים הפלסטינים משטח C
המאבק של שטחי C
ועדת החוץ והביטחון | יום חמישי 13.8.2020 בשעה 11:15
עמדת האגודה: במשך שנים ישראל מנסה לדחוק את הפלסטינים תושבי הגדה המערבית משטחי C, באמצעות מניעת היתרי בנייה והריסות בתים, הגבלת גישה למים או סגירת שטחים בפני פלסטינים. הדיון בוועדה נועד להפעיל לחץ על הצבא להחריף את האמצעים שבהם הוא משתמש נגד האוכלוסיה המוגנת בשטחי C. עתה, משכוונת הסיפוח ברורה, ברור כי המטרה היא לגרש את הפלסטינים המתגוררים בשטח כדי לאפשר את המהלך הלא חוקי.
הריסת בתי מחבלים
הצעה לסדר-היום בנושא: "החלטת בג"ץ האוסרת להרוס את בית המחבל ובקשה לדיון נוסף"
ועדת החוץ והביטחון | יום חמישי 13.8.2020 בשעה 15:30 (הדיון התקיים בשבוע שעבר)
עמדת האגודה: הפרקטיקה של הריסות בתים עונשיות למשפחותיהם של מי שמואשמים בביצוע פיגוע, היא ענישה קולקטיבית. זוהי ענישה למי שלא פשע, ענישה למשפחה. ענישה כזו מנוגדת לדין הבינלאומי ולעקרונות המשפט בישראל.
תוכניות העשרה לנוער בסיכון
פגיעה קשה בעקבות אי תקצוב תוכניות לנוער בסיכון
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד | יום שני 17.8.2020 בשעה 10:00
בימים האחרונים התפרסמו בכלי התקשורת ידיעות לפיהן תוכניות לימוד והעשרה לטיפול בנוער בסיכון ובתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, בעיקר בפריפריה, ייסגרו בשל היעדר תקציב ולא יופעלו כבר בשנת הלימודים המתקרבת. בין היתר מדובר בתוכניות היל"ה ואמ"ץ לנוער נושר ובסכנת נשירה, שעניינן השלמת 12 שנות לימוד והיבחנות בבחינות הבגרות, מלאה או חלקית, שבהן משתתפים אלפי בני נוער שעתידם תלוי במידה רבה בקיומן של תכניות אלה. בנוסף, לא ברור מה צפוי לקרות עם כיתות מב"ר ואתגר, ועם מפעל ההזנה הבית ספרי.
עמדת האגודה: תכניות אלה חיוניות להגנה על אוכלוסיות מוחלשות ועל ילדים בסיכון, ויש לדאוג לתקצובן ולהמשך הפעלתן.
מרכזי טהרה לערבים נפטרי הקורונה
מתקני טהרה למוסלמים נפטרי הקורונה - ביוזמת ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין - ישיבת מעקב
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה | יום שני 17.8.2020 בשעה 12:00
כיום קיימים בישראל ארבעה מרכזי טהרה לנפטרים מקורונה, כולם עבור האוכלוסייה היהודית. עבור האוכלוסיה הערבית קיים מרכז טהרה אחד בלבד, המיועד רק עבור נפטרי קורונה תושבי אום אלפחם.
עמדת האגודה: היעדר מרכזי טהרה לאוכלוסייה הערבית פוגע בזכויותיהם של בני ובנות הדתות השונות בחברה הערבית לחופש הדת והפולחן, לשוויון ולכבוד. לנוכח העלייה במספר החולים והנפטרים מקורונה נדרש מענה מיידי, שיאפשר להם לקיים את מצוות דתם ומנהגיהם. על המדינה לפעול להקמת מתקני טהרה שישרתו את כל תושבי החברה הערבית משלוש הדתות – מוסלמים, נוצרים ודרוזים, וכן להקמת מוקד טלפוני למשפחות הנפטרים, שיספק לנם מידע בשפה הערבית אודות הקבורה. ב-4.8.2020 הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"ץ בעניין זה. להרחבה | עתירת האגודה לבג"ץ בעניין זה
איסור כניסת מבקרים לבתי סוהר
הצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה, בתי הסוהר, חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף-2020 - 1. הצעה לפיצול הצעת החוק כך שההסדרים שעניינם הכרזות המגבילות או מונעות כניסה של עורכי דין למקומות כליאה או מעצר יידונו בשלב מאוחר יותר, ויתר סעיפי הצעות החוק יוכנו לקריאה השנייה והשלישית כעת. 2. דיון בהצעת החוק. הכנה לקריאה שניה ושלישית
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי 18.8.2020 בשעה 9:30
הצעת החוק מבקשת להתמודד עם התפרצות גל שני של קורונה באמצעות מניעת ביקורי משפחות וכניסה של עורכי דין לבתי הסוהר והמעצר.
עמדת האגודה: האפשרות לשלול מעצורים ואסירים את זכותם להיפגש עם עורך דין ולפגוש את בני משפחתם על בסיס הכרזה של השר לביטחון פנים פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויותיהם החוקתיות, ובכלל זה בזכות להליך הוגן, בזכות הגישה לערכאות ובזכות לכבוד.
הבעיה העיקרית בהצעת החוק, כמו גם בהצעות אחרות שעוסקות בהגבלות על כלואים בתקופת הקורונה, שהיא מנתקת בין מצב החירום הכללי שחל במדינה לבין ההגבלות שיוטלו על אסירים ועצורים. גם היום, בעוד המדינה חזרה לשגרה יחסית, יש איסור מוחלט על ביקורי משפחות של אסירים (גם קטינים), איסור חופשות לאסירים והגבלה על פגישות עם עורכי דין. החשש הוא שהחוק ימשיך את המגבלות הלא מידתיות על כלואים שמוסדרות כעת בתקנות שעת החירום. להרחבה
בעקבות הביקורת על הצעת החוק הוחלט בוועדה לפצל את החקיקה לשתי הצעות נפרדות - כניסתם של בעלי מקצוע חיוניים כמו עורכי/ות דין, קציני/ות מבחן, פסיכולוגיות/ים וכיוצ"ב תוגבל רק במקרי קיצון.
שוויון לנשים בתקצוב ספורט
תקצוב בספורט נשים
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי | יום שלישי 18.8.2020 בשעה 11:30
עמדת האגודה: חרף הצהרות מפורשות של המחוקק על החשיבות בשוויון בספורט, נשים נהנות מחלק מזערי של הכסף המגיע לספורט. אפילו כאשר מדובר בתמיכות הציבוריות, נשים, שהן מחצית מהאוכלוסיה, נהנות רק מרבע מכלל התמיכה הממשלתית השנתית באיגודי ספורט לבוגרים, ומשישית בלבד מכלל התמיכה הממשלתית בפעילות ספורט לנוער. אמות המידה הבסיסיות לתמיכה אינן שוויוניות ויוצרות פער.
הנזק אינו רק בתקצוב הנמוך לספורטאיות אלא בגדיעת התקווה של דורות שלמים, בחוסר מתן הזדמנות שווה לילדות להסתכל על גיבורות ספורט וללכת בעקבותיהן. זאת ועוד, בשל הקשר בין עיסוק בספורט לבין חיזוק בטחון עצמי ומנהיגות – מדובר בפגיעה בסיכוי של נשים להיות שותפות מלאות בחברה. להרחבה
כניסה לישראל של בני זוג זרים של אזרחים/ות ישראלים
ישיבת המשך - הצעה ל"דיון מהיר" - "איחוד משפחות - בחינת נהלי הכניסה לארץ עבור בני זוג אשר לאחד מהם אין אזרחות ישראלית וילדיהם" - של ח"כים תמר זנדברג ואוסאמה סעדי
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה | יום רביעי 19.8.2020 בשעה 10:00
עמדת האגודה: בשל הקורונה נקבעה מדיניות של איסור כניסה לישראל של מי שאינם ישראלים, למעט במקרים חריגים. לעניין בני זוגם של ישראלים שהם אזרחים נקבעה מדיניות שהפלתה בני זוג ידועים בציבור לעומת בני זוג נשואים. מדיניות זו הפרידה בין בני הזוג למשך חודשים ארוכים, ופגעה בזכויותיהם לחיי משפחה ולשוויון.
בהמשך לפניית האגודה ולדיון שהתקיים בוועדה ב-6.7.2020 שונו הקריטריונים, ונקבע ש"כל האמור על נשואים תקף גם עבור ידועים בציבור". אולם מפניות המגיעות לאגודה עולה כי בני זוג ידועים בציבור עדיין נתקלים בקשיים ובמכשולים רבים, ואינם מצליחים להתאחד עם בני זוגם.
על רשות האוכלוסין וההגירה להתחשב בהתמשכות משבר הקורונה, שסיומו אינו נראה באופק. במצב זה נדרשת מדיניות שתתחשב במצבם של בני משפחה שנכפתה עליהם פרידה מתמשכת, וקביעת תבחינים ומגבלות שוויוניים, סבירים ומידתיים, שאינם בגדר גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. ברי, כי מי שיבואו לישראל יצטרכו לעמוד בכל הדרישות לגבי הנכנסים לארץ, כדי למנוע סיכון בריאותי שעלול להישקף מכניסתם. להרחבה | כתבה באתר המקום הכי חם בגיהנום