כניסה לישראל של בני זוג זרים של אזרחים/ות ישראלים; השתתפות מרחוק בדיונים בבית המשפט; הצפיפות בבתי הסוהר; "חוק הקורונה"; איסור כניסת מבקרים לבתי סוהר; כריית פוספטים בשדה בריר; מעצרים בישראל; הנחות בתעריפי המים; הגבלת פעילות בבתי המשפט במצב חירום; פטור ממס על תרומות לעמותות; מעקבי שב"כ אחר אזרחים במסגרת המאבק בקורונה; תוכנית הסיוע הכלכלי לנפגעי הקורונה; חינוך נגד גזענות; פערים דיגיטליים ולמידה מרחוק; אלימות שוטרים בתקופת הקורונה; פעילות המשרד לעניינים אסטרטגיים; דחיקת התושבים הפלסטינים משטח C; הקפאת איסוף של נתוני אשראי בזמן הקורונה: עמדות האגודה לזכויות האזרח בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם.
כניסה לישראל של בני זוג זרים של אזרחים/ות ישראלים
דיון מהיר בנושא: "איחוד משפחות - בחינת נהלי הכניסה לארץ עבור בני זוג אשר לאחד מהם אין אזרחות ישראלית וילדיהם" הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה | יום שני 6.7.2020 בשעה 11:00
מדיניות רשות האוכלוסין וההגירה בנושא כניסת אזרחים ישראלים בעידן הקורונה
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות | יום שני 13.7.2020 בשעה 11:00 עמדת האגודה: בשל הקורונה נקבעה מדיניות של איסור כניסה לישראל של מי שאינם ישראלים, למעט במקרים חריגים. לעניין בני זוגם של ישראלים שהם אזרחים נקבעה מדיניות מפלה: יכולים להגיש בקשה רק כאשר בני הזוג נשואים זה לזה והנישואין רשומים במרשם האוכלוסין (על בני הזוג גם להוכיח מרכז חיים בישראל או ביקורים בישראל, או שניתן לבן הזוג רישיון ישיבה מסוג ב/1 או א/5 מכוח ההליך המדורג). הנוהל מתעלם מזכותם של בני זוג ידועים בציבור לחיי משפחה ולשוויון. הלכות רבות הכירו בזכויות אלה ופסלו הבחנה מפלה בין נשואים לבין ידועים בציבור בהעדר הצדקה רלוונטית. במכתב ששלחה האגודה דרשנו לשנות את הנוהל כך שהמבחנים לעניין מתן היתר לכניסתם של בני זוג לישראל יהיו זהים ושווים לגבי זוגות נשואים וזוגות ידועים בציבור. להרחבה | כתבה באתר "המקום הכי חם בגיהנום"
השתתפות מרחוק בדיונים בבית המשפט
הצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שניה ושלישית ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 7.7.2020 בשעה 9:30,| יום שלישי 14.7.2020 בשעה 9:30, יום שלישי 21.7.2020 בשעה 9:30, יום שני 27.7.2020 בשעה 11:00, יום שלישי 28.7.2020 בשעה 13:00 הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בשל הקורונה, אסירים ועצורים לא יובאו לבית המשפט לדיונים בעניינם, לרבות בעניין המעצר הראשוני, אלא באופן מוגבל, ותחת זאת הדיון יתקיים באמצעות וידאו או שיחת טלפון.
עד כה לא החלו לדון בוועדה בסעיפי החוק ובפרטיו. הדיונים נסובו כולם סביב מציאת חלופות לקיום דיונים באמצעות וידאו (היוועדות חזותית), כגון האפשרות להחיל משמרת שנייה בבתי המשפט, או להכשיר אולמות נוספים לקיום דיונים משפטיים. נוסף על כך עסקה הוועדה בהארכת תקנות שעת החירום בעניין זה, שהחוק אמור להחליף אותן, מכיוון שתוקפן עמד לפוג. ההארכה דרושה כדי לאפשר לוועדה להשלים את הדיונים בחקיקה. יצוין כי בעת הארכת תקנות שעת החירום, הוועדה קבעה בהן כי כל שינוי או תיקון של הממשלה יובא בדיעבד לאישור הוועדה, דבר שלא נכלל בהן מלכתחילה.
עמדת האגודה: הצעת החוק פוגעת פגיעה קשה ביותר בזכויות אסירים ועצורים. נוכחותם הפיזית של אסורים או עצורים בבית המשפט חיונית להבטחת זכותם להליך הוגן, לרבות הקשר הבלתי אמצעי עם השופט ועם הסנגור. ההסדר המוצע מנותק לחלוטין מההגבלות הכלליות שחלות על החברה כולה, כך שזכויות היסוד של אסירים ועצורים להליך הוגן ישללו בעוד המשק נמצא בשגרה מלאה ובתי המשפט פועלים במתכונת רגילה. למרות שמדובר בקבוצה הנמצאת בסיכון מוגבר להידבקות בשל הצפיפות הרבה, אין להפלות אותה באופן קיצוני כל כך לעומת שאר האוכלוסיה. האילוצים הטכניים של שירות בתי הסוהר ושל מערכת בתי המשפט אינם גזירת גורל, ויש להשקיע את מירב המאמצים כדי לנטרל אותם ולאפשר לאסירים ולעצורים לממש את זכויותיהם (לדוגמה הארכת שעות הפעילות של בתי המשפט; הוספת רכבים ליחידת נחשון; התאמת אולמות הדיונים הצמודים למתקני הכליאה). להרחבה
הצפיפות בבתי הסוהר
היערכות שב"ס ליישום פסיקת בג"צ בנושא הצפיפות בבתי הסוהר - יישום דו"ח דורנר - חלופות מעצר - בהשתתפות השופטת בדימוס הגב' דליה דורנר ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי 7.7.2020 בשעה 10:00, יום שלישי 14.7.2020 בשעה 10:00
עמדת האגודה: חודשיים חלפו מהמועד שקבע בג"ץ ליישום פסק הדין בעניין שטח המחיה המינימלי לאסיר (4.5 מ"ר), בעקבות עתירתנו. למרות שמועד היישום כבר נדחה פעם אחת לאחר שהמדינה לא עמדה ביעד שנקבע בפסק הדין המקורי, הפעם הודיעה המדינה לבג"ץ כי רק 40% מכלל מקומות הכליאה עומדים בסטנדרט שנקבע. האגודה לזכויות האזרח סבורה שמדובר בזלזול חמור בזכויות היסוד של אסירים לחיים בכבוד, וכי היה על המדינה לפעול באמצעות חלופות שונות להפחתת מספר הכלואים. ההתמקדות כעת בפתרונות בינוי לטווח הרחוק אינן סבירות, ועל המדינה להציג תוכנית קצרת מועד ליישום פסק הדין. להרחבה
"חוק הקורונה"
הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 7.7.2020 בשעה 13:00, יום ראשון 12.7.2020 בשעה 9:30, יום שלישי 14.7.2020 בשעה 14:00, יום שני 20.7.2020 בשעה 9:30, יום שלישי 21.7.2020 בשעה 13:30, יום חמישי 23.7.2020 בשעה 10:00 הצעת החוק מבקשת לעגן בחקיקה קבועה (להבדיל מתקנות שעת חירום) הסדר שעיקרו הבטחת בידוד וריחוק חברתי כאשר מכריזים על שעת חירום בריאותית בשל הקורונה. ההצעה קובעת מנגנון של הכרזה על שעת חירום, מאפשרת התקנת תקנות בענייני בידוד וריחוק חברתי, וקובעת סמכויות לאכיפתן. לעמדת האגודה, אחד הקשיים המרכזיים של הצעת החוק הוא שהסמכות להכריז על מצב חירום ועל התקנות מועברת בחוק לידי הממשלה, במקום שתהיה בידי המחוקק ותבטיח איזונים, שקיפות ושיתוף ציבור בהליך החקיקה. להרחבה
איסור כניסת מבקרים לבתי סוהר
הצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה, בתי הסוהר, חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה ושלישית ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי 7.7.2020 בשעה 14:00, יום שלישי 15.7.2020 בשעה 9:00 הצעת החוק מבקשת להתמודד עם התפרצות גל שני של קורונה באמצעות מניעת ביקורי משפחות וכניסה של עורכי דין לבתי הסוהר והמעצר. עמדת האגודה: האפשרות לשלול מעצורים ואסירים את זכותם להיפגש עם עורך דין ולפגוש את בני משפחתם על בסיס הכרזה של השר לביטחון פנים פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויותיהם החוקתיות, ובכלל זה בזכות להליך הוגן, בזכות הגישה לערכאות ובזכות לכבוד. הבעיה העיקרית בהצעת החוק, כמו גם בהצעות אחרות שעוסקות בהגבלות על כלואים בתקופת הקורונה, שהיא מנתקת בין מצב החירום הכללי שחל במדינה לבין ההגבלות שיוטלו על אסירים ועצורים. גם היום, בעוד המדינה חזרה לשגרה יחסית, יש איסור מוחלט על ביקורי משפחות של אסירים (גם קטינים), איסור חופשות לאסירים והגבלה על פגישות עם עורכי דין. החשש הוא שהחוק ימשיך את המגבלות הלא מידתיות על כלואים שמוסדרות כעת בתקנות שעת החירום. להרחבה
כריית פוספטים בשדה בריר
1. הצעות לסדר היום בנושא: "מכרה הפוספטים "שדה בריר" - כי"ל לוחצת להרחיב את הכרייה למרות המחיר הכבד שישלם הציבור"; 2. כריית הפוספטים בשדה בריר - השלכות סביבתיות ובריאותיות ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום רביעי 8.7.2020 בשעה 9:00 במסגרת תוכנית לכריית פוספטים בשדה בריר ובזוהר דרום, שאישרה הממשלה במרץ 2018, מתוכנן לקום מכרה שישתרע על למעלה מ-26 אלף דונם. בטווח הסיכון שסביבו קיימים ארבעה כפרים בדווים: אלפורעה (יישוב מוכר) אלזערורה, עזה וקטאמת. בשטח המכרה של שדה בריר קיימים למעלה מ-550 מבנים, 870 מבנים קיימים בשטח זוהר דרום וכ-570 מבנים נוספים נמצאים בתחום המגבלות, וצפויים להיות מפונים. עמדת האגודה: התוכנית פוגעת בצורה לא מידתית בזכויות החוקתיות של תושבי הכפרים לחיים, לבריאות, לכבוד האדם ולקניין. הקמת המכרה עלולה להביא להריסת הבתים ולעקירה של התושבים מכפריהם. בנוסף, היא תחשוף את תושבי האזור לסיכונים בריאותיים משמעותיים שאינם עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים, וזאת כפי שקבע משרד הבריאות בהתבסס על חוות דעת של מומחים בעלי שם בינלאומי. להרחבה
מעצרים בישראל
מעצרים פליליים בישראל - דוח מבקר המדינה 70ב הוועדה לענייני ביקורת המדינה, יום רביעי 8.7.2020 בשעה 9:00 דוח מבקר המדינה הציג תמונת מצב עגומה ביחס למעצרים הפליליים בישראל: מעצרים מיותרים; "העלמת" נתונים בדבר למעלה מ-100 אלף דוחות מעצר בשנים 2018-2016 מנתוני המעצרים של המשטרה; זכות ההיוועצות בעורך דין לא ממומשת כנדרש; שוטרים לא מציינים את עילת המעצר בדוחות המעצרים שהם ממלאים. עמדת האגודה: אנו עוסקים מזה שנים בסוגיות אלה ומדגישים את ההכרח שבאיסוף נתונים שיטתי לצורך ראייה מערכתית וטיפול שיטתי בתופעות שעולות מתוך הנתונים. כך, לדוגמה, טיפול בתופעות של שיטור יתר ופרופיילינג מחייב פילוח נתוני הפעלת סמכויות לפי מוצא / לאום וכו'. המעצרים שאנו נחשפים אליהם במסגרת עבודת האגודה מלמדים על ההתייחסות המשטרתית למעצר ככלי שגרתי, שאינו שמור למקרים הקיצוניים בלבד, ושנועד לעיתים קרובות "ללמד לקח" או להרתיע ולבצע חקירה בתנאים הנוחים למשטרה. כל אלה מנוגדים לחלוטין לתכליתו של חוק המעצרים. להרחבה - נייר עמדה שהגשנו לוועדה הציבורית לבחינת נושא מעצרים לצורכי חקירה ("ועדת דותן")
הנחות בתעריפי המים
פניות ציבור בנושא: הצורך בהגדלת כמות המים המסופקת בתעריף הנמוך במשק הביתי בעת משבר הקורונה
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור | יום רביעי 8.7.2020 בשעה 9:30
הדיון עסק בטענה שהציבור משתמש ביותר מים בתקופת הקורונה כשכולם בבית, ולכן יש להגדיל את מכסת המים בתעריף הנמוך (3.5 קוב לאדם) בתקופה זאת. הדיון התמקד בניסיון לשכנע את רשות המים ואת משרד האוצר לתת פתרונות נקודתיים לתקופת הקורונה (להגדיל את המכסה של המחיר הנמוך, לחשב את כמות המים במחיר הנמוך לפי שנה ולא לפי חודש, וכיוצ"ב).
עמדת האגודה בעניין מחירי המים והנחות על מחירי המים היא עמדה עקרונית שאינה תלויה בתקופה הקורונה. תקופת הקורונה משקפת בעיה עקרונית וגדולה יותר, שאנחנו מלווים כבר שנים בנוגע למחירי המים, למכסות המים ולשיטת מתן ההנחות. האגודה סבורה שיש לפתור את הבעיה בפתרון מערכתי. אלו השינויים המרכזיים הנדרשים:
לכלול ברשימת הזכאים לקבלת הנחה ממים גם אוכלוסיות וקבוצות נוספות שלא נכללות בה, כגון מקבלי/ות הבטחת הכנסה, נכים מתחת ל-70% לפי צרכיהם ועוד.
לשנות את שיטת מתן ההנחה - במקום הגדלת מכסת המים בתעריף הנמוך לתת הנחה מהשקל/מהטיפה הראשונה.
להקים ועדת חריגים.
הגבלת פעילות בבתי המשפט במצב חירום
דיון מהיר בנושא: "פיקוח ועדת החוקה על תקנות המותקנות במצב חירום בערכאות אזרחיות במערכת המשפט"
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני 13.7.2020 בשעה 9:30
התקנת תקנות הנוגעות לסדרי דיון בעת מצב חירום בבתי המשפט האזרחיים אינן טעונות אישור של ועדת חוקה, והן מתקבלות על ידי שר המשפטים ללא פיקוח ובקרה של הכנסת. בתקופת הקורונה הכריז שר המשפטים על מצב חירום בבתי המשפט, והתקין תקנות רבות שהגבילו את הפעילות בהם. עמדת האגודה: דווקא בתקופת חירום, שבו מתקינים ומשנים תקנות בתדירות גבוהה, ויש בהן כדי לפגוע בזכויות האזרח, יש צורך בפיקוח פרלמנטרי הדוק. בהקשר זה יש לציין גם את העתירה שהגשנו בנושא הסמכות לקבוע מגבלות על פעילות בתי המשפט בתקופת החירום, ובה ביקשנו להבטיח את הפרדת הרשויות ואת עצמאות מערכת המשפט.
פטור ממס על תרומות לעמותות
נוהל ועדת הכספים לאישור מוסדות ציבור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה - המשך דיון ועדת הכספים | יום רביעי 15.7.2020 בשעה 9:30, יום רביעי 22.7.2020 בשעה 9:30 סעיף 46א לפקודת מס הכנסה קובע כי מי שתורם למוסדות ציבור (עמותות, ארגונים וכיו"ב) זכאי להכרה בתרומה לצורכי מס. הדיון בוועדה עניינו קביעת נוהל פנימי של ועדת הכספים לאישור של מוסדות ציבור שתרומה להם תזכה בהטבת המס. עמדת האגודה: הצורך בקבלת אישור מועדת כספים לצורך קבלת הטבת המס לעמותות לפי סעיף 46א הפך את הוועדה לפלטפורמה לדיון פוליטי על עמותות שהאג'נדה שלהם אינה נושאת חן בעייני ח"כים שונים. ועדה ציבורית (ועדת פריש) קבעה כי על הכנסת לקבוע בחוק קריטריונים למתן ההטבה, וכי על רשות המיסים לפעול על פיהם ללא התערבות פוליטית. למרות זאת, הכנסת אינה נכונה לוותר על הכוח הפוליטי שלה לאשר מתן פטור לעמותות, ולא קידמה את המתווה שהציעה ועדת פריש. כעת מגבשת ועדת הכספים נוהל שלפיו האישור יישאר בידיה, וארגון שלא ירצו לאשר אותו יזומן לדיון כדי לטעון טענותיו ולשכנע את הוועדה להעניק לו את הטבת המס (לכאורה פריווילגיה, אך מעוררת חשש כבד מפני דיון פוליטי ודה-לגיטימציה פומבית קשה). הנוהל קובע שפסילת מתן הטבת מס לארגון תיעשה ברוב מיוחד (לפי הטיוטה המוצגת - רוב של שני שליש מהוועדה), דבר שאמור להוריד במעט את הפוליטיזציה של ההחלטה כי יהיה צורך במגוון חברי כנסת, לרבות מהאופוזיציה. הבעיה העיקרית של הנוהל הם הקריטריונים להענקת האישור. הקושי המרכזי (אך לא היחיד) טמון בקריטריון לפיו יש לבדוק אם המטרה/הפעילות הציבורית מצויה "במחלוקת ציבורית עמוקה". מדובר בקריטריון הנתון לפרשנות פוליטית ואידיאולוגית. יש קריטריונים נוספים מסוג זה - תקנת הציבור ופעילות שאינה עולה בקנה אחד עם מדינה יהודית ודמוקרטית - אך הם פחות קיצוניים מהקריטריון הנ"ל. האגודה הציעה לוועדה שורה של קריטריונים לאישור הטבת המס, שהם אובייקטיביים ומשקפים הסכמה רחבה ככל האפשר, ואינם בעלי אופי אידיאולוגי הנתונים לפרשנות פוליטית ובלתי שוויונית. בפנייה לוועדה גם מוסבר מדוע על הכנסת לאשר את הקריטריונים בחקיקה ולהעביר את הסמכות ליישומם לרשות המיסים, כך שההליך ייעשה ללא מעורבות פוליטית ויבטיח שוויון וכן חופש ביטוי ופלורליזם רעיוני. להרחבה
מעקבי שב"כ אחר אזרחים במסגרת המאבק בקורונה
החלק שנותר מהפיצול - הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 ועדת החוץ והביטחון | יום רביעי 15.7.2020 בשעה 9:00 עמדת האגודה: האגודה מתנגדת להצעת החוק. השב"כ הוא ארגון ביטחוני חשאי שקיבל סמכויות מפליגות לחדור לפרטיות ולאסוף מידע, וזאת רק לצורכי ביטחון. שימוש בשירות ביטחון חשאי למעקב מתמשך אחר אזרחים תמימים בהקשר אזרחי הוא פסול מיסודו במדינה דמוקרטית. אמצעי השב"כ גם הם לא יכולים לתת מענה מלא למגפת הקורונה, ואף עשויים לספק תחושה כוזבת של ביטחון, ולפגום באמון הציבור. גם אם האמצעים של השב"כ אפקטיביים, יש אמצעים חלופיים ומידתיים יותר מבחינת פגיעתם בזכויות, שהם אפקטיביים דיים, ושבהם משתמשים במדינות דמוקרטיות אחרות – הרחבת יכולות החקירה האפידמיולוגית האנושית ואפליקציות וולונטריות לאיתור מגעים אפשריים עם חולים. להרחבה
תוכנית הסיוע הכלכלי לנפגעי הקורונה
הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 - (מ/1341) – הכנה לקריאה שניה ושלישית
ועדת הכספים | יום שני 20.7.2020 בשעה 10:30, יום שלישי 21.7.2020 בשעה 10:30, יום ראשון 26.7.2020 בשעה 10:30, יום שני 27.7.2020 בשעה 10:30
הצעת החוק מעגנת את רכיבי הסיוע הכלכלי לאוכלוסיה בימי הקורונה (כולל דמי אבטלה, סיוע לעסקים ולעצמאיים וכיוצ"ב). עמדת האגודה: חסרה בהצעת החוק התייחסות לשתי קבוצות – מי שמתקיימים מגמלאות וקצבאות המוסד לביטוח לאומי, ומי שלא זכאים כלל לקצבה או להטבות אחרות כגון מענקים. על רקע זה, צריך: להגדיל את הסיוע למקבלי קצבאות הביטוח הלאומי; להגדיל את מעגל הזכאים לקצבאות ולתמיכה אחרת מכוח חוק הביטוח הלאומי; להעניק הטבות לכלל הציבור שנפגע מן המשבר. בין היתר יש להקים קו חירום, לדחות אוטומטית תשלומים שוטפים וחובות לרשויות המדינה או לרשויות המקומיות, לאסור על ניתוקי חשמל בשל חוב ולהגדיל את היקף הצריכה של מים בתעריף מופחת. להרחבה
חינוך נגד גזענות
טיפול משרדי הממשלה בתופעת הגזענות
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות | יום שלישי 21.7.2020 בשעה 10:30
עמדת האגודה: המפתח למאבק בגזענות הוא חינוך. החינוך לערכי דמוקרטיה ונגד גזענות הוא תהליך מקיף ומתמשך, שחייב להתחיל מהגיל הרך ולהמשיך עד האוניברסיטה, ולכלול את כל התלמידים במערכת החינוך על כל זרמיה. במרכז תהליך חינוכי זה עומדת מורה בעלת מודעות חברתית ופוליטית רחבה, שיש לה את הכלים החינוכיים להתמודדות חינוכית עם גישות והתנהגויות אנטי דמוקרטיות וגזעניות, ושנהנית מגיבוי, מתמיכה ומעידוד המערכת בעשייה חינוכית מסוג זה. יש לבנות תוכניות רחבות ומתמשכות המחייבות את כלל מערכת החינוך, ולהעניק למורות/ים הכשרה מתאימה וליווי מקצועי. להרחבה
פערים דיגיטליים ולמידה מרחוק
1. צמצום הפער הדיגיטלי בישראל - דיון ראשון מבין סדרת דיונים שיתקיימו בוועדה בנושא; 2. פערים דיגיטליים בין החברה הערבית לחברה היהודית בעידן הקורונה - הצעה לדיון מהיר של ח"כ ג'בארין
ועדת המדע והטכנולוגיה | יום שלישי 21.7.2020 בשעה 13:00
היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א
ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שני 27.7.2020 בשעה 10:00
עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה): רבים מהתלמידים/ות בישראל אינם יכולים להשתתף בלמידה מקוונת – מצב בעייתי בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בימי הקורונה. ל-24% ממשקי הבית עם ילדים בישראל אין חיבור לאינטרנט, וב-15.7% ממשקי הבית עם ילדים אין ולו מחשב אחד. קיימים פערים גדולים בין קבוצות האוכלוסיה: כך למשל, בעוד שלכל תלמיד מהעשירון העליון יש בביתו בממוצע שני מחשבים, רק לרבע מהתלמידים בעשירון התחתון יש מחשב אחד לכל הבית; 21.7% ממשקי הבית היהודיים אינם מחוברים לרשת לעומת 51.2% ממשקי הבית הערביים; ל-80% ממשקי הבית היהודיים יש מחשב ביתי, לעומת פחות מ-60% ממשקי הבית הערביים. מצבם של תלמידי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, של תלמידים במשפחות מבקשות מקלט ושל תלמידי ירושלים המזרחית הוא הקשה ביותר. על מדינת ישראל לנקוט בצעדים דחופים להבטיח "מחשב לכל ילד" (ולא לכל משפחה) ולהנגיש תשתיות אינטרנט לתלמידים בכל רחבי הארץ – והכל טרם פתיחת שנת הלימודים הבאה. להרחבה
אלימות שוטרים בתקופת הקורונה
דיון מהיר בנושא: "מקרי אלימות מצד שוטרים בעקבות אכיפה מוגברת של תקנות החירום בעניין נגיף הקורונה"
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי 21.7.2020 בשעה 14:00
עמדת האגודה: החיכוך המוגבר בין המשטרה לאזרחים בתקופת הקורונה חשף באופן מוגבר את תופעת האלימות המשטרתית. שילוב בין העדר הרתעה מצד מח״ש והדין המשמעתי לבין הנטייה לפרופיילינג מביא לשימוש מוגזם בכח ולשיטור יתר כלפי ערבים, חרדים, מזרחים, אתיופים ואנשים עם מוגבלויות. להרחבה; ראו גם: פניית האגודה בעניין אלימות שוטרים כלפי חרדים במסגרת אכיפת הוראות הבידוד; פניית האגודה בעניין פרופיילינג ושיטור יתר כלפי קבוצות מסוימות; פניית האגודה בעניין שוטרים ללא תגי שם
פעילות המשרד לעניינים אסטרטגיים
פעילות ה-BDS ותפקוד המשרד לעניינים אסטרטגיים: המאבק הדיפלומטי - תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל - דוח מבקר המדינה 66ג
הוועדה לענייני ביקורת המדינה | יום שלישי 28.7.2020 בשעה 10:30
עמדת האגודה: פעילותו של המשרד לעניינים אסטרטגיים, האמון בין השאר על מאבק בתופעות של BDS, מלווה בשנים האחרונות בקשיים רבים. בין השאר – פעילותו אינה שקופה, התקציבים שלו חסויים, ההתקשרויות עם גורמים שונים בארץ ובחו"ל גם הן חסויות, וכך גם המטרות ודרכי הפעולה שלו. אם לא די בכך, המשרד ביקש בשנים האחרונות לקדם הצעת חוק שתחריג אותו מחוק חופש מידע. הדברים מעלים חשש לפגיעה בחופש הביטוי והמחאה, בחופש המצפון ובזכות לפרטיות של פעילים פוליטיים ואזרחים בארץ ובחו"ל. עם כניסתה של שרה חדשה למשרד, נמשיך לעקוב בתקווה לשינוי מגמה.
דחיקת התושבים הפלסטינים משטח C
דיון מהיר בנושא: "פעילות הממשלה למניעת השתלטות הרשות הפלשתינית על שטחי c"
ועדת החוץ והביטחון | יום רביעי 29.7.2020 בשעה 9:00
עמדת האגודה: במשך שנים ישראל מנסה לדחוק את הפלסטינים תושבי הגדה המערבית משטחי C, באמצעות מניעת היתרי בנייה והריסות בתים, הגבלת גישה למים או סגירת שטחים בפני פלסטינים. הדיון בוועדה נועד להפעיל לחץ על הצבא להחריף את האמצעים שבהם הוא משתמש נגד האוכלוסיה המוגנת בשטחי C. עתה, משכוונת הסיפוח ברורה, ברור כי המטרה היא לגרש את הפלסטינים המתגוררים בשטח כדי לאפשר את המהלך הלא חוקי.
הקפאת איסוף של נתוני אשראי בזמן הקורונה
1. הצעת חוק סיוג הגבלת חשבון והגבלת לקוח בשל שיקים שסורבו בתקופה שהוכרזה מחלה מידבקת מסוכנת (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020; 2. הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון - איסור שימוש בנתוני אשראי שנאספו בתקופת משבר הקורונה), התש"ף-2020
ועדת הכלכלה | יום שני 20.7.2020 בשעה 10:30 (הדיון התקיים השבוע)
הצעת החוק מבקשת להקפיא איסוף נתוני אשראי בזמן הקורונה.
עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי באוניברסיטת חיפה): אנו תומכים בהצעת החוק וקוראים לקדמה חרף התנגדות הבנקים, חברות האשראי ובנק ישראל. משבר הקרונה יצר מצב שבו ישראלים רבים עשויים לאחר במועדי תשלומי הלוואות או להיכנס לחובות, או שהמחאות שנתנו לא יכובדו. ברור שאיחורים וחובות אלה לא נוצרים כתוצאה מהתחמקות מתשלום או ממוסר תשלומים גרוע, אלא כתוצאה מהמשבר החמור שמשפיע כלכלית על כלל העולם. לעמדתנו, לא הוגן ולא נכון שנתונים שליליים כאלה יאספו בתקופה כזו על כמות כה גדולה של ישראלים. וישפיעו בעתיד לרעה ושלא באופן המשקף את מצבם הכלכלי בשגרה. להרחבה