top of page

התמודדות בעייתית של המשטרה עם מחאות


הפגנה בעקבות מעצרו של אמיר השכל
Photo by Dorit Weston-Laor

מחר (29.6.2020) יתקיים בוועדת הפנים דיון בנושא "נהלי עבודת משטרת ישראל בזמן הפגנות". הנושא עלה לכותרות בימים האחרונים בעקבות מעצרם של מובילי המחאה נגד השחיתות מול מעון ראש הממשלה, ובהם אמיר השכל, אולם מקרה זה הוא רק דוגמה להתנהלות בעייתית ארוכת שנים של המשטרה כלפי מפגינות ומפגינים.


לקראת הדיון פנתה עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לוועדה והצביעה על מספר תופעות רוחב בעייתיות בהתמודדות המשטרה עם מחאות, שזיהינו במהלך פעילותנו לליווי מפגינות ומפגינים ולתמיכה בהם:


מעצרים מיותרים: חלק גדול מהמעצרים שנחשפנו אליהם במהלך הפגנות אינם מבוססים על כל עילת מעצר חוקית. לעתים קרובות "מנהיגי" המחאה הם אלה שנעצרים, בתקווה שהדבר יוביל להרגעת המפגינים האחרים וכסוג של ענישה. יודגש, כי לא מדובר במעצר של מפגינים אלימים או כאלה שמסכנים את שלום הציבור. עדות לשימוש המוגזם בכלי המעצר בנסיבות אלה אפשר למצוא בעובדה שחלק ניכר מהמעצרים לא מובילים להגשת כתבי אישום.


תנאי מעצר: בין הפרות הזכויות שבהן נתקלנו: איזוק של העצורים בידיהם גם בשטח וגם בתחנת המשטרה בזמן ההמתנה לחקירה, ללא צורך; עצורות שמבקשות ללכת לשירותים בתחנת המשטרה נדרשות להשאיר את דלת תא השירותים פתוחה; קטינים נחקרים מבלי להמתין להוריהם ולעתים קרובות גם שלא על ידי חוקר נוער; ביצוע חיפוש בעירום על עצורים שהובאו לתחנת המשטרה, שלא כחוק.


תנאי שחרור ממעצר: במאות מקרים שנחשפנו אליהם נקבעו למפגינים ששוחררו ממעצר בתחנת המשטרה תנאים בלתי סבירים ומופרכים. לרוב, תנאי השחרור כוללים את האפשרות המקסימלית הקבועה בחוק – הרחקה של 15 ימים. גם אזור ההרחקה נקבע בדרך כלל באופן נרחב ככל הניתן – עיר שלמה. לעתים קרובות מורחקים מפגינים ממוקדי הפגנות ספציפיים, ולעתים מאזורים שבהם צפויה להתקיים הפגנה עתידית. עמדתנו היא כי במרבית המקרים מדובר בשימוש לרעה בסמכות להתנות את השחרור בתנאים, ואין כל בסיס להרחקת העצורים. נראה, כי מטרתם של תנאים אלה היא למנוע השתתפות בהפגנות נוספות ו"ללמד לקח". לראיה – במקרים הבודדים שבהם מפגינים סירבו לחתום על התנאים הדרקוניים ונותרו במעצר עד להבאתם לדיון בפני שופט, מתחו בתי המשפט ביקורת על התנהלות המשטרה ועל תנאי השחרור.




קישורים:





bottom of page