top of page

זכויות סוציאליות לבני זוג פלסטינים של אזרחים ותושבים ישראלים

ב-11.6.2020 עתרנו לבג"ץ בדרישה להעניק זכויות סוציאליות על פי חוק הביטוח הלאומי ושאר הדינים הסוציאליים לפלסטינים שהם בני זוג של אזרחים ותושבים ישראלים, החיים בישראל בהיתר. מאז 2002 אנשים אלה, שחיים ועובדים פה שנים, אינם יכולים לשדרג את מעמדם בישראל, ועל כן אינם זכאים לזכויות סוציאליות כגון דמי אבטלה או קצבת נכות. על רקע משבר הקורונה רבים מהם איבדו את פרנסתם, ואינם זכאים לשום תמיכה..

רקע


מאז חודש מרץ 2002 בני משפחה פלסטינים של אזרחים ותושבים ישראלים אינם יכולים לקבל מעמד קבוע בישראל, ורובם לא יכולים לקבל אפילו תושבות ארעית. תחילה היתה זו החלטה של שר הפנים, מאז מאי 2002 החלטת ממשלה ומאוגוסט 2003 זהו "חוק האזרחות" (חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003), שמתחדש מעת לעת. הטעם שהציגה המדינה לחוק הוא ביטחוני, אך הטעם הברור למדיניות הוא גזענות. עתירות שהוגשו נגד החוק, ובהן גם עתירת האגודה לזכויות האזרח, נדחו ברוב דעות. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה שהטעם הביטחוני לגיטימי, ופסק שהגם שיש פגיעה בזכות לחיי משפחה ובזכות לשוויון – הרי שהיא מידתית.

רובם של הפלסטינים שמצליחים לשהות עם משפחותיהם בישראל כדין נמצאים פה עם היתרים, ואינם יכולים לשדרג את מעמדם אפילו לא לתושבות ארעית. ההבדל במערך הזכויות בין היתר לבין תושבות ארעית הוא דרמטי: עם תושבות ארעית אפשר לעבוד באופן חופשי ומבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי ובביטוח לאומי. מדוע, אם כן, בני המשפחה אינם מקבלים תושבות ארעית? המדינה הסבירה לבית המשפט בהליכים המשפטיים, שמי שמקבל תושבות ארעית מקבל תעודת זהות ישראלית, ולכן יכול לעבור יותר בקלות בין ישראל לבין השטחים ובחזרה, והסיכון ממנו רב יותר. אובדן הזכויות שנלוות למעמד אינו חלק מהתכלית של החוק, והוא קרה כאילו במקרה.

בשנת 2009 עתרנו לבג"ץ בדרישה להחיל על בני המשפחה הפלסטינים את חוק ביטוח בריאות ממלכתי ואת חוק הביטוח הלאומי, כיוון שהם תושבים בפועל והזכויות נלקחו מהם ללא שתהיה לכך כל מטרה. יש בחוקים הללו סמכויות לשר בריאות ולשר העבודה והרווחה לעשות זאת. ההליך נמשך שנים והסתיים בשנת 2015 עם הסדר ביטוח בריאות לבני המשפחה (תמורת תשלום גבוה ובהסדר סבוך). עם זאת, המדינה סירבה להסדר ביטוח לאומי, ולאחר שנים של התדיינות בית המשפט מחק את העתירה, ופסק שבעניין הביטוח הלאומי נוכל לעתור מחדש.


בג"ץ 3818/20 רביע נ' שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים


עו"ד: עביר ג'ובראן דכוור, עודד פלר




bottom of page