מאז פרוץ משבר הקורונה הוציאה הממשלה תקנות שעת חירום שהסדירו שני מנגנוני מעקב שנסמכים על נתוני התקשורת (metadata). נתונים אלה מתעדים את כל הפעולות שאנו עושים עם הטלפון הנייד שלנו, לרבות נתוני מיקום – שנאספים מכל האנטנות שעברנו בקרבתן; ונתוני התקשרות (למי התקשרנו, עם מי דיברנו, מתי דברנו וכמה זמן).
1. מעקבי משטרה
מנגנון אחד עוגן במה שכונה "תקנות המשטרה" או "תקנות נתוני תקשורת" (תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש״ף-2020).[1] התקנות הסמיכו קצין משטרה לפנות לספקי התקשורת הסלולרית ולקבל מהם ללא צו שיפוטי נתוני מיקום של מאות חייבי בידוד (חולי קורונה או מי שבאו במגע קרוב עם חולה קורונה בשבועיים שקדמו לאבחונו), ולאתר בעזרתם חשודים שהפרת הוראות הבידוד.
בעקבות העתירות שהוגשו בעניין זה לבג"ץ, הגישה הממשלה לכנסת הצעת חוק, שאמורה הייתה להחליף את "תקנות המשטרה" ולהוסיף הוראת שעה לחוק נתוני תקשורת (הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת) (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש) (קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד), התש״ף-2020). הצעת החוק נדונה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ונתקלה בהתנגדות עזה.[2] לאחר שמשרד הבריאות, משרד המשפטים והמשטרה לא הצליחו לבסס מבחינה עובדתית את הצורך בסמכויות המעקב הללו, משכה הממשלה את הצעת החוק.
2. מעקבי שב"כ
המנגנון שני עוגן בתחילה ב"תקנות השב"כ" (תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש״ף-2020), ונסמך על "כלי" המעקב שמשמש את השב"כ בשגרה כדי לסכל טרור ולבצע את תפקידיו: לשב"כ יש גישה ישירה לנתוני התקשורת של כל מי שמשתמש בטלפון נייד בתחומי מדינת ישראל, באופן שמאפשר לו לבדוק ולדעת עם מי דיברנו לפני חודשיים, היכן ביקרנו לפני חצי שנה וכד'. בעזרת נתונים אלה ניתן לשחזר לאחור ולאתר חלק ניכר מהאנשים שבאו במגע קרוב עם חולה קורונה מאובחן במהלך 14 הימים שקדמו לאבחון.
נגד התקנות הוגשו עתירות לבג"ץ, בהן עתירת האגודה לזכויות האזרח.
בסוף חודש מרץ הוחלפו תקנות השב"כ בהחלטת ממשלה, שהתקבלה לפי סעיף 7 לחוק השב"כ,[3] ושהוסיפה לתפקידי השב"כ (סיכול טרור, הגנה על סדרי המשטר הדמוקרטי וכד') גם את המשימה של סיוע במאמץ למגר את התפשטות הקורונה.[4]
ב-26.4.2020 קיבל בג"ץ את העתירות ופסק כי "שימוש ביכולותיו של השב"כ כלפי אזרחי המדינה ותושביה שלא ביקשו להרע לה טומן בחובו סכנה לקיומה של חברה דמוקרטית.[5] לאור זאת קבע בית המשפט כי ככל שהממשלה מבקשת להוסיף ולעשות שימוש ביכולות עליה לעגן זאת בחוק מיוחד ונפרד, ולא להסתפק בהחלטת ממשלה לפי סעיף 7 לחוק השב"כ. בית המשפט התיר לממשלה להוסיף ולעשות שימוש בשירותי המעקב של שב"כ במשך תקופת ביניים בת מספר שבועות, שבמהלכה יושלמו הליכי החקיקה.
בהתאם לפסיקת בג"ץ פרסמה הממשלה תזכיר חוק, שצפוי להמשיך ולהתגבש כהצעת חוק. עד להשלמת הליכי החקיקה האריכה הממשלה מעת לעת את תוקף ההחלטה שקיבלה מכוח סעיף 7 לחוק. אתמול (24.5.2020) החליטה הממשלה על הארכה נוספת (עד ליום 16.6.2020), ובמקביל צמצמה את היקף השימוש בשירותי המעקב של השב"כ.[6] החלטה זו טעונה אישור של ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של הכנסת, שתדון בנושא מחר (26.5.2020).
עמדת האגודה לזכויות האזרח
האגודה לזכויות האזרח קוראת לוועדה שלא לאשר את המשך השימוש בכלי המעקב של השב"כ, ולהתנגד לכל יוזמת חקיקה בנושא זה. כל אישור להמשך השימוש בכלי המעקב של השב"כ, רק תורם לטריוויאליזציה שלו, מגביר את תחושת התלות בו, ומרחיק אותנו מהאפשרות של מעבר לחלופות "אזרחיות", שמבוססות על הסכמה, סולידריות ואמון הציבור, ושנהוגות בדמוקרטיות האחרות שמתמודדות עם נגיף הקורונה. להרחבה
[1] (ק"ת 8390 מיום 16.3.2020; תיקון מס' 1 ק"ת 8420 מיום 25.3.2020; תיקון מס' 2 ק"ת 8479 מיום 8.4.2020; תיקון מס' 3 ק"ת 8489 מיום 14.4.2020; תיקון מס' 4 ק"ת 8505 מיום 21.4.2020). [2] ראו למשל עמדת האגודה לזכויות האזרח. [3] חוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב-2002 סעיף 7 "ייעוד השירות ותפקידיו": "השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין... פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה, באישור ועדת הכנסת לעניני השירות, שנועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה". [4] החלטה מס' 4950 מיום 31.3.2020 "הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וביטול החלטת ממשלה"; תיקון והארכה: החלטה מס' 5024 מיום 28.4.2020; החלטה מס' 5029 מיום 30.4.2020; החלטה מס' 5042 מיום 4.5.2020; החלטה מס' 5051 מיום 5.5.2020) [5] בג"ץ 2109/20 בג"ץ 2135/20 בן מאיר והאגודה לזכויות האזרח נ' ראש הממשלה (26.4.2020). [6] "הסמכת השירות לסייע... לסיוע במקרים פרטניים וייחודיים בלבד, בהם לא ניתן להשלים את איתור האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה באמצעות חקירה אפידמיולוגית בשיטות אחרות".
קישורים:
דניאל דולב, במתכונת מצומצמת: אושרה הארכת השימוש במעקבי שב"כ למאבק בקורונה, וואלה, 26.5.2020