לרשימה המלאה של פעילויות האגודה לזכויות האזרח בתקופת משבר הקורונה לחצו כאן.
שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי לאכן מסלולים של חולי קורונה
17.11.2020: בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה לנמק בתוך 21 יום מדוע איכוני שב"כ לא משמשים רק למקרים שבהם חולים לא משתפים פעולה בחקירה אפידמיולוגית, ומדוע לא קודמה האפליקציה הוולנטרית המגן 2.
24.9.2020: הגשנו עתירה רביעית נגד מעקבי השב"כ, יחד עם מרכז עדאלה, רופאים לזכויות אדם ועמותת פרטיות ישראל.
16.8.2020: בהתאם להחלטת בג"ץ בעתירה הקודמת, הגשנו עתירה חדשה נגד הנוסח המתוקן של החוק, יחד עם מרכז עדאלה, רופאים לזכויות אדם ועמותת פרטיות ישראל. העתירה נדחתה על הסף בטענה של אי מיצוי הליכים.
10.7.2020: הגשנו עתירה שנייה בנושא, בשמנו ובשם רופאים לזכויות אדם, לאחר שהממשלה העבירה חוק שמאפשר להשתמש ב"כלי" של השב"כ לצורך המאבק בקורונה. ב-28.7.2020, לאחר שהחוק תוקן ותוקפו הוארך עד מרץ 2021, מחק בג"ץ את העתירה, תוך שהוא מאפשר לנו להגיש עתירה חדשה נגד נוסחו המתוקן של החוק.
28.6.2020: הגשנו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת את הערותינו להצעת חוק הסמכת השב"כ לסיוע במאבק לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, וקראנו לחברי הוועדה שלא לאשר את הצעת החוק. ציינו כי הטענות שהעלינו בעתירה לבג"ץ עדיין תקפות – השב"כ הוא ארגון ביטחוני חשאי שקיבל סמכויות מפליגות לחדור לפרטיות ולאסוף מידע, וזאת רק לצרכי ביטחון. שימוש בשירות ביטחון חשאי למעקב מתמשך אחר אזרחים תמימים בהקשר אזרחי הוא פסול מיסודו במדינה דמוקרטית. יש אמצעים חלופיים שהם אפקטיביים דיים ומידתיים יותר מבחינת פגיעתם בזכויות. במקביל למאבק בכנסת פנינו (30.6.2020) גם ליועץ המשפטי לממשלה וליועץ המשפטי של השב"כ.
25.5.2020: פנינו לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים בכנסת, לאחר שהממשלה החליטה להאריך את תוקף ההחלטה להמשיך ולהשתמש במנגנון המעקב של השב"כ לצורך המאבק בקורונה עד ל-16.6.2020 או עד להשלמת הליך החקיקה בנושא. קראנו לוועדה שלא לאשר את המשך השימוש בכלי זה ולהתנגד לכל יוזמת חקיקה בנושא. ציינו כי כל אישור להמשך השימוש בכלי המעקב של השב"כ רק תורם לטריוויאליזציה שלו, מגביר את תחושת התלות בו, ומרחיק אותנו מהאפשרות של מעבר לחלופות "אזרחיות", שמבוססות על הסכמה, סולידריות ואמון הציבור, ושנהוגות בדמוקרטיות האחרות שמתמודדות עם נגיף הקורונה.
18.3.2020: לאחר שהממשלה עקפה את הכנסת ואישרה תקנות שעת חירום שמעניקות סמכויות מרחיקות לכת לשב"כ ולמשטרה, הגשנו עתירה לבג"ץ. בהמשך לכך גם הגשנו הערות לוועדה לשירותים חשאיים בכנסת והשתתפנו בדיון בוועדה. ב-26.4.2020 קיבל בג"ץ את העתירה, וקבע שסמכות הממשלה בחוק השב"כ להטיל על השב"כ לקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה צריכה להתפרש בצמצום. בית המשפט העליון קבע שאם המדינה מבקשת להמשיך להסתייע באמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי שב"כ לצורך המאבק בקורונה אחרי ה-30.4.2020, יש לקבוע סמכות זו בחקיקה ראשית.
ראו גם: הערות האגודה להצעת חוק בעניין שימוש בנתוני תקשורת על ידי המשטרה לצורך אכיפת בידוד; עמדת האגודה בעניין מעקבי שב"כ כאמצעי במאבק נגד התפשטות נגיף הקורונה
16.3.2020: כשעה וחצי לפני השבעת כנסת חדשה, ועדת המשנה לשירותים חשאיים של הכנסת דנה בהרחבת סמכויות השב"כ ובמתן אפשרות לארגון לבצע מעקב טכנולוגי אחר אזרחים ישראלים בשל משבר הקורונה. הוצאנו הודעה לתקשורת, בקריאה לוועדה לא להעניק במחטף סמכויות נרחבות לשב"כ. ציינו כי השב"כ הוסמך לטפל בביטחון המדינה, והרחבת סמכויותיו לנושא אזרחי מובהק היא תקדים מסוכן ומדרון חלקלק, וחובה שייעשה לאחר דיון מעמיק ולא בדיון חטוף, רגע לפני התפזרות הכנסת.
15.3.2020: הצטרפנו לשורה של מומחיות ומומחים לפרטיות שפנו לראש הממשלה, לשר הבריאות, ליועץ המשפטי לממשלה ולראש הרשות להגנת הפרטיות, בדרישה לפעול בשקיפות ולפרסם מידע מלא על הכוונה להפעיל אמצעים טכנולוגיים במסגרת המאבק בהתפשטות הקורונה, ובין היתר להבהיר אילו אמצעים יופעלו, מכוח איזו סמכות ועל ידי איזה גוף. בפנייה הודגש כי במשטר דמוקרטי יש סייגים על אמצעים דורסניים גם בתקופת חירום, ולמעשה, בתקופה כזו חשיבותם רק גוברת.
14.3.2020: בתגובה להודעת ראש הממשלה על הכוונה להשתמש באמצעים טכנולוגיים כדי לאכן מסלולים של חולי קורונה, הוצאנו הודעה לתקשורת. ציינו כי לפי מה שידוע עד כה, חולים משתפים פעולה עם הרשויות בכל הקשור לחשיפת המקומות שבהם ביקרו, וכי התועלת השולית שתתקבל בעזרת נתוני המיקום לא מצדיקה את הרמיסה החמורה של הזכות לפרטיות.
21.4.2020: המועצה הציבורית לפרטיות, שבה חבר נציג האגודה, הגישה לוועדת החוץ והביטחון נייר עמדה המתנגד בחריפות להצעת חוק העוסקת במתן סמכות למשטרה לאכן נתוני מיקום לשם אכיפת בידוד. נציג האגודה השתתף בדיון בוועדה.
נושאים נוספים
18.3.2021: ב-15.3.2021 פנינו בדחיפות למשרד הבריאות לאחר שהתברר שבפורטל של משרד החינוך למנהלי מוסדות חינוך ניתן היה לקבל גישה לרשימות של מי שפטור מבידוד כיוון שהתחסן או החלים. רשימה זו מאפשרת בקלות לקבל את רשימת הלא מתחסנים. טענו כי מדובר בהעברה של מידע רפואי פרטי - פגיעה בזכות החוקתית לפרטיות ובחיסיון הרפואי - שנעשית ללא הסמכה בחוק וללא הצדקה, וכי המידע שמועבר לא נדרש למנהלי מוסדות החינוך. לאחר שליחת הפנייה נחסמה הגישה למידע בפורטל.
4.3.2021: פנינו ליועץ המשפטי של משרד הבריאות בהתנגדות לתזכיר חוק שביקש לאפשר שימוש בצמידים אלקטרוניים ובאמצעי מעקב טכנולוגי אחרים אחר מי שחוזרים מחו"ל וצריכים לשהות בבידוד.
19.11.2020: פנינו לראש הממשלה ולשר הבריאות בדרישה להחריג את תושבי אילת מהחובה להציג בדיקת קורונה תקינה ועדכנית כתנאי לכניסה לעיר. החובה נקבעה בתיקון לחוק הידוע כ"חוק האיים הירוקים" ובמסגרת ההכרזה על אילת כאזור תיירות "ירוק". טענו שמדובר בפגיעה לא מידתית בזכותם של התושבים לחופש תנועה, לאוטונומיה ולפרטיות. טענו שבהסדר שנקבע לא ניתן משקל מספיק לזכויותיהם של תושבי העיר, שלא בחרו להגיע לעיר למטרות תיירות, בניגוד למבקרים המגיעים לבתי המלון, ושלמעשה אין להם בחירה חופשית אם לעבור את הבדיקה.
26.10.2020: שלחנו הערות לתזכיר החוק המתיר העברת מידע שהתקבל בחקירות אפידמיולוגיות למשטרה, הן לבקשת המשטרה והן ביוזמת החוקר האפידמיולוגי. טענו כי כל מידע שניתן בחקירה חוסה תחת חסיון רפואי, והעברתו לגורם שלישי היא אסורה (למעט שני חריגים) אלא בהסכמת החולה או כשזה מתחייב מכוח החוק. עוד ציינו כי העברת מידע כזאת תגרום לאנשים להסתיר מידע שעלול להוביל להפללה עצמית או להפללה של קרובים, ותפגע באיכות החקירה וביכולת לקטוע שרשראות הדבקה. הבהרנו כי בכל מקרה הצלבת מידע בין חקירה אנושית למידע שהתקבל ממעקבי השב"כ היא אסורה, וכי אסור להעביר מידע מחקירת שב"כ למשטרה, לכל צורך שאינו אכיפה של חובת הבידוד.
16.4.2020: הצטרפנו לפנייה של מומחיות ומומחים לפרטיות אל המשטרה, בעניין שימוש ברחפנים לצורך התחקות אחר אנשים החייבים בבידוד. הפנייה נטען כי צילום אל תוך תוככי דירתו הפרטית של אדם עולה כדי פגיעה קשה ביותר בפרטיותו, ולא ברור מדוע עלה הצורך להפעיל רחפנים אחרי שבועות שבהם המשטרה מנטרת את מקום הימצאם של חבי בידוד באמצעים פולשניים-פחות. הפונים מבקשים מהמשטרה לנמק את השימוש ברחפנים, להבהיר אילו אמצעים ננקטו כדי למזער את הפגיעה בפרטיות, ולפרסם את הנהלים הקשורים להפעלתם.
29.3.2020: הצטרפנו לקבוצה של מומחים לפרטיות בדרישה לפרסם לאלתר את פרטי ההתקשרות בין משרד הבריאות לבין חברות פרטיות שיסייעו לו בביצוע בדיקות לאיתור נגיף הקורונה. מפרסומים בתקשורת עולה כי משרד הבריאות התקשר לשם כך עם שתי חברות פרטיות. מדובר בחברות שפועלות בימים כתיקונם בתחום המיפוי הגנטי, ועל כן העברת מידע רפואי לידיהם - מידע שאפשר להפיק ממנו גם מידע גנטי - מעוררת חשש כבד לפרטיות הנבדקים. עיקר החשש מתמקד בכך שהמידע הרפואי הרגיש יזלוג למטרות אחרות, לידיים מסחריות, ללא שליטה של מושאי המידע וללא הסכמתם.
יחד עם מומחים לפרטיות, פנינו למשרד הבריאות ולמנהלי בתי החולים, בבקשה לבחון שוב את הפעלת נוהל "האח הגדול" – התקנת מצלמות ומיקרופונים לשם מעקב אחר חולי קורונה מאושפזים 24 שעות ביממה. ביקשנו לצמצם את הפגיעה בפרטיות למינימום הנדרש לשם הטיפול בחולים – למשל להגדיר שטח שבו המצלמה אינה מצלמת, או להשמיע התראה מקדימה בעת הפעלת המצלמה / מיקרופון.