2.5.2020 היה אמור להיות מועד היישום הסופי של פסק הדין בעניין הצפיפות בבתי הסוהר, בעקבות העתירה שהגשנו יחד עם רופאים לזכויות אדם והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים. לפי פסק הדין, היו האסירים היו אמורים לזכות בשטח מחיה מינימלי של 4.5 מ"ר (כולל שירותים ומקלחת). אלא שכפי שעשתה כבר בעבר, המדינה המתינה לרגע האחרון והגישה שלושה ימים לפני מועד היישום בקשה לדחיית מועד. מהודעת המדינה עולה כי רק 40% ממקומות הכליאה עומדים בסטנדרט הנדרש, וזאת, לטענתה, בשל הקיפאון השלטוני הארוך ומשבר הקורונה. למרבה הצער, ב-30.4.2020 אישר בג"ץ את בקשת המדינה לדחות את מועד היישום של פסק הדין עד להחלטה אחרת.
פסק הדין בעתירה ניתן לפני כשלוש שנים, ביוני 2017, וקבע שהמדינה מפרה את זכותם של האסירים והעצורים לקיום מינימלי בכבוד. בית המשפט הורה למדינה להקצות לכל כלוא בתוך 9 חודשים שטח של 3 מ"ר, ובתוך שנה וחצי שטח מינימלי של 4.5 מ"ר. לאחר שהמדינה לא עמדה במועדים, היא קיבלה דחייה של שנה וחצי. במרץ 2019 מימשה המדינה את הפעימה הראשונה והקצתה לכל אסיר 3 מ"ר, אולם מאז ועד היום כמעט ולא ננקטו מהלכים כלשהם למימוש הפעימה השנייה.
האגודה לזכויות האזרח מביעה אכזבה גדולה מההחלטה. אנו מצרים כי במקום לנקוט בכל הצעדים האפשריים כדי לעמוד בפסק הדין, המדינה הרימה ידיים כבר לפני זמן רב, והמתינה לרגע האחרון כדי להגיש בקשה לדחיית מועד יישום פסק הדין. מעבר לזלזול בבית המשפט העליון, שנענה כבר פעם אחת לבקשת המדינה ודחה את יישום פסק הדין, מדובר בזלזול חמור בזכויות היסוד של אלפי אסירים ועצורים לקיום מינימלי בכבוד. בדוח מבקר המדינה שפורסם אמש נמתחת ביקורת חריפה על אי העמידה של המדינה בהוראות בג"ץ, ונכתב בין השאר ש"על הממשלה לראות ביישום החלטת בג"ץ פרויקט לאומי שנועד להבטיח את כבודם הבסיסי של הכלואים". משבר הקורונה, שהופך את בתי הסוהר לפצצה מתקתקת של הדבקה המונית, הוא עוד הוכחה לסכנות שטמונות בצפיפות הקשה השוררת בבתי הסוהר בישראל.
קישורים:
דניאל דולב, המדינה מודה: רק 40% מהכלואים מקבלים את שטח המחייה שקבע בג"ץ, וואלה, 5.5.2020