האגודה לזכויות האזרח עתרה ב-18.3.2020 לבג"ץ, בדרישה לבטל תקנות שעת חירום שמעניקות סמכויות מרחיקות לכת לשב"כ ולמשטרה, במסגרת המאמץ לצמצום התפשטות נגיף הקורונה. תקנות השב"כ מסמיכות את הארגון לאסוף ולעבד "מידע טכנולוגי" על אזרחים ישראלים, בעוד תקנות המשטרה מאפשרות לשוטרים לקבל נתוני מיקום מחברות הסלולר על חולים בקורונה או על מי שיש חשד שהוא חולה.
בעתירה, שהוגשה נגד ראש הממשלה, השב"כ, המשטרה ומשרד הבריאות, נטען שהתקנות החדשות דרקוניות וקיצוניות, כי צעד דומה להן לא ננקט על ידי אף ממשלה דמוקרטית, וכי ההסדר נקבע תוך התחמקות מכוונת מפיקוח פרלמנטרי. לטענתנו, התועלת של האמצעים הדרקוניים הללו, שהתקבלו לאחר שכבר הוטלו מגבלות תנועה גורפות על הציבור, שולית לעומת הפגיעה החמורה בזכויות הפרט ובעקרונות המשטר הדמוקרטי. המידע שייאסף יכול לתת אינדיקציה לגבי כל המקומות בהם שהה חולה הקורונה, לרבות מקומות רגישים שהוא אינו מעוניין לחשוף, לחשוף את הקשרים החברתיים שלו ועוד. הפגיעה בזכות לפרטיות, שהיא זכות חוקתית, הן של חולה קורונה והן של כל מי שהיה עמו במגע היא עצומה, גדולה בהרבה מהתועלת שניתן לקבל מאיסוף המידע.
על פי העתירה, חוק השב"כ מקנה לממשלה אפשרות להרחיב את סמכותו של השב"כ ל"תחום אחר שקבעה הממשלה", רק כאשר מתקיימים שני תנאים: ניתן אישור ועדת הכנסת לענייני השירות והפעילות נועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי. שני תנאים אלה אינם מתקיימים במקרה זה.
באשר לתקנות המשטרה, הן מגדירות חולה קורונה באופן נרחב, ומאפשרות גישה של המשטרה לנתוני המיקום של עשרות אלפים אם לא מאות אלפים של אנשים. גישה של שוטר לנתוני המיקום של אנשים רבים כל כך, ללא צו שיפוטי, היא חסרת תקדים בהיקפה.
הדיון בעתירה אוחד עם דיון בשתי עתירות נוספות שהוגשו נגד התקנות - של עו"ד שחר בן מאיר ושל עדאלה והרשימה המשותפת, והתקיים ב-19.3.2020. השופטים היו מוטרדים מהיעדרו של פיקוח פרלמנטרי בשל כך שהכנסת משותקת. כמו כן הם ביקשו להבין אם בעת הטלת סגר יש עוד צורך באיתור אנשים שהיו במגע קרוב עם חולה. בלילה הוציא בג"ץ צו זמני שאוסר על המשטרה להשתמש בסמכויות שהוקנו לה בתקנות שעת חירום. כמו כן הוצא צו זמני שאם עד יום שלישי לא תוקם ועדת חוץ וביטחון שתוכל לדון בתקנות שעת חירום, לא ניתן יהיה להפעיל את השב"כ לצורך זה.
ביום 23.3.2020 החלו לפעול בכנסת הוועדות הזמניות, לרבות ועדת חוץ ובטחון.
ביום 24.3.2020 הודיעה הממשלה לבג"ץ כי תביא בפני ועדת המשנה לשירותים חשאיים בכנסת החלטה להסמיך את השב"כ לבצע חקירות אפידמיולוגיות ולאתר אנשים שבאו במגע עם חולים, וכי הנושא יידון בוועדה. ואכן הממשלה הניחה החלטה בעניין בפני הוועדה, שתידון ביום 26.3.2020. לפיכך לא התקיים התנאי שנקבע בצו הביניים, ולעת עתה התקנות שהתקינה הממשלה בתוקף. האגודה לזכויות האזרח הגישה את הערותיה לוועדה לקראת הדיון.
באותו יום ביקשה הממשלה לבטל את צו הביניים גם ביחס לתקנות שעת חירום שהסמיכו את המשטרה לקבל נתוני מיקום של מבודדי בית לצורך אכיפת צווי הבידוד. האגודה לזכויות האזרח ומרכז עדאלה הגישו במשותף עמדה לבג"ץ המתנגדת להסרת צו הביניים, בטענה שאין מניעה לממשלה לקדם חקיקה בכנסת, בשעה שהיא כבר מתפקדת. לאחר מכן הודיעה הממשלה כי גיבשה הצעת חוק ותזכיר חוק פורסם לתגובות הציבור, וכי בכוונת הממשלה לקדם את החקיקה בהקדם האפשרי ולהניחה בפני הכנסת.
לאור האמור בג"ץ החליט כי צו הביניים יוסר, וכי על הממשלה להגיש לבית המשפט עד יום 31.3.2020 הודעה מעדכנת בדבר שני ההליכים הנ"ל. לאחר מכן יבחן בג"ץ האם יש מקום לחדש את צו הביניים.
ב-31.3.2020 ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים של הכנסת אישרה החלטת ממשלה, שמסמיכה את השב"כ לסייע למשרד הבריאות לאתר את המיקומים ונתיבי התנועה של חולים מאומתים ושל כל מי שבא עמם במגע קרוב בתקופה של 14 ימים לפני ההדבקה.
ב-5.4.2020 הגישה האגודה עתירה מתוקנת, בה נטען שנרמול המעקבים פוגע קשות לא רק בזכויות הפרט אלא גם במשטר הדמוקרטי, שבו מעקבים המוניים אחרי אזרחים מצד שירותי הביטחון אמורים להיות טאבו. בעתירה נטען כי חוק השב"כ אינו מתיר להסמיך את השב"כ לעשות שימוש ביכולותיו לנושאים אזרחיים, וכי על הממשלה למצוא חלופות עבור המאבק בהתפשטות הקורונה. לגבי תקנות המשטרה טוענת האגודה בעתירה כי הממשלה לא יכולה להמשיך להסתמך על תקנות שעת חירום שעה שיש כנסת מתפקדת. עוד נטען כי התקנות קיצוניות ויאפשרו למשטרה גישה למידע פרטי של עשרות אלפי אזרחים שומרי חוק, בלי הצדקה של ממש, שכן עד היום היו מעל 160 אלף צווי בידוד והמשטרה איתרה רק 135 מקרים של הפרת בידוד.
בעקבות הגשת העתירות המתוקנות ביקשה המדינה לקבוע דיון בהן ולאפשר לה להגיב רק לאחר הדיון. בתגובה לכך ביקשנו כי יחודש צו הביניים נגד תקנות המשטרה, שכן בניגוד להתחייבותה המדינה לא קידמה חקיקה בנושא, והממשלה ממשיכה להסתמך על תקנות שעת חירום.
ב-26.4.2020 קיבל בג"ץ את העתירות, וקבע שסמכות הממשלה בחוק השב"כ להטיל על השב"כ לקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה צריכה להתפרש בצמצום. בית המשפט העליון קבע שאם המדינה מבקשת להמשיך להסתייע באמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי שב"כ לצורך המאבק בקורונה אחרי ה-30.4.2020, יש לקבוע סמכות זו בחקיקה ראשית.
בג"ץ 2135/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש הממשלה
עו"ד: גיל גן-מור, דן יקיר, אבנר פינצ'וק
החלטה בעניין צו ביניים, 19.3.2020
הודעה משלימה מטעם המדינה, 23.32020
בקשה לביטול צו הביניים, 24.3.2020
תגובת העותרים לבקשה לביטול צו הביניים, 24.3.2020
הודעה מעדכנת מטעם המדינה, 24.3.2020
החלטה, 24.3.2020
הודעה מעדכנת מטעם המדינה, 1.4.2020
החלטה, 1.4.2020
עתירה מתוקנת, 5.4.2020
הודעה מטעם המדינה, 14.4.2020
טיעון משלים מטעם העותרת, 14.4.2020
פסק הדין, 26.4.2020
קישורים:
ראג'אא נאטור, "אף מדינה דמוקרטית לא השתמשה בשירות הביטחון החשאי שלה במסגרת המאבק במגפה" - ריאיון עם עו"ד גיל גן-מור, הארץ, 13.5.2020
מתן וסרמן, בג"ץ קבע: על הכנסת להסדיר בחקיקה את התערבות השב"כ במלחמה בקורונה, מעריב, 26.4.2020
דניאל דולב, בכירה במשרד הבריאות: נשקלת אפשרות להרחיב את המעקב של שב"כ, וואלה, 16.4.2020
אמיר בוחבוט, לא רק איכונים: המדינה מעוניינת בסיוע שב"כ גם בניתוח אזורי תחלואה, וואלה, 15.4.2020
מתן וסרמן, לראשונה בבג״ץ: דיון משפטי יועבר בשידור ישיר לצפייה חופשית, מעריב, 13.4.2020
יעל פרידסון, בג"ץ הקורונה: מותר לאתר בטכנולוגיית שב"כ, למשטרה אסור לאכוף בינתיים, 19.3.2020, ynet