מדינת ישראל לא החליטה אם ע.ב, אם לשלושה, היא הורה עצמאי (חד הורית) או נשואה. מצד אחד היא רשומה כנשואה, ועל כן טען המוסד לביטוח לאומי שהיא אינה זכאית למענקי לימודים עבור ילדיה לפי חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי. מצד שני, בן זוגה אינו חי איתה מכיוון שמשרד הפנים החליט שלא לאפשר את כניסתו לישראל, בטענה שנישואיהם של בני הזוג אינם אמיתיים ואינם כנים. כך, מחד גיסא המדינה טענה שאין ממש בנישואין, ומאידך גיסא היא קבעה כי ע' נשואה ושללה ממנה את הסיוע שמגיע לנשים במצבה, על אף שבפועל היא מפרנסת יחידה ובן זוגה אינו תומך כלל בכלכלת המשפחה. בתביעה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשמה של ע.ב. טענו כי היא עונה להגדרה של אישה עגונה הקבועה בחוק הביטוח הלאומי. סעיף 1 בחוק קובע שתי הגדרות לעגינות, ואחת מהן היא "אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה". הכרה בע.ב. כעגונה על פי הגדרה זו תהפוך אותה לזכאית למענקים הניתנים להורים יחידים.
ההליך הסתיים בפשרה בין הצדדים, כאשר ביטוח ללאומי נענה לדרישתנו והודיע שע' תמשיך ותקבל מענקי לימודים עבור ילדיה למרות שהיא עדיין רשומה כנשואה, ללא התניה של המענקים בפירוק הקשר. לא הוכרעה השאלה העקרונית של פרשנות המונח "עגונה" בחוק.
ב"ל 28117-02-20 ע.ב. נ' המוסד לביטוח לאומי
עו"ד: משכית בנדל
התביעה, פברואר 2020
התביעה נכתבה בסיוע המתמחה טל גרינברג בר-חי