הרצח שהתרחש אתמול בפתח תקוה הוא מקרה הרצח הרביעי מאז 2016 באמצעות נשק השייך למאבטח. אז יזם השר לביטחון פנים גלעד ארדן תיקון לחוק כלי ירייה, שמאפשר לשר לחדש בכל חצי שנה את ההיתר לנשיאת נשק של עובדי חברות האבטחה מחוץ למשמרת.
בין השנים 2013-2002 נורו למוות 36 נשים וגברים באמצעות נשק שיועד לאבטחה. בעקבות הפעילות הציבורית של קואליציית "האקדח על שולחן המטבח", שהעלתה את התופעה לכותרות, הוחלט לראשונה לאכוף את התקנות של חוק כלי הירייה, ונאסר על נשיאת נשק אבטחה מחוץ למקום ושעות העבודה. ואכן, בין אוגוסט 2013 ל-2017 תופעה זו פסקה לחלוטין.
החזרת ההיתר לשאת נשק אבטחה בכל מקום ובכל שעה הוא חלק ממדיניות כלי הירייה שהנהיג השר לביטחון פנים ארדן. מדיניות זו כללה גם הרחבה דרמטית של מעגל הזכאים להגיש בקשה לרישיון נשק פרטי. בנובמבר 2018 הגישה קואליציית "האקדח על שולחן המטבח" עתירה לבג"ץ נגד מדיניות מתירנית זו, על רכיביה השונים. עשרת ארגוני החברה האזרחית וארגוני הנשים החברים בקואליציה, ובהם האגודה לזכויות האזרח, פנו לבית המשפט בדרישה לבטל בדחיפות את ההיתר ("הוראת השעה") שמאפשר נשיאת נשק על ידי מאבטחים, וכן לבטל את הרחבת הקריטריונים לקבלת רישיון נשק. בעתירה הזהירו הארגונים הזהירו מפני "הנזק הבלתי הפיך כתוצאה משימוש מסוכן מכלי הירייה אשר יוכשרו על סמך התבחינים והוראת השעה". לצערנו, אנו עדים היום שוב למקרה מוות מיותר נוסף כתוצאה ממדינות הנשק המתירנית שמוביל השר ארדן.
רלה מזלי, מייסדת שותפה של קואליציית האקדח על שולחן המטבח: "לצערנו, בסוף שבוע זה נוספו שני שמות לרשימה המתארכת של קורבנות כלי ירייה. הרפורמה המסוכנת שמוביל השר ארדן תמשיך לגבות קורבנות, ולכן על הממשלה להתעשת ולקבוע מדיניות נשק קשוחה, שתהיה בטוחה יותר לכולנו".
קישורים:
אמיר אלון, מהפכת הנשק, ידיעות אחרונות, 2.2.2020