טל חסין ואביב טרטסקי
יום אחר יום ולילה אחר לילה, כבר יותר מחצי שנה פושטים כוחות יס"מ ומג"ב על שכונת עיסאוויה בניצוחו הנלהב של מפקד מחוז ירושלים, ניצב דורון ידיד. הם נטפלים לנערים, פולשים לדירות, מתפרצים למוסדות חינוך, סוגרים חנויות, מחלקים דוחות ומבצעים מעצרים בסיטונות, רבים מהם של קטינים. כ-600 מעצרים בוצעו בשכונה מאז יוני 2019, מעטים הוביל לכתב אישום. כך נראים מעצרי שווא.
התכלית של מדיניות היד הקשה, שנוסתה כבר בעבר ללא הצלחה, אינה ברורה. בדיקות שונות מעידות על כך שבניגוד לטענת המשטרה, בחודשים שקדמו לה לא נרשמו תקריות חריגות של זריקת אבנים ובקבוקי תבערה מתוך השכונה החוצה. אולם גם אם היו כאלה, את הדין יש למצות עם מפרי הסדר, לא להטיל אימה ולשבש את חייהם של תושבי השכונה כולה.
משך הפעילות המשטרתית, תגבור הכוחות השיטתי והגדלת הלחץ על התושבים מעידים (שוב) על כישלון השיטה ורק מעצימים את מעגל האיבה. החיכוך היזום, האינטנסיבי עד חנק, של שוטרים באוכלוסייה טעונה ממילא הוא שמלבה את הלהבות. מדיניות המשטרה במקום היא כה חריגה, עד ששוטרים שהוצבו בשכונה תועדו מלינים עליה - "זה אשכרה להתגרות בהם סתם" הם אומרים.
במקום לקחת צעד לאחור, לשקול את התועלת במדיניות הענישה הקולקטיבית, ולרסן את מפקד המחוז ופקודיו, מתרחבת עכשיו החזית וסומן אמצעי דיכוי חדש: צווים מנהליים. אותו שריד עבש לתקופת המנדט, ששימש כלי לחיסול התנגדות יהודית ופלסטינית לכובש הבריטי, ושנכנס למשפט הישראלי דרך תקנות ההגנה לשעת חירום, אשר הררי מלים כבר ביקרו את השימוש בהן במדינה דמוקרטית. צווים אלה, שמוציא הצבא ונעשה בהם שימוש נרחב בשטחים, מאפשרים להטיל על אדם מגוון רחב של מגבלות - מעצר וכליאה ממושכים, איסור תנועה, הרחקה מיישוב מגורים – ללא שמוגש נגדו כתב אישום ובהתבסס על מידע וראיות חסויים, המוסתרים מהחשוד ומעורך דינו. ההיפך הגמור מהזכות החוקתית להליך הוגן.
תשעה מתושבי עיסאוויה כבר קיבלו צו עוצר לילי, עליו חתום מפקד פיקוד מרכז. ההתראה בדבר הכוונה להטילו חושפת את הדרקוניות שבצווים מנהליים. "הנך פעיל טרור עממי בשכונת מגוריך. במסגרת זו ידוע כי הנך מעורב בהפרות סדר וביידוי בקבוקי תבערה", נכתב באחת מהן.
מהו פעיל טרור עממי? ואם "ידוע" כי האדם מעורב בהפרדות סדר והשלכת בקבוקי תבערה, מדוע לא מוגש נגדו כתב אישום? התשובה ברורה. אין די ראיות הקושרות אותו למעשים המיוחסים לו, ורף הראיות הקיים לא יצלח את המבחן השיפוטי. בדיוק למסלול עוקף הליך פלילי זה, המלא כל כולו בהפרה קשה של זכויות אדם, נכנסים - כמה נוח - הצווים המנהליים. מה יהיה השלב הבא, כשיתברר שגם הצווים אינם מועילים? מאות צווים, עוצר לילי על הכפר כולו, אולי נגמ"שים מסיירים בסמטאות?
כ-20 אלף בני אדם מתגוררים בעיסאוויה. רובם המכריע לא הרים אבן מימיו. עם זאת, הציפיה שכוחות שיטור חמושים יפסעו בשכונה הפלסטינית אחרי חודשי התעמרות ארוכים ויתקבלו במטחי אורז והצדעה לדגל היא מופרכת, וכך גם הניסיון הממושך לדכאם. חצי שנה של מדיניות כושלת וקצרת ראות אמורה הייתה להדליק מזמן את כל הנורות האדומות. הגיע הזמן שהרשויות האזרחיות - עיריית ירושלים, משרד המשפטים, משרד החינוך, גורמי רווחה - ירסנו את ההשתוללות המשטרתית בעיסאוויה. אז מה אם מדובר בפלסטינים?
טל חסין היא עו"ד באגודה לזכויות האזרח, אביב טרטסקי הוא חוקר בעמותת עיר עמים