בית המשפט המחוזי בתל אביב ידון מחר (19.8.2019) בבקשות שהגישה האגודה לזכויות האזרח לעיון בשני תיקים, שבמסגרתם הוצאו צווי הגבלת גישה לאתרי אינטרנט. הצווים הוצאו מכוח חוק שנחקק לפני כשנתיים במיוחד לצורך זה (חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017). בבקשות טוען עו"ד אבנר פינצ'וק שהחוק מיושם ללא הקפדה על שקיפות ההליכים, דבר שמונע ביקורת ציבורית אפקטיבית על הצנזורה שמפעילה המדינה על רשת האינטרנט.
החוק העניק למדינה סמכויות חסרות תקדים לפגוע בחופש הביטוי והמידע באמצעות חסימת גישה לאתרי אינטרנט, שעל פי החשד משמשים לביצוע עבירות חמורות. לצד זאת, בניסיון לאזן את הפגיעה בזכויות היסוד, נקבעו בחוק מנגנונים לשקיפות ולפיקוח ציבורי על השימוש שעושה המדינה בסמכויות החדשות. מנגנונים אלה כוללים מתן זכות לנפגע פוטנציאלי להתערב בהליך השיפוטי ולבקש לבטל את החלטה או לשנות אותה.
אלא שיישום החוק לוקה בחסר בכל מה שנוגע לשקיפות. משרד המשפטים אמנם מפרסם, בהתאם לחוק, הודעה על הוצאתו של כל צו, אבל פרסום תמציתי זה אינו מאפשר לנפגע פוטנציאלי לדעת אם יש מקום לממש את זכותו ולבקש את ביטול הצו. בשנתיים שחלפו מאז שהחוק נחקק הוצאו כבר 64 צווים (ב-44 תיקים) לחסימה של אלפי אתרי אינטרנט. אבל 60 מתוך 64 ההחלטות לא פורסמו, ובאתר "נט-המשפט" נחסמה הגישה לכל התיקים. פנייה קודמת שעשה בהקשר זה מנכ"ל איגוד האינטרנט לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב עדיין לא הניבה פתרון.
בבקשות טענו כי יש חשיבות רבה לפרסום ההחלטות ולמתן זכות עיון בתיקים, שבמסגרתם הוצאו הצווים. עקרון היסוד של פומביות המשפט מחייב פרסום ושקיפות בכל ההליכים המשפטיים. עקרון זה חשוב במיוחד במקרים אלה, כדי להבטיח ולעודד ביקורת ציבורית על הגבלת הגישה לרשת האינטרנט, ובולט בתפקיד המיוחד שהחוק הקנה לארגוני החברה האזרחית במסגרת מנגנוני השקיפות והפיקוח.
באחד מבין שני התיקים שבהם ביקשנו לעיין הוצא צו להגבלת גישה לאתר "של ארגון טרור". בתגובה הודיעה המדינה על התנגדות גורפת לבקשת העיון, "לנוכח קיומו של צו איסור פרסום ומחשש לביטחון המדינה". לעמדתנו, הנמקה שכזו אינה מאפשרת דיון ענייני בבקשת העיון, ומותירה בעלטה פעילות צנזוריאלית בעייתית במיוחד, לאור ההגדרות הרחבות והעמומות של האתרים והביטויים שעלולים להיחסם מכוח החוק.
בתיק השני הוצא צו לחסימה של מאות אתרים פדופיליים, והמדינה מתנגדת לעיון בכל פריט שלגביו הוצא צו איסור פרסום, לרבות רשימת האתרים שנחסמו. המדינה אינה מתנגדת לעיון בחלקי פרוטוקול שאינם חסויים, אך לטענתנו אין בכך די, ועיון בכל החומרים שבתיק, בשונה מפרסומם, הכרחי כדי לקיים פיקוח ציבורי על הצנזורה שמטילה המדינה על האינטרנט.