חברות וחברים יקרים,
לפני כמה שנים נסעתי לפגוש אדם שפנה לאגודה כי עמד להיות מנותק מחשמל. נכנסתי לביתו שבעיר צפונית, והפגישה איתו שינתה את מהלך חיי המקצועיים. פגשתי אדם חולה בסרטן מתקדם, מתנשם בכבדות, מתקשה בדיבור, שתלוי בכיסא גלגלים חשמלי לשם התניידות. ולאדם הזה, שחי בעוני מחפיר, עמדו לנתק את החשמל.
מאז טיפלנו באגודה במאות פניות של משפחות שהחשמל בביתן נותק בשל חוב. אדם קשיש שהתרופות שלו שמורות במקרר ופתאום מתנתק החשמל; אמא עם תינוק שזקוק לאינהלציות; קשישה שמחממת את הבית עם מנגל בחורף; ילד שלא יכול לעשות שיעורים במחשב או שמתבייש להזמין חברים הביתה. לא מדובר במקרים בודדים – בכל שנה מנותקת אספקת החשמל לעשרות אלפי משקי בית בישראל, בגלל חובות לחברת החשמל.
האם אתם יכולים לחיות ללא מקרר? ללא מכונת כביסה או ללא תאורה בלילה? עזבו מזגן, אבל מה עם מאוורר? אנחנו תלויים כל כך בחשמל לקיום חיים יומיומיים תקינים, שכבר אי אפשר להגדיר אותו כמותרות ואפילו לא כמוצר צריכה. חשמל היום הוא זכות אדם, וחיים ללא חשמל פוגעים בזכות לכבוד, בזכות לבריאות ולפעמים אפילו בזכות לחיים.
בשבוע שעבר עתרנו לבג"ץ יחד עם ארבעה אנשים שהחשמל בביתם נותק, איגוד העובדים הסוציאליים ורופאים לזכויות אדם. דרשנו מרשות החשמל ומשר האנרגיה לקבוע כללים שיאסרו על חברת החשמל להשאיר אנשים ללא אספקת חשמל שמספיקה לקיום בכבוד. נכון, חשבונות וחובות צריך לשלם, אבל למדינה יש מספיק דרכים לגבות חובות, החל בפריסת תשלומים וכלה בהליכים בהוצאה לפועל.
הגיע הזמן שמדינת ישראל תתמודד עם השאלה מהו קיום אנושי בכבוד, ותגדיר רשת ביטחון שהיא מתחייבת לספק לכל אדם, ובעיקר לעניים ולפגיעים ביותר.
שלכם,
עו"ד משכית בנדל הזכות לקיום בכבוד, המחלקת לזכויות חברתיות ולשוויון
האגודה לזכויות האזרח
את העתירה הגישו עורכות הדין עדי ניר בנימיני מהקלינקות לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב ומשכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח