ארבעה אנשים שהחשמל בבתיהם נותק עתרו היום (22.7.2019) לבג"ץ, יחד עם איגוד העובדים הסוציאליים, רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח. העותרות והעותרים דורשים שבית המשפט יורה כי לא ניתן לנתק אדם מחשמל בשל חוב כספי, אלא רק לאחר שיערך לו שימוע שבו ייבחנו המצב הכלכלי, המצב הבריאותי ונסיבות החיים שלו ושל המתגוררים עמו במשק הבית.
בכל שנה מנותקת אספקת החשמל הביתי לעשרות אלפי משקי בית בישראל, בשל חובות לחברת החשמל. בשנת 2010 בוצעו 84,500 אלף ניתוקים; ב-2011 ו-2012 בוצעו כ-70,000 ניתוקים כל שנה; ב-2013 – כ-67,000; ב-2014 – 42,300; ב-2015 נותקו 57,882 צרכנים; וב-2016 נותקו מחשמל 45,486 צרכנים ביתיים, ו-30,556 צרכנים נוספים היו תלויים בשירותי מונה תשלום מראש, שמספק חשמל רק לאחר הטענה שממנה מקוזז שיעור מהחוב.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכות הדין עדי ניר בנימיני מהקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב ומשכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח, מוסבר כי כיום אי אפשר לנהל חיים תקינים ללא מכשירים חשמליים ואלקטרוניים. למעשה, כיום הזכות לחשמל היא רכיב מהותי בזכות היסוד לקיום בכבוד, לבריאות ואף לשמירה על חיי אדם. ללא חשמל לא ניתן לחמם את הבית או לקררו; לשמור בקירור תרופות או מזון; להשתמש במכשירים רפואיים הדורשים אספקת חשמל; לחמם מים; להטעין סוללות של מכשירי התניידות, כגון כסא גלגלים חשמלי; להטעין את הטלפון הנייד או להתחבר לאינטרנט; ועוד. המחסור בחשמל פוגע במיוחד באנשים הסובלים מבעיות בריאותיות או פגיעים במיוחד – חולים, קשישים, ילדים ותינוקות.
עבור משפחות אשר חיות במצוקה כלכלית, הופך המרוץ לעמוד בתשלום חשבון החשמל לסיוט של ממש. האמצעי הקיצוני של ניתוק מחשמל הפך לכלי גבייה שגרתי, גם כאשר מדובר בצרכנים שאין להם די אמצעים לשלם את החשבון או בצרכנים הנמצאים במצב רפואי המחייב חיבור רציף לחשמל. אפילו קבוצת הצרכנים שזכאים להנחה בחשמל בגלל מצוקה כלכלית ופיזית אינם מוגנים מניתוק חשמל.
כך לדוגמה, ס', אחת העותרות, מגדלת לבדה חמישה ילדים, שאחד מהם נולד עם תסמונת דאון והוא בעל מוגבלות שכלית התפתחותית. ס' נאלצת להשתמש במונה תשלום מראש (מת"מ), ובכל פעם שהיא מטעינה אותו חברת החשמל מקזזת 20% מהסכום לתשלום חוב בנוסף לריביות ותשלומים קבועים. לדוגמה, הטענה של 150 ש"ח במת"מ משאירה לה רק 82 ש"ח לצריכה שוטפת. ס' נאלצת לבקש תרומות ממכרים ומעמותות על מנת לטעון את המת"מ, כדי לוודא שלא תנותק מחשמל ותוכל להעניק לבנה את הטיפול הרפואי שהוא זקוק לו.
ג', עותר נוסף, הוא קשיש הסובל מסכרת ומתסמונת דום נשימה בשינה, ולכן חייב להשתמש במכונת דחיסת אוויר. הוא גם נוטל תרופות שדורשות קירור, כגון אינסולין. לג' נכות מוכרת של 100%, ולמרות זאת נותק ביתו מחשמל מספר פעמים בשנים האחרונות, הוא נעזר בתרומות וחי לעיתים ללא חשמל. בפעם האחרונה שנותק מחשמל הוא נאלץ להשליך את האינסולין ולקנות מלאי חדש על אף עוניו.
העותרים טוענים כי במקרים שבהם צרכן צובר חוב, ובפרט כאשר מדובר באנשים החיים בעוני, יש לגבות אותו בדרכים המקובלות במדינת ישראל, כפי שגובים כל חוב אחר, ושאסור לחברת החשמל להשתמש בכוחה להוריד את השאלטר כאמצעי לחץ לגבייה אגרסיבית.
"מייחודיות החשמל כמוצר בעל מאפיינים ציבוריים, ומההכרה בזכות להיות מחובר לחשמל כזכות יסוד", נכתב בעתירה, "נגזרת חובת המדינה להבטיח שכלפי צרכנים שאינם מצליחים לשלם את חובם יינקטו אמצעי גבייה מידתיים אחרים, ולא הסנקציה החמורה של ניתוק, כל עוד לא הובטחה אספקת חשמל לקיום בכבוד".