חברות וחברים יקרים,
החודש מצוין חודש הגאווה, ושוב עולה השאלה - "בשביל מה צריך חודש גאווה?" הרי הומו מוצהר מנחה את "האח הגדול", וכמוהו גם שר המשפטים (הזמני), ומעולם לא היה ייצוג כה גדול לקהילת הלהט"ב בכנסת. נראה שהשוויון המיוחל הושג. אז למה צריך חודש שלם של אירועי גאווה? אז זהו, שצריך גם צריך. נכון, ישראל שונה מאוד ממה שהייתה לפני 20 שנה מבחינת הזכויות והנראות של הקהילה הגאה, בזכות מאבקם המתמשך של פעילות/ים וארגונים בקהילה ושל ארגוני זכויות האדם, בהם גם אנחנו. האגודה לזכויות האזרח ניצבה במשך כל השנים יחד עם קהילת הלהט"ב בחזית המאבק. כך בשנות ה-90' סייענו ליונתן דנילוביץ' ולפרופ' עוזי אבן לקבל הטבות לבני זוגם, כמו אלה שניתנו לבני זוג סטרייטים, וסייענו לאדיר שטיינר לקבל הכרה בזכויותיו כאלמן צה"ל. בהמשך נאבקנו לרישום אימוץ של שתי אמהות ולרישום נישואין של בני זוג מאותו מין במרשם האוכלוסין. בזכות עתירות שהגשנו עם ארגונים עמיתים שודרה ב-1997 תוכנית הטלוויזיה "קלפים פתוחים", שעסקה בבני נוער הומואים ולסביות. נטלנו חלק בייצוג הבית הפתוח בעתירה לקיום מצעד הגאווה בירושלים ובעתירות נגדו. אבל בישראל 2019 שוב עולים קולות מסוכנים המנסים להדיר את בנות ובני הקהילה מזכויותיהם, להסיג לאחור את המאבק ולהחזיר את הקהילה לארון. חברות וחברי הקהילה – במיוחד טרנסים וטרנסיות, אבל גם אחרים – חשופים כל יום לאלימות, להשפלה, לאפליה ולדעות קדומות. התבטאויות הומופוביות של חלק מנבחרי הציבור הפכו לשגרה שזוכה להתייחסות מועטה, אם בכלל, מצד בכירים בממשלה. לכן נחוץ חודש הגאווה על כל צבעיו. חשוב לכן/ם לציין את חודש הגאווה אבל אין לכן כוח להתייבש במצעדים? אני מזמינה אתכם להצטרף אלינו להרצאה מרתקת של פרופ' איריס רחמימוב, חברת הוועד המנהל שלנו, על ההיסטוריה של הקהילה הטרנסית בישראל. מאיפה הגיע הביטוי קוקסינל? מי היו הנשים הראשונות שפרצו את הדרך להכרה ולנראות? מתי התחילה להיות בישראל קהילה טרנסית? על כך אלה ועוד תספר איריס ביום חמישי הבא, במפגש בפאב לבונטין 7 בתל אביב.
כל הפרטים כאן – מחכות לכם/ן!
שלכם,
שרון
שרון אברהם-ויס, עו"ד מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח