בחודשים האחרונים הושקו שני מיזמים חדשים ומבורכים של הספרייה הלאומית ומשרד החינוך: תוכנית ספריה בכיס, שהיא תוכנית להנחלת אהבת הקריאה והספר באמצעות ספרי שמע (אודיו) הזמינים בכל עת, לכל תלמיד ותלמידה בחטיבת הביניים, במכשיר הטלפון הסלולרי; ותוכנית "שמחת הקריאה", שבמסגרתה תישלח לבתי הספר שיתקבלו לתוכנית חבילת ספרים המכילה ארבעה כותרים ב-30 עותקים כל אחד.
חרף חשיבותן של התוכניות ברמה הפדגוגית, וההשקעה הכספית הכרוכה בהוצאתן אל הפועל, מבדיקה שערכנו עולה כי שתיהן מיועדות לתלמידי חטיבות הביניים היהודיים בלבד. פנינו אל מנכ"ל משרד החינוך ואל מנכ"ל הספרייה הלאומית, ודרשנו שהתוכניות יונגשו לאלתר גם לתלמידי חטיבות הביניים הערביים.
בפנייה טענה עו"ד רגד ג'ראיסי מהאגודה לזכויות האזרח כי מתן שירות חשוב וחדשני אך רק לתלמידים היהודים, ששפת אימם עברית, היא אפליה אסורה, ופגיעה בזכותם של התלמידות והתלמידים הערבים לחינוך ולשוויון. אי הנגשת השירותים והתכנים לערבית אף מעביר לתלמידים, לבני משפחותיהם ולאנשי החינוך הערבים מסר מפלה ובעייתי, לפיו קיימות אוכלוסיות שהמשרד נותן דעתו עליהן וחפץ בקידומן ובהשקעה בהן יותר מאחרות.
קישורים:
אדיר ינקו, עידוד קריאה - ליהודים בלבד: "השפעה ישירה של חוק הלאום", 16.5.2019, ynet