מקורות המים שבמדינה הם קניינו של הציבור, ומיועדים לצורכי תושביה. רשויות המדינה, כמו גם תאגידי המים, מנהלים את משק המים כנאמני הציבור לצורך סיפוק צורכי התושבים בצורה הטובה ביותר, בהתחשב בהיותם של המים משאב יקר ערך.
במשך שנים נהגו תאגידי המים לנתק לקוחות מבלי שנקבעו כללים לניתוק כמתחייב מהחוק. בשנים 2015 ו- 2017, בעקבות הגשת עתירות לבג"ץ, ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה כללים של רשות המים, המסדירים באופן אחיד ומחייב את התנאים להפסקת אספקת המים לצרכנים. בין היתר נקבע איסור כללי על ניתוק אספקת מים לצרכן ביתי, שממנו ניתן לחרוג רק בהתקיים שורה של תנאים וסייגים, ולאחר בחינה חוזרת ונשנית של יכולתו הכלכלית של הצרכן על ידי שורה של גופים מוסמכים.
לעומת זאת, רשות המים מעולם לא קבעה כללים המסדירים את הסמכות לניתוקה של קבוצת צרכנים שלמה מהחיבור למים. אין גם כללים המסדירים את צמצום אספקת המים באופן גורף ומתמשך כסנקציה קולקטיבית שמטילה חברת מקורות על תושבי יישוב שלם, ללא קשר לאחריותו של כל צרכן לחוב, ליכולתו או לנזקקותו הכלכלית או ליכולתו לפעול לשינוי המצב בזמן הניתוק.
סעיף 114א לחוק המים קובע כי ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו. לכאורה יש בסעיף זה להסמיך את חברת מקורות, כספקית מים, לנתק יישובים ממים. אולם סמכות זו היא סמכות דרקונית ובלתי מידתית, שהפעלתה אינה מעוגנת בכללים ברורים, ואף סותרת את הכללים המפורשים שקבעה רשות המים ואישרה ועדת הכלכלה בעניין צרכנים ביתיים, ולכן לעמדתנו הפעלתה היא בלתי חוקית.
המצב החוקי הקיים היום בישראל יוצר פער גדול, בלתי מוסבר ובלתי סביר: סמכותם המוגבלת ביותר של תאגידים ורשויות מקומיות לנתק יחידים ממים עקב חוב אישי עוגנה בהסדרים חוקיים וכללים מאוחרים, המשקפים את תפיסתו הנוכחית של המחוקק את הזכות הבסיסית למים. לעומת זאת סמכותה הדרקונית והבלתי מסויגת של חברת מקורות לנתק יישובים שלמים ממים, על בתי האב ומוסדותיהם השונים, כאמצעי לחץ על הרשויות המקומיות החייבות – מעוגנת בחקיקה ישנה שלא עודכנה ואשר סותרת את כללי הניתוק לצרכנים יחידים.
עו"ד רגד ג'ראיסי, מנהלת היחידה לזכויות המיעוט הערבי באגודה, פנתה בעניין לשר האנרגיה, לרשות המים ולחברת מקורות. בפנייה מסבירה עו"ד ג'ראיסי כי ש להחיל את המגבלות המחמירות שנקבעו ביחס לניתוק אספקת המים לצרכנים פרטיים ולמוסדות ציבוריים גם על סמכותה של חברת מקורות לניתוק גורף של אלפי צרכנים ביתיים מהחיבור למים במקשה אחת - ניתוק שנעשה לא עקב חובות של הצרכנים עצמם, אלא של הרשות המקומית שלהם. האגודה דרשה להפסיק מיד לנתק מיד את אספקת המים ליישובים שלמים, ולקבוע כללים חדשים שיסדירו את סמכותה של חברת מקורות לגבות תשלום עבור אספקת המים ליישובים שאין בהם תאגידי מים, שיהלמו את הזכות הבסיסית למים.