לאחרונה פרסם העיתונאי אור קשתי בעיתון הארץ מספר כתבות על מאבק התושבים בזכרון יעקב נגד הקמת הוסטל לדרי רחוב. המאבק החל לאחר שחברה זכתה במכרז שפרסם משרד הרווחה להקמת הוסטל שיקומי לדרי רחוב. החברה איתרה מבנה מתאים בזכרון יעקב ושכרה אותו מבעליו. אולם משנודע הדבר לתושבי השכונה הם מיהרו להתארגן ולהיאבק נגד הקמתו, תוך שהם מפיצים מידע כוזב ומסולף אודות מסוכנותם לכאורה של החוסים, ואף פתחו בהליכים משפטיים. זהו מאבק Not In My Back Yard - NIMBY - מובהק, המונע מסטיגמות, מחרדות לא רציונליות ומהתנגדות של אוכלוסייה חזקה לשילוב אוכלוסיות הזקוקות לשירותי רווחה.
ביום 18.2.2019 נתן בית המשפט השלום תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין התושבים שהגישו את התביעה, בעלת המבנה והחברה. מהסכם הפשרה שהגיע לידינו עולה כי החברה הסכימה להתחייב לא להקים את ההוסטל במבנה ששכרה או בזכרון יעקב בכלל, ולא להקים שום מסגרת אחרת לאוכלוסיות קצה בזכרון יעקב. בתמורה תקבל החברה מהתושבים ומבעלת הנכס 499,000 ₪.
הסכם פשרה זה קובע תקדים חמור ומסוכן, לפיו ניתן "לקנות" ספקית שירותים הפועלת מטעם משרד הרווחה באמצעות תשלום "כופר" כדי שלא תקים את המסגרות שלה ביישוב מסוים, גם כאשר אין עילה כלשהי למנוע את הקמת ההוסטל. משמעות הדבר היא שתושבים במקומות מבוססים כלכלית, בתמיכתה ובעידודה של הרשות המקומית, יוכלו לאחד כוחות ולמנוע פתיחת מסגרות בסביבתם באמצעות הונם, דבר שכמובן אינו אפשרי לקהילות שאינן מבוססות. יתר על כן, תקדים זה מהווה תמריץ שלילי ברור לכל ספקיות השירותים של המשרד להתאמץ ולפתוח מסגרות באזורים מבוססים, ויכוון אותן מראש לאתר מבנים באזורים מוחלשים, באופן שיפגע בעקרון הצדק החלוקתי והשוויון.
ביום 6.3.19 פנינו יחד עם עמותת בזכות למנכ"ל משרד הרווחה. בפנייה, שכתבו עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח ונעמה לרנר מבזכות, טענו כי לא ניתן לקבל את תגובתו הרפה של משרד הרווחה ואת חוסר המעש לאור המתואר לעיל. שתיקת המשרד נותנת לגיטימציה להתנגדות של תושבים מבוססים ולאפשרותם למנוע פתיחת מסגרות למטופלי רווחה באמצעות תשלום "כופר", דבר שיפגע הן במטופלים והן בתושבים של רשויות לא מבוססות, שאצלן ייפתחו המסגרות בהיקף רב מהרצוי ולא שוויוני. טענו כי על המשרד להגן על זכותם של מטופלי מערכת הרווחה לכבוד, למסגרות בקהילה המאפשרות להם חיים רגילים ככל הניתן, ועל זכותם להתגורר בכל מקום.
דרשנו לזמן את החברה לשימוע ולשקול אם יש במעשיה משום הפרת תנאי המכרז, המצדיקה ביטול ההתקשרות עמה. כמו כן דרשנו לשקול אפשרות להקפיא את אפשרותה של החברה, וכל חברה אחרת שתפעל באופן דומה, להתמודד בעתיד במכרזים נוספים וזאת לתקופה שתיקבע. דרשנו גם לקבוע דרכי התמודדות למקרים דומים, ובכלל זה טענו שיש מקום לפעילות אקטיבית של משרד הרווחה נגד התארגנות תושבים מהסוג של NIMBY. פסיביות וישיבה על הגדר תעודד מאבקים דומים בעתיד, שכן היא מוכיחה שמאבק וכוחניות מובילים לתוצאה הרצויה.
בנוסף פנינו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, בעניין מעורבותה של המועצה המקומית זכרון יעקב במאבק. בין היתר הייתה המועצה מעורבת בהליך האזרחי שיזמו התושבים, כשהיא אינה צד רשמי בו, וסייעה להם להגיע להסכם הכופר, וראש המועצה אף פעל לסייע להשיג את הסכום הנדרש ופנה לתושבים לתרום 1000 ₪ למשפחה. במכתב טענו כי לרשות המקומית אין סמכות להתערב בסכסוך אזרחי ולפעול למען מטרות שאין היא כרשות מוסמכת לפעול למענן, וכי עליה להשיב כל כסף ציבורי שהושקע בהליכים אלו, ולחדול מפעילות לאיסוף "הכופר".
תגובת החברה, 13.3.2019
פניית האגודה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, 6.3.2019
קישורים:
אור קשתי ונעה שפיגל, משרד המשפטים יבדוק את תמיכת מועצת זכרון יעקב במאבק נגד הקמת הוסטל בשטחה, הארץ, 13.3.2019