הצפיפות הקשה בבתי הכלא הובילה את הכנסת לקביעת מנגנון המסמיך את שירות בתי הסוהר (שב"ס) לשחרר אסירים בשחרור מוקדם, המכונה שחרור מינהלי.
בעקבות פסיקת בג"ץ בעתירת האגודה להרחבת שטח המחיה המינימלי לכל אסיר, תוקן בשלהי שנת 2018 חוק השחרור המינהלי, והורחבו היקפי השחרור המינהלי במטרה להפחית את הצפיפות בבתי הסוהר. אלא שהחוק החריג אסירים ביטחוניים מהזכאות לשחרור מינהלי מורחב. הצעת החוק המקורית קבעה הרחבה של תקופת השחרור המינהלי בהתאם לתקופת המאסר שאליה נידון האסיר, ללא זיקה לסיווג העבירה שבגינה נאסר. אולם בעקבות פרסומים בתקשורת, לפיהם החוק עשוי להביא לשחרורם המוקדם של מאות אסירים שסווגו כביטחוניים, צורף לנוסח החוק שהתקבל לבסוף סעיף שמחריג ממנו אסירים ביטחוניים.
ב-24.2.2019 עתרנו - מרכז עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל והאגודה לזכויות האזרח - נגד התיקון לחוק והאפליה הגלומה בו, בשם שני אסירים פלסטינים קטינים שהורשעו בבתי משפט צבאיים לנוער. בעתירה נטען כי סעיף 3(ב) לתיקון החוק מעגן בחקיקה ראשית מסלולים חוקיים נפרדים לאסירים שונים שאין ביניהם הבחנה עניינית; מנוגד לזכות לשוויון ופוגע בזכות לחירות ובזכות לכבוד; חותר תחת תכלית החוק העיקרית, שעניינה הרחבת שטח המחיה לאסירים; ואינו עומד ביתר תנאי פסקת ההגבלה. טענו כי ההחלטה להחריג את האסירים הביטחוניים התקבלה משיקולים לא ענייניים, בעקבות פרסומים בעיתונות ובניגוד למתכונת המקורית שאומצה בהחלטת הממשלה.
במסגרת ההליכים בעתירה תוקן מחדש החוק (תיקון מספר 57 לחוק), כך שהוטלו מגבלות על שחרור מינהלי של מי שהורשעו בעבירות אלימות חמורה. נוכח שינוי החוק, נדחתה העתירה.
ביולי 2023 תוקן החוק שוב (תיקון מספר 62 לחוק), והפעם הוחרגו ממנו באופן גורף ומוחלט אסירים ביטחוניים. זאת בניגוד להסדרים קודמים אשר אפשרו שחרור מינהלי של אסירים ביטחוניים במקרים מסוימים.
ב-30.8.2023 הגשנו – עדאלה, מרכז אלמיזאן לזכויות האדם והאגודה לזכויות האזרח – עתירה נגד התיקון בשם שני אסירים ביטחוניים, אחד מהם קטין. ב-29.9.2024 התקיים דיון בעתירה ואחריו החליט בית המשפט למחוק אותה לנוכח השינוי בנסיבות בעקבות פרוץ המלחמה, והעובדה שתוקפה של הוראת החוק עומד לפוג.
בג"ץ 1406/19 פלוני (קטין) נ' הכנסת
עו"ד: רביע אגבריה (עדאלה)
פסק הדין, 27.2.2022
בג״ץ 6540/23 פלוני נ' הכנסת
עו"ד: רביע אגבריה (עדאלה)
פסק הדין, 29.9.2024
コメント